sms לתוכנית הטלוויזיה: הודעה יקרה מדי

תוכניות הטלוויזיה האינטראקטיביות, שמזמינות צופים להתקשר ולהביע דעה או להשתתף במשחק, הולכות ומתרבות. הצופים לא תמיד מודעים לעלות הגבוהה שהם משלמים על השיחות, ובנוסף - משרד התקשורת מונע מבזק להיכנס לתחום ולהציע אפשרות חיוג זולה יותר. לידיעת הצופים הדעתנים

יום רביעי בערב בשבוע שעבר, הדרבי התל-אביבי המותח. משחק הכדורגל בין מכבי להפועל בשיאו. רבבות אוהדים כוססים ציפורניים באיצטדיון, ובבתים ספונים עוד מאות-אלפים מול מרקעי הטלוויזיה. לפתע, ללא כל הודעה מוקדמת, קופצת למסך כתובית ובה שאלה לצופים בבית: מיהו מאמן הכדורגל הטוב ביותר - ניר קלינגר או דרור קשטן? בסיומה של הכתובית, המנצנצת ללא הרף, מצוין מספר טלפון סלולרי עם קידומת 068 שאליו אפשר להתקשר ולתרום את קולכם להצבעה ההמונית, או לחייג כוכבית ומספר מקוצר מטלפון סלולרי.

 

הצופים תוהים למה דווקא עכשיו דחוף לברר מיהו לדעתם המאמן הטוב ביותר, אבל רבים מהם מתלהבים מהאפשרות הדמוקרטית להשפיע בשאלה הלאומית הגורלית, ומתקשרים. אחרים כבר מכירים את התופעה, לאחר שהוזמנו בעבר להצביע או לחוות דעה בתוכניות טלוויזיה שונות, הפגינו רוח דמוקרטית והתקשרו - ובסופו של דבר קיבלו חשבון טלפון מנופח מחברת הסלולר.

 

משאלים ופעילויות אינטראקטיביות הנערכים תוך כדי תוכניות טלוויזיה הפכו לתעשייה עתירת הון. השיא היה התוכנית כוכב נולד, שבה הועבר מספר בלתי נתפס של טלפונים והודעות אס-אם-אס של צופים שביקשו להצביע בעד הכוכב הטוב ביותר לדעתם: 1.74 מיליון. גם התוכנית קחי אותי שרון הפעילה מנגנון דומה וזכתה למספר גבוה של מתקשרים. לפי הערכות, ההכנסות שנבעו מהודעות האס-אם-אס ששלחו צופי תוכנית הגמר של כוכב נולד בלבד הגיעו ל-600,000 שקל.

 

לפי הערכות כלכלנים, השוק הזה מגלגל כרבע מיליארד שקלים בשנה. תוכניות שלמות מתבססות על העיקרון האינטראקטיבי: מלבד כוכב נולד וקחי אותי שרון מדובר גם בהכספת, פספוסים, מי רוצה להיות מיליונר, אקזיט, תוכניות ספורט, תוכניות אירוח ותוכניות בוקר. כמעט כל כותב של תוכנית בידור מנסה היום להכניס לתוכנית אלמנט אינטראקטאיבי.

 

בחברות ההפקה, כמו טדי הפקות (כוכב נולד), ענני תקשורת ועוד, האלמנט האינטראקטיבי תופס חשיבות גדולה כבר בחשיבה הראשונית על התוכניות. גם בערוץ האביון 24, ערוץ המוסיקה הישראלית, החלו לערוך דירוגי להקות ושירים נבחרים באמצעות הסלולר. אפילו בתוכנית הלילה הלילה עם יעקב מנדל בערוץ 33 מתבקשים הצופים לשלוח רעיונות ומחוות באמצעות הטלפון. עכשיו מתפשט הטרנד גם לפרסומות, לאתרי האינטרנט ולתוכניות הרדיו. כולם רוצים להיות אינטראקטיביים.

 

שיא התחכום האינטראקטיבי, אם אפשר לקרוא לזה כך, מצוי במשחק בשם מאני פאני המשודר במסגרת התוכנית דידי לוקאלי בתחנת הרדיו המקומית רדיו ללא הפסקה. מאזינים מתבקשים לשלוח הודעות אס-אם-אס - וככל שהם שולחים יותר הודעות, הם מגדילים את סיכוייהם לזכות. המשחק מעודד לשלוח יותר ויותר הודעות, כשקהל היעד הוא בעיקר צעירים.

 

שיחות ארוכות ויקרות

 

המניע לפריחת התוכניות האינטראקטיביות אינו רק הרצון ליצור קומוניקציה עם הקהל ולהרבות את הרייטינג. מדובר בכסף גדול.

 

בתוכנית דידי לוקאלי מדגיש השדרן, דידי הררי, בפני המאזינים באופן מפורש את עלות משלוח ההודעה. אבל ברוב התוכניות האחרות לא נמסר לצופים על גבי המסך מה מחיר השיחה, אלא, במקרה הטוב, רק לאחר שכבר התקשרו.

 

בפועל, המתקשרים מחייגים למספר טלפון סלולרי ומגיעים בדרך-כלל למוקד טלפוני שמשמיע באוזניהם תפריט ארוך המסביר מה עליהם לעשות כדי להצביע או לענות את התשובה שהם רוצים. לעתים קרובות מתארכת השיחה ל--56 דקות. על שיחה סלולרית נכנסת גובות חברות הסלולר 54 אגורות לדקה (בתוספת מע"מ מדובר ב-53 אגורות לדקה). לזה יש להוסיף 7 אגורות שמשולמות אוטומטית לבזק. בסך-הכל משלם המתקשר על כל שיחה כזו בין 3 ל-4 שקלים.

 

מי שנהנה מהחגיגה הן החברות הסלולריות, שגורפות כספים רבים, חברות שירותי התוכן הקוליים (טלמסר, טלכלל ואחרות), שמספקות את המוקדים הטלפוניים שאליהם מתקשרים הצופים, ומה שהיה פחות ידוע עד כה - גם חברות ההפקה של התוכניות.

 

בשוק טוענים כי חברות השירותים הקוליים נבנו והרחיבו את עסקיהן כתוצאה מענף זה. גורמים בשוק טוענים כי חברות אלה מקבלות מהחברות הסלולריות תמלוגים הנעים בין 20 ל-24 אגורות (לפני מע"מ) לכל דקת שיחה שמגיעה בזמן תוכנית אינטראקטיבית. כשמדובר בהודעות אס-אם-אס, בתוכניות בעלות רייטינג גבוה מעבירות חברות הסלולר 50% מהכנסותיהן לחברות שירותי התוכן.

 

חברות שירותי התוכן מעבירות חלק מהכנסותיהן לחברות ההפקה. בחלק מהתוכניות הן מעבירות לחברות ההפקה 50%-60% מההכנסות. החברות מסרבות לחשוף את חלוקת ההכנסות ביניהן, אבל מבדיקה עם מספר מקורות מידע עולה, כי חברות שירותי התוכן מציעות לחברות ההפקה 14-11 אגורות לכל דקה נכנסת במערכת תוכן קולית, או 12 אגורות בממוצע עבור כל הודעת אס-אם-אס. התגמול נקבע בהתאם לרייטינג של התוכנית: עד 100 אלף מתקשרים - 11 אגורות לדקה. עד 200 אלף - 12 אגורות לדקה. עד 300 אלף -13 אגורות לדקה. עד 400 אלף - 14 אגורות לדקה.

 

לידי ידיעות אחרונות הגיעה טיוטת חוזה בין חברת הפקה של תוכנית טלוויזיה ידועה לבין חברת שירותי תוכן קוליים שמספקת את המוקד הטלפוני לתוכנית. בטיוטת החוזה כתוב: בכפוף לכל התחייבויותיו של אמצעי התקשורת (חברת ההפקה של התוכנית - ע.פ), במלואן ובמועדן, תשלם חברת התוכן לאמצעי התקשורת תמורה של 12 אגורות (לא כולל מע"מ) על כל דקה של התקשרות בפועל שערך מתקשר למספר הגישה האמור בהסכם זה במהלך תקופת ההסכם. החברה תעביר לאמצעי התקשורת דו"ח על היקף ומשך השיחות למספרי הגישה, בהסתמך על הדו"ח שיתקבל אצלה מהמפעיל הסלולרי... הסכם זה בתוקף לשנה.

 

מעניינת לא פחות היא ההקפדה על הסודיות: כל צד מתחייב בזאת לשמור בסודיות מוחלטת, ולדאוג כי כל מי שיועסק על-ידו או פועל מטעמו ישמור בסודיות מוחלטת את ענייני הצד השני הבאים לידיעתו.

 

בזק לא במשחק

 

לצופים הנלהבים, שלא תמיד יודעים כמה הם משלמים על השיחות, לא ניתנת האופציה הזולה יותר להתקשרות - חיוג למספר טלפון קווי של בזק, שהיתה עולה להם 13 אגורות לדקה ביום ו-5.5 אגורות בלילה, כמחירי בזק הרגילים. הסיבה לכך טמונה באישורים שניתנו לחברות הטלפון הסלולריות על-ידי משרד התקשורת (הרגולטור), ואשר איפשרו להן למעשה שימוש מונופוליסטי במסך הטלוויזיה לגריפת הון, בעוד שמבזק נחסמה הגישה לערוץ החדש והרווחי הזה, בגלל מגבלות שונות המוטלות עליה כמפעיל יחיד של שירותי טלפון נייח.

 

בשנה האחרונה הפעילה בזק את כל האמצעים שברשותה כדי לחדור לשוק החדש, אך נתקלה בחומת סירוב הרמטית של משרד התקשורת. בין היתר מטפל בנושא בשמה של בזק הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דוד תדמור. משרד התקשורת השיב תשובה פתלתלה ומורכבת שתמציתה: צריך לבדוק משפטית איך אפשר, אם בכלל, לבצע פעילות זו.

 

בבזק משקיעים משאבים עצומים כדי לנסות לחדור לשוק הזה ולהוזיל את מחיריו, למרות שבזק שותפה בחברת פלאפון, הנהנית מפעילות השירותים האינטראקטיביים, ולמרות שהדבר יפגע ישירות ברווחי פלאפון. הסיבה: בבזק יודעים שלא מדובר רק בכסף, אלא גם בהרבה פרסום, יוקרה ותדמית.

 

ניסינו לפנות לכל חברות ההפקה, לחברות הסלולר ולמנהלי התוכן בערוץ 2, אומר גורם בבזק, בהצעה להוסיף קטגוריה נוספת לטלפון - טלפון של בזק בשיחה מקומית, מה שהיה מוזיל את שיחות הטלפון באופן חד-משמעי לציבור המתקשר. נפנפו אותנו בטענות סרק. עד היום לא הצלחנו לשכנע את המפעילים הסלולריים שהאינטרס של הציבור מחייב לאפשר תחרות.

 

בעקבות הסירוב הממושך של משרד התקשורת לבקשת בזק, הגישה החברה תביעה נגד המשרד בטענה כי ההתקשרויות בין חברות הסלולר לחברות התוכן וההפקה אינן חוקיות, מאחר שאינן תואמות את רשיון העיסוק של החברות הסלולריות. לחברות הסלולר יש רשיון רט"ן (רדיו-טלפון-נייד), שכשמו כן הוא, שירותים של תקשורת טלפון ניידת. "השירות הספציפי הזה הוא שירות נייח", טוענים בבזק.

 

לטענת בזק, כשהצופה מרים טלפון מהבית לטלפון הסלולרי שנמסר בתוכנית, השיחה מועברת לשירות תוכן בקו נייח. לטענת בזק, התעריפים שהתיר משרד התקשורת לחברות הסלולריות לגבות על שיחה נכנסת מתייחסים רק לשיחות הנעשות לסלולר, ואילו כאן מדובר למעשה בשירות נייח. הם עצמם משלמים על נייח, אבל גובים מחיר של סלולר, וכך מרוויחים בגדול ויכולים לחלק את העוגה עם חברות ההפקה, טוענים בבזק.

 

גם במועצה לצרכנות לא אוהבים את הדרת רגליה של בזק מהמשחק. מהמועצה נמסר בתגובה: התמונה המצטיירת מעלה, על פניו, חשד של ניצול ציני של הצרכנים באופן שמטעה אותם ומעלה תהיות לגבי שאלת חוקיותה של התנהלות זאת.

 

עוד נמסר מהמועצה, כי לגבי צרכן הצופה בתוכנית ומוזמן על-ידי מפיקי התוכנית לצלצל אליה, מהווה הצלצול חלק אינטגרלי מהשידור, ויש לתת לו אופציה זולה לצלצל ולא להותירו ללא יכולת בחירה.

 

המועצה לצרכנות כבר פנתה בעבר למשרד התקשורת בנושא.

 

במשרד התקשורת דוחים את טענת בזק, אבל מבטיחים לאפשר לה להיכנס אליו החל מאפריל 2004. מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, מסר בתגובה: "בימים אלה המשרד פרסם מכרז לחברות ייעוץ רציניות בחו"ל לעשות הערכה מחדש על עלות השיחה הסלולרית, במטרה לבחון את העלות האמיתית. אני האחרון שיגיד שאין מקום לשינוי בנושא עלויות השיחה הנכנסת בסלולר".

 

עוד נמסר ממשרד התקשורת, כי טענות בזק מוכרות לנו. בדקנו את טענתם לפעולה לא חוקית של חברות הסלולר, המשתמשות בפועל בשירותים נייחים וגובות מחיר לטלפון נייד, כבר לפני שנתיים ופסלנו אותה. זו היתממות מצידם לומר שלא מאפשרים להם לחדור לשוק הזה. הפרסומת על 5 מיליון זה לא סוג של שירות תוכן? בזק תיכנס לשוק הזה החל מאפריל 2004.

 

לדברי אולניק, "בעניין המידע לציבור בכתוביות הטלוויזיה ובשידורי הרדיו האינטראקטיביים, אני בעד שקיפות מלאה, אבל מבחינתי כשרשום מספר סלולרי, הרי שברור לצופים שישלמו את המחיר עליו.

 

הסלולריות מתנערות

 

בחברות הסלולריות סירבו לפרט איך מתבצעת חלוקת ההכנסות בינן לבין חברות שירותי התוכן וחברות ההפקה. גם כשביקשנו לקבל מידע כמה משלמים הצרכנים על השיחות האינטראקטיביות, הפנו אותנו לחברות שירותי התוכן ולחברות ההפקה.

 

"מחירי הודעות האס-אם-אס", נמסר מפלאפון, "נקבעים על-ידי ספקים חיצוניים שאינם קשורים לחברה, וכמובן אנו פועלים שהמחיר יהיה סביר. בעת ההתקשרות של הלקוח לשירות התוכן מיידעים ספקי שירות התוכן את הלקוח לגבי מחיר האס-אם-אס המיוחד".

 

גם מחברת סלקום נמסר, כי "את המחיר קובעות חברות התוכן וחברות ההפקה. אנחנו לא אלה שצריכים ליידע את הצופים לגבי מחיר ההתקשרות. אנחנו צד ג' בעסק. זה תפקידה של ההפקה".

 

גם מפרטנר נמסר: ככלל אין חלוקת הכנסות בין פרטנר לבין ספקיה. בשירותים שבאספקתם מעורב צד שלישי מבנה ההוצאות של חברת פרטנר נקבע לפי סוג השירותים ולפי סוג הספקים. החברה אינה מוסרת פרטים לגבי התקשרויות ספציפיות עם ספקיה.