החיים על המסלול המהיר: במה זה עולה לנו?

אורח החיים המודרני, שכולל שעות עבודה ארוכות, מתח, היעדר פעילות גופנית, עישון ותזונה לקויה, גובה מחיר כבד מהבריאות שלנו

כך נראה סדר היום של אביבה שמר, מנהלת האגף לשיווק, דוברות ויחסי ציבור במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), נשואה ואם לשניים - חיילת בת 20 ותלמיד בן 16:

6.00 - השכמה, התארגנות והכנת שתייה וסנדוויצ'ים לילדים.

7.00 - השכמת הילדים ויציאה מהבית.

7.45 - הגעה למשרד, קפה ראשון, דפדוף בעיתוני הבוקר והתמסרות מוחלטת לענייני עבודה. זה כולל ישיבות, ליווי תקשורת במחלקות השונות של בית החולים, תכתובת, דיונים.

14.00 - קפה או דיאט קולה וסנדוויץ' במקום ארוחת צהריים ותוך כדי העבודה. טלפון הביתה לוודא שהבן הגיע וחימם לעצמו את ארוחת הצהריים.

18.00 - קפה פלוס עוגייה במשרד.

20.00 - נסיעה הביתה.

20.30 - הגעה הביתה ופינוי ההריסות, כלומר, מכניסה כלים למדיח, מנקה מעט, מכינה ארוחת ערב לכולם, אבל רק בסביבות 21.30 אנחנו מתיישבים לשולחן.

22.00 - מפעילה מכונת כביסה ובמקביל מפנה את המייבש, מקפלת, ממיינת ומסדרת בארונות, מכינה את האוכל בתבנית פיירקס לארוחת הצהריים של הבן למחרת. שלוש פעמים בשבוע עומדת מול ערימת הגיהוץ המצטברת ומכלה אותה, מקפלת ומכניסה לארונות.

 

יום שישי

6.00 - השכמה פלוס הצצה חטופה בכל העיתונים ויציאה לקניות השבועיות.

9.30 - חזרה הביתה, בישול, נקיונות וסידור הבית לשבת.

13.00 - התעמלות מחוץ לבית.

18.00 - מקלחת, עריכת השולחן לשבת, אירוח המשפחה המורחבת.

22.00 - יציאה עם חברים להצגה או לבילוי.

 

שבת בבוקר

10.00 - השכמה, קריאה בעיתונים.

11.00 - חזרה לקצב העשייה, הכולל בישול לכל השבוע, אפייה, כביסה. כל פעולה כזאת נעשית תוך כדי שיחה או פעולה נוספת. בעלי כבר צוחק עלי שביד אחת אני בוחשת וביד השנייה אני רושמת הודעה. בהמשך אני חוזרת לכביסה, לקיפול, לסידור ולנקיונות. ועל חשבון מה זה?, היא שואלת ומיד עונה: בעיקר על חשבוני, על חשבון המנוחה שלי, על חשבון חיי הזוגיות שלי. מקוצר הזמן, בגלל הריצה המטורפת הזאת בין הקריירה והבית, אין לנו הרבה עשייה זוגית משותפת. למעשה, אין לנו בכלל. פעם בשנה, בהחלטה משותפת מראש, אנחנו מפרגנים לעצמנו נסיעה לחול, תמיד עם הילדים ומכורח הנסיבות לא יותר משבועיים. פעם בשנה אני מנסה להעניק לבת שלי זמן איכות רק איתי ולוקחת אותה לסוף שבוע.

 

ד"ר יורם ברק, מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים אברבנאל, נמצא אף הוא על המסלול המהיר של החיים:

6.30 - השכמה, התארגנות ויציאה מהבית.

7.45 - הגעה לבית החולים, ביקור במחלקה, בדיקת חולים, פגישה עם משפחות, קריאות לחדר המיון, ישיבות הנהלה.

8.30 - קפה ראשון, בדרך כלל תוך כדי הליכה. עד השעה - 13.00 השתתפות בישיבת הנהלה ובוועדה לניהול סיכונים.

13.00 - אכילת תפוח - בדרך כלל בדרך למשימה כלשהי: פגישה, הדרכת מתמחים וכו'.

16.00 - יציאה מבית החולים ללא ארוחת צהריים לכיוון יפו, ליחידה לדרי רחוב, שם עובד ד"ר ברק בהתנדבות. לאחר בדיקת דר רחוב אחד או שניים ממהר ד"ר ברק לאוניברסיטה.

18.00 - פגישת מחקר או הדרכה או לימודים במסגרת לימודי המשך.

20.00 - הגעה הביתה, ארוחת ערב קלה וזמן איכות קצר עם האישה והילדה.

22.00 - התכנסות בביתו של אחד מעמיתי המחקר ועבודה משותפת על עבודות ועל מחקרים חדשים.

1.00 - כניסה למיטה תוך מאמץ לקרוא ספרות יפה.

 

סופשבוע

בכל יום שישי עובד ולומד עד השעה 14:00

14.30 - הגעה הביתה.

15.00 - צעידה שעה על שפת הים אחרי עריכה חפוזה של קניות שבועיות.

17.30 - בישולים לשבת פלוס היערכות לארוחה הכוללת משפחה וחברים.

 

שבת

8.20 - השכמה וריצה בפארק

10.00 - פגישה עם הילדים בבית קפה

12.00 - פגישה עם המשפחה המורחבת ואחר כך עם חברים קבועים בבית קפה קבוע בתל אביב.

13.30 - ארוחת צהריים ואחריה מנוחה או צפייה בסרט עם האישה.

21.00-16.00 - חזרה לשגרה האקדמית, שכוללת לימודים והיערכות לשבוע עבודה חדש.

מהי המסקנה שלי מצורת החיים הזאת?, הוא שואל ומיד משיב: שאם סדר היום שלי היה פחות צפוף ותובעני, הייתי יכול לחזור לאהבה הגדולה שלי, ברידג'. הייתי מטייל הרבה יותר, אבל לחיים האלה יש מחיר, שהוא עייפות כרונית וסף גירוי נורא נמוך.

 

חיים עם תחושת החמצה

 

עד לפני כעשור נטו מומחים לקשר בין קווי האופי שלנו לבין הסיכויים שלנו ללקות במחלות קשות. טיפוס A נחשב למועד במיוחד למחלות כאלה בשל היותו רגזן, נרגן, קצר רוח ועצבני, הממעט לישון ומרבה לעשן בשל המתח הרב שבו הוא שרוי רוב הזמן. אך באחרונה התברר ממחקרים שונים, שבן אדם אינו צריך להיות בעל קווי אופי של טיפוס A כדי להגדיל את סיכוייו ללקות במחלות קשות. אורח חיים תובעני - דוגמת זה שהובא בשתי הדוגמאות למעלה - יכול לפגוע קשות גם באנשים רגועים יחסית.

 

מה באמת עושה לנו קצב החיים המטורף הזה, שמאלץ את רובנו לרוץ אחרי הקריירה, להתמודד, להשיג, להתעדכן, להתחדש, להתמיד ולהפתיע? ומהו המחיר שאנחנו נדרשים לשלם עבור כרטיס הכניסה למסלול המירוץ ארוך הקילומטרז' הזה, שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים? כמה חשק, אם בכלל, עוד נשאר לנו אחרי מילוי מטלות מכלות כוחות אלה עבור עצמנו, לתחביבים שלנו, לבני הזוג שלנו, לילדינו, לחברים ובכלל?

 

לא הרבה, אומרים המומחים. מחקר רב משתתפים, שנערך בו זמנית בלונדון, בברמינגהם, בגלזגו, במנצ'סטר ובקרדיף, העלה שמרבית הנשאלים חשו שהם מפסידים משהו חשוב בחיים. כלומר, הם דיווחו על חיים עם תחושת החמצה. באחרים ניכרו חוסר סבלנות, רגזנות, מתח ואי שביעות רצון כללית. אך לבד מתחושות לא נעימות אלה אנחנו עלולים, כפי שמזהירים מומחים מתחומי רפואה שונים, גם לשלם בבריאותנו על קצב החיים המרתוני הזה, שכולל דילוג על ארוחות, אכילת מזון לא בריא, הימצאות שעות רבות בחדרים ממוזגים ובלתי מאווררים, היחשפות לגורמי מחלות, עיסוק מועט בספורט ועוד. להלן רשימת התחלואים האורבת לנו בגלל אורח החיים התזזיתי הזה:

 

המערכת החיסונית - ריצה בלתי פוסקת אחר הישגים וחיים במתח תמידי משפיעים לרעה על המערכת החיסונית ועלולים במקרה הטוב לגרום לנטיית יתר לחלות במחלות ויראליות ובמקרה הפחות טוב להגביר את הנטייה ללקות במחלות סרטניות, אומר פרופ' שמעון פולק, מנהל המכון לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה של הטכניון וראש המכון לתחום זה במרכז הרפואי רמב"ם.

 

מחלות בדרכי העיכול - אורח חיים אינטנסיבי מדי, שכולל תזונה לקויה, אחראי ישירות לשורה ארוכה של מחלות מעיים, חלקן דלקתיות, שגורמות לכאבי בטן ולשינויים בפעולות המעיים, כגון עצירויות ושלשולים, מסביר פרופ' רמי אליקים, יו”ר האיגוד הגסטרואנטרולוגי הישראלי ומנהל מכון הגסטרו במרכז הרפואי רמב"ם.

 

סרטן - במחקר מבוקר שנערך באחרונה בקליפורניה נדרשו חולים בסרטן הערמונית לשנות את אורח חייהם: לעבור סדנת מדיטציה והתרגעות, לעסוק בספורט ולאכול תזונה מאוזנת ומבוקרת. התוצאה: בקרב 85% מהחולים נרשמה נסיגה של המחלה. תוצאות המחקר לא הפתיעו, שכן ניסויים קודמים על חיות מעבדה כבר חשפו את הקשר בין מתח לבין תחלואה בסרטן, מגלה דר אבישי סלע, מנהל המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי אסף הרופא.

 

כאבי ראש - צורת החיים המהירה וחסרת המנוחה מגבירה ללא ספק את הנטייה לסבול מכאבי ראש וממיגרנות, אומר ד"ר אמנון מוסק, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית במרפאה לכאבי ראש ופנים במרכז הרפואי תל אביב.

 

מחלות לב - מתח כשלעצמו אינו גורם סיכון ללקות בהתקף לב, אך צורת החיים המאפיינת מכורים לעבודה, הכוללת עישון, כולסטרול גבוה, חוסר פעילות גופנית ויתר לחץ דם, בהחלט עלולה להביא להתקף, מציין פרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הדסה עין כרם.

 

בעיות נפשיות - צורת החיים, שכופה על היחיד שהות ממושכת במקום עבודתו, גורמת לו להתחבר פחות ל'אני האמיתי' שלו, לצרכים שלו, לתחביבים שהוא אוהב ולמי שהוא באמת. במקום הזה של ניגוד בין מי שמצפים ממנו שיהיה לבין מה שהוא רוצה להיות מתפתחים חוסר סיפוק עצמי ותחושות תסכול, שהם בבחינת מחיר נפשי בלתי מבוטל, קובע פרופ' צבי זמישלני, יו”ר האיגוד הפסיכיאטרי הישראלי ומנהל מחלקה בבית החולים גהה.

 

בעיות בתפקוד המיני - הריצה המטורפת הזאת אחרי הקריירה גורמת למרביתנו לגלות פחות עניין במין ופוגעת בחשק שלנו לקיים יחסי מין. דבר זה גורם לגירושים בתוך המשפחה, כלומר, לכך שבני הזוג ממשיכים לחיות יחד למראית עין, אך לא מקיימים ביניהם יחסי קרבה, חיבה ומין. המירוץ הזה אינו משאיר זמן להשקיע, להתעניין ולהקשיב לבן הזוג או לבת הזוג ולהיות פתוחים גם לצרכים שלהם. זו הסיבה העיקרית לעלייה התלולה בשנים האחרונות בשיעורי הגירושים בעולם המערבי. העצה שלי למי שעובדים כך היא שעוד לא נרשם פטנט טוב יותר לחיים מספקים וטובים מאשר מין וזוגיות, מדגיש ד"ר צחי בן-ציון, סגן מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומנהל המחלקה לטיפול מיני במרכז הרפואי סורוקה.

 

יתר לחץ דם - צורת החיים הנגזרת משעות עבודה ארוכות מאוד גורמת ללא ספק לעלייה בלחץ הדם. קשה לבודד מרכיב אחד ולומר בוודאות שהוא הוא הגורם, אך סך כל המרכיבים בחיים המודרניים גורמים ללא ספק ליותר אנשים לחלות ביתר לחץ דם, מסביר פרופ' אהוד גרוסמן, יו”ר החברה הישראלית לתחום זה ומנהל היחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי שיבא.

 

סוכרת - שיעור הסוכרת נמצא בשנים האחרונות בעלייה מתמדת במדינות המפותחות - דבר המצביע על כך שצורת החיים היא הגורמת, נוסף על העניין הגנטי, לעלייה בשכיחות המחלה, אומר פרופ' לובושיצקי, מנהל המכון האנדוקרינולוגי במרכז הרפואי העמק.

 

כאב - העבודה רבת השעות כתוצאה מהתחרותיות וההישגיות הופכת אותנו לעמידים פחות בפני כאב. יתר על כן, גורמי המתח הנלווים לסוג עבודה כזה מגבירים גם את עוצמת הכאב, דבר שגורם לנו להיעדר מהעבודה. וכך, למעשה, אנחנו מוצאים את עצמנו במעגל סגור: עבודה, סף כאב נמוך, היעדרות, חזרה לעבודה והשלמה עם כאבים, וסף כאב נמוך יותר, מסביר פרופ' דייוויד ניב, מנהל היחידה לטיפול בכאב במרכז הרפואי תל אביב והנשיא העולמי של איגוד מרפאות הכאב.

 

אז מה עושים?

 

אחרי שהבנו מהם הנזקים שעלולים להיגרם לנו מצורת החיים שבחרנו בה, האם אפשר לרכך את השפעותיה המזיקות ולהגיע בבטחה יחסית ובבריאות תקינה, פחות או יותר, לזקנה? "כן", אומר ד"ר יעקב פלדמן, סגן מנהל המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי מאיר. ידוע שעל תוחלת החיים משפיעים שני פרמטרים: גנטיקה - נתון שאי אפשר להשפיע עליו; והמחלות שאנו מביאים על עצמנו בגלל צורת החיים שבה בחרנו, ואני מתכוון בעיקר לגורמי הסיכון שאנחנו נחשפים אליהם ושמסכנים את חיינו ואת בריאותנו. במידת האפשר, על מנת להימנע מהדברים האלה, יש להקפיד על הדברים הבאים:

1. תזונה נכונה
2. במקום העבודה קשה לעסוק בספורט, אך אפשר להעדיף מדרגות על מעלית.
3. רצוי לפתוח את הבוקר בפעילות ספורטיבית כלשהי, אפילו לזמן קצר.
4. מילת הקסם היא לא להגזים. אי אפשר להימנע משהות ממושכת במקום העבודה, אבל אפשר לא להגזים בצריכת קפה וקלוריות.