מתגרשים בדרך לבית הספר

הורים גרושים אשר אינם משמשים כהורים בעלי המשמורת, מוצאים עצמם לפתע מנותקים ממידע שוטף ממוסדות החינוך בהם שוהים ילדיהם. כל הזכויות הקיימות במדריך להורה הגרוש.

אבי ומיכל מצויים בהליכי גירושין מזה מספר שנים. זמן קצר לאחר פרוץ ההליכים החליט אבי לעזוב את הבית והודיע על כך למיכל ולילדים. בתם של אבי ומיכל, בת ה- 15, הודיעה כי היא רוצה לעבור ולהתגורר עם אבי, בעוד בנם של הצדדים בן ה- 10 העדיף להישאר עם מיכל. כך נוצר מצב (שאינו שגרתי), בו כל אחד מהילדים מתגורר עם הורה אחר.

 

במהלך השנה האחרונה, החליטה בתה של מיכל, כי היא מעדיפה לנתק קשר עם אמה, ומלבד שיחות טלפוניות שמיכל יוזמת עם הבת, אין ביניהן קשר. מיכל וגם אבי, אשר מודע לחשיבות הקשר בין הורה-ילד, ואשר ממשיך ורואה את הבן בקביעות, מצויים בטיפול פסיכולוגי על מנת לנסות ולהתגבר על סרבנות הבת לראות את מיכל.

 

על אף שהנתק בקשר נובע מהבת עצמה, הרי שהוא משפיע על התנהגותה בבית הספר. הבת שהיתה תלמידה מצטיינת עד לא מכבר, החלה להתדרדר בלימודיה, להתחצף למורים ולמנהלת בית הספר, ולאחרונה אף הושעתה מבית הספר. למרבה תדהמתה וכעסה של מיכל, דברים אלו נודעו לה בדיעבד מפי אבי שתמהה על כך שהנהלת ביית הספר ומחנכת הכיתה של הבת, המצויות עימו בקשר שוטף, לא עדכנו גם את מיכל.

 

מנסיוני בתחום, פעמים רבות מוצאים עצמם ההורים שאינם מוגדרים כהורה משמורן בנתק ממוסדות החינוך בהם מצויים ילדיהם מבלי לדעת מהן זכויותיהם. במקרה של אבי ומיכל – היחסים בינם לבין עצמם טובים, ואבי דאג לעדכן את מיכל. אך במקרים רבים ואחרים, היחסים בין ההורים אינם במיטבם, ולעיתים אף קיים בינם לבין עצמם נתק כתוצאה מכעסים, רצון לנקם, תחושת פגיעות גדולה אשר יכולים להיות חלק מתהליך הגירושין הכולל.

 

לכל אותם הורים אשר אינם ההורה המשמורן ומוצאים עצמם לפתע, מנותקים ממידע שוטף ממוסדות החינוך בהם שוהים ילדיהם, כדאי לדעת את זכויותיכם ע"פ הנחיות משרד החינוך בנוגע לילד להורים גרושים. על פי הנחיות משרד החינוך בנוגע לילדי הורים גרושים בכל מקרה בו נודע לבית הספר כי הורי תלמיד נפרדו ומתעוררת בעיית קשר בין אחד ההורים לבית הספר יש לנהוג כדלקמן:

• נודע למחנך כיתה על קיומה של בעיה בתחום האמור, יודיע על כך למנהל בית הספר ו/או ליועץ החינוכי. 

 

• פנה הורה לבית הספר בעניין זה, יזמן מחנך הכיתה או היועץ החינוכי את ההורים לשיחה משותפת או לשיחות נפרדות, לפי שיקול דעתו, וזאת במגמה לברר את העובדות הנוגעות לתלמיד ולקשריו עם הוריו, וכן כדי לקבל כתובות ומספרי טלפון של שני ההורים. בשיחה זו תובהר לכל אחד מההורים החשיבות שבקיום קשר תקין עם שני ההורים, גם כאשר הילד עצמו אינו מפגין רצון או נכונות לקשר עם ההורה הלא-מחזיק.

 

• בשיחה הראשונה הנ"ל עם הורי הילד תדגיש בפניהם המנהלת את חובתם שלא להשתמש בילד במאבקים ביניהם (אם ישנם) ו/או שלא לערבו במחלוקות שיש ביניהם (אם ישנן) ואת החשיבות הרבה שיש לשמירת קשר תקין של הילד עם שני הוריו, גם כאשר הילד עצמו אינו מפגין רצון או נכונות לקשר עם אחד ההורים.

 

• אם ניתן פסק דין בעניין החזקת הילד או האפוטרופסות עליו, יבקש מנהל בית הספר או המחנך מההורים כי ימציאו לו העתק מפסק הדין, ולאחר קבלתו יפעל בהתאם לאמור בו בכל הנוגע לקשריו עם ההורים. אם נשמר על פי פסק הדין הקשר בין ההורה שאינו מחזיק בילד לבין הילד, יוכל ההורה לפנות בכתב לבית הספר ולקבל מסמכים הקשורים בלימודיו ובהתנהגותו של הילד.

 

• היו לבית הספר ספקות בעניין פסק הדין, פירושו או תוקפו, יַפנה המנהל את שאלותיו ללשכת היועץ המשפטי של משרד החינוך. 

 

• על פי חוק הכַּשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל החלטה הנוגעת לילד, ובכלל זה הרשמתו למוסד חינוכי והחלטות לימודיות וחינוכיות, צריכות להיעשות בהסכמת שני הוריו, וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

 

• אין להשתמש בחזקה הנ"ל במצב של הורים שהתגרשו או שהם חיים בנפרד או שהם מצויים בהליכים לקראת גירושין או פירוד או שהם מצויים בסכסוך זוגי, ויש לקבל את הסכמתם המפורשת של שני ההורים לכל החלטה או פעולה.

 

• אם שני ההורים לא מסכימים, יש לנסות להביאם להסכמה, ובהיעדר יכולת להביאם להסכמה, יש להפנות אותם לבית המשפט למתן החלטה באותו עניין.

 

• במקרים שאינם סובלים דיחוי, ורק במקרים אלה, יש לפעול על פי החלטת ההורה, שהחזקה על הילד נמסרה לו או שהילד מתגורר אצלו, אלא אם ההחלטה בלתי סבירה בצורה ברורה.

 

• לכן, אם לא נשלל או הוגבל מעמדו של אחד ההורים כאפוטרופוס בצו, במפורש, על בית הספר מוטלת החובה לנהוג בכל אחד משני ההורים באופן שוויוני לחלוטין ובהתאם לכך, בין היתר:
  

1. לדווח לכל אחד משני ההורים, בנפרד, לכתובת שמסר אותו הורה, על כל דבר ועניין הנוגעים לילד, ללא שום יוצא מהכלל (כגון: היעדרויות ואיחורים של הילד מבית הספר, שינויים בהתנהגות או בהישגיו בלימודים, הופעה מרושלת / מוזנחת / מלוכלכת של הילד, הילד אינו מביא אוכל).
2. לזמן כל אחד משני ההורים, בנפרד, לאסיפות הורים ו/או לשיחות ו/או לאירועים ו/או למסיבות (אם מפגש משותף של שני ההורים אינו אפשרי, בשל יחסיהם המעורערים או בשל בקשת הילד, יעדכן בית הספר את שני הצדדים כאמור, אך ישתפם באירועים לסירוגין).
3. למסור לילד שתי תעודות, אחת לכל הורה, שעל הילד להחזירן עם חתימת שני הוריו.
4. רישום ילד לכל מסגרת חינוכית או העברתו ממוסד חינוכי אחד למשנהו ייעשו רק בהסכמת שני הוריו.
   

• גם, ובפרט, כאשר החלטת הילד היא חד-צדדית, יעשה בית הספר כל מאמץ לשתף את שני ההורים בפעילויות החינוכיות בבית הספר, שהילד משתתף בהן. בבחירת המגמה הלימודית, למשל, חובתו של בית הספר לשתף את שני ההורים בהחלטה. אם מפגש משותף של ההורים אינו אפשרי, בשל יחסיהם המעורערים, יעדכן בית הספר את שני הצדדים, אך ישתפם לסירוגין.

 

• יודגש כי צו המעניק את המשמורת לאחד ההורים או קובע סדרי ראייה או מסדיר את החזקת הילד, הוא כשלעצמו אינו פוגע בזכויותיו ובחובותיו של ההורה השני, כאפוטרופוס טבעי של הילד, ועל בית הספר לנהוג כאמור לעיל, אלא אם הצו מגביל או אוסר זאת במפורש.

 

• במקרים בהם מתעורר ספק בליבו של עובד הוראה בנושא, הוא יפנה את שאלותיו אל הצוות הטיפולי בבית הספר (ליועץ החינוכי, לפסיכולוג וכו') או למערכת התמיכה היעוצית שבית הספר קשור עמה (לתחנה פסיכולוגית-חינוכית וכד').

 

• מיד לאחר השיחה הראשונה הנ"ל עם הורי הילד, תזמן המחנכת את הילד לשיחה אישית שבה תגלה לו כי היא יודעת על מצב העניינים במשפחתו, תנסה לעמוד על מצבו, על תחושותיו ועל רצונותיו (כגון: האם הוא מבקש לשמור את הדבר בסוד), תעודד אותו, תפגין אמפטיה כלפיו ותבהיר לו כי היא עומדת לרשותו בכל עת בכל עניין.

 

• המחנכת תנהג בילד להורים המצויים, כאמור, במצב בעל רגישות מיוחדת, בהתחשב במצבו המשפחתי ובהשפעת המצב עליו, ותנחה את כל יתר מוריו לנהוג בו כאמור. כמו כן, המחנכת תבקש מהוריו לדווח לה על כל שינוי בהתנהגותו או בהישגיו הלימודיים.

 

• בכל מקרה שחל שינוי בהתנהגות הילד או בהישגיו הלימודיים, על המחנכת להודיע על כך באופן מיידי ללשכת הרווחה. במקרים אלה וכן במקרים שבהם המחנכת אינה יודעת כיצד לנהוג, או שיש לה ספק כיצד לנהוג, עליה להתייעץ בגורם מקצועי (כגון: היועצת החינוכית, הפסיכולוגית, לשכת הרווחה).

 

• על בית הספר להקנות לילדים (ובמידת האפשר גם להוריהם) את התפיסה, לפיה גירושין או פרידה של ההורים לעולם אינה באשמתם של הילדים ואינם צריכים להשפיע, כשלעצמם, על הקשר של הילדים עם שני ההורים.

 

• כחלק מן התפיסה הראויה, לפיה על שני ההורים מוטלת אחריות שווה כלפי ילדיהם, על בית הספר לפעול ברוח זו (למשל, לפרסם בדפי הקשר את הכתובות ומספרי הטלפון של שני הוריו, אם הילד אינו מתנגד לכך) ולעודד את ההורים לנהוג על פי תפיסה זו.