שביל קוטפי התפוזים

עונת ההדרים מתחילה ממש עכשיו, וזה הזמן לבקר ב'שביל התפוזים' שליד חדרה. מגזין 'מטיילים' מבית 'מסע אחר' מציע לצאת לבילוי עם קצת נוסטלגיה, מבחר הפעלות לילדים, ושפע תפוזים כתמתמים

כשהייתי ילדה, בגילם של ילדי היום, תפוזים היו חלק משגרת חיינו. כמו ריח של שדה שזה עתה נחרש, כמו מגפי גומי שחורים שלא החסירו אף שלולית, כמו מיליוני הכוכבים שנפרשו מעל היישוב הקטן שלנו. מי ידע שכמה עשורים מאוחר יותר השדות יתמלאו בבתים עם גגות רעפים, מגפי הגומי יתחלפו בנעלי ספורט ממותגות, אור הכוכבים ייבלע באורות העיר הגדולה, והתפוזים יפנו את מקומם לפירות אופנתיים יותר כמו קיווי, אפרסמון ופסיפלורה.

 

ממש כמו זכרונות הילדות הרחוקים, יש משהו תמים, מין טעם של פעם, ב'שביל התפוזים'. בלב הפרדסים, כמו שנהוג לומר במודעות של גני אירועים, נמצא אחד ממקומות המפגש החביבים על משפחתנו. מצפון הארץ וממרכזה מתקבצים שלושה דורות: הדור שעוד זוכר את הפרדסים שלבלבו בתל אביב, דור הביניים, שהתייחס לתפוזים בשוויון נפש, והדור הצעיר, שבשבילו אוכל זה משהו שמחממים במיקרו. התפוזים, כך נראה, מגשרים על הפער הזה. בן השבעים ובן השבע, וגם אלה שביניהם, ממהרים להצטייד בשקי רשת גדולים, לקפץ בין העצים ולקטוף תפוזים כתמתמים.

 

אם מצרפים למחיר הכניסה לאתר את התשלום עבור כל שק רשת שכזה, יתכן שזול יותר לקנות תפוזים בסופר. אבל החדווה שבה אנחנו סוחטים במשך ימים רבים מיץ טרי מתפוזים שקטפנו במו ידינו - לחדווה הזאת אין מחיר (ועוד לא הזכרנו את כל הוויטמינים הבריאים). עונת ההדרים מתחילה בסוף נובמבר ונמשכת עד סוף אפריל. בסוף נובמבר פוצחים בקטיף מנדרינות, באמצע דצמבר אפשר לעבור לתפוזים מזן וושינגטון (אלה עם הטבור) ובינואר כבר טועמים תפוזים מזן שמוטי.

 

אבל 'שביל התפוזים' הוא לא רק קטיף תפוזים. בית האריזה הישן שופץ והפך לבית קפה קטן ולמקום משחקים לפעוטות. על כר הדשא שמחוץ לבית האריזה מפוזרים מזרנים וטרמפולינות, ובאזור מגודר בין העצים אפשר למצוא כמה פינות חמד: מגרש מיני-גולף, נגרייה לילדים, מסלול טרקטורונים לילדים שמתפתל בין העצים, מסלול רפטינג רגוע (חתירה בסירות גומי ובקאנו בתעלת מים מתפתלת).

 

גבוה מעל לצמרות תמצאו את מסלול הינשופים האתגרי, שנועד לילדים בגיל שש ומעלה וכולל טיפוסי חבלים למיניהם. בקיץ נפתחת בפרדס בריכת מים רדודה, שבה גם בני השנתיים יוכלו לעמוד ב'עמוקים', ובאביב האוויר מתמלא בריח הכי מתוק בעולם - ריח פריחת התפוזים.

 

מכיוון שבקרב עמי אני חיה, הרשו לי לענות על שאלה שלא נשאלה: אם כל כך טוב, מה רע? התשובה טמונה בשאלה. בגלל שכל כך טוב (וגם בגלל התפוזים, כמובן) - בימים חורפיים, כשהשמש מציצה בין העננים, האתר הקטן הזה מתמלא עד אפס מקום וההמולה רבה.

 

מיקום: בין חדרה לגן שמואל.

הגעה: מכביש החוף פונים במחלף קיסריה לכיוון עפולה. ארבעה קילומטרים אחר כך מגיעים לתחנת דלק 'אלון', משם יש שלט המוביל לאתר.

טלפון: 04-6338887, 054-282884.

אינטרנט: האתר כולל מידע מפורט על המקום, האטרקציות, הגעה ומחירים.

דמי כניסה: לילד (עד גיל 15) - 48 שקל, למבוגר - 28 שקל (יש הנחות לקבוצות).

עונה: האתר פתוח בשבתות ובחופשות בלבד במשך השנה כולה. עונת הקטיף נמשכת מסוף נובמבר ועד סוף אפריל.

 

רותם בר כהן היא עורכת 'מסע צעיר', מגזין לילדים מבית 'מסע אחר'