מי נפגע ממרכזי הקניות שפתוחים בשבת

בשנה האחרונה התרבו מאוד החנויות ומרכזי הקניות הפועלים בשבת בניגוד לחוק, תוך העלמת עין של הרשויות. מדובר בעיקר בפאואר-סנטרים מחוץ לערים הגדולות, הפורחים בזכות הקניות ההמוניות בשבתות, על חשבון הקניונים והחנויות בתוך הערים, שמחויבים להישאר סגורים. אלה רואים בעיניים כלות איך ההמונים נוהרים אל המתחרים שבחוץ וטוענים: אי-אכיפת החוק מפלה אותנו לרעה

תופעת עם ישראל הנוהר לבילוי של שופינג בשבת אינה חדשה. מראות הפקקים המשתרכים בשבתבבוקר בכניסה למתחם הקניות של געש-שפיים כבר מוכרים. משפחות שלמות על ילדיהן נכנסות למכונית, מגיעות, מחפשות חנייה בין ים המכוניות שמסביב למתחם הקטן, ויוצאות לסיבוב הקניות והבילוי הקבוע.

 

לפעמים נוסעים לשפיים, לפעמים להרצליה, לקניון שבעת הכוכבים או לקניון ארנה במרינה, לפעמים למרכז הקניות בצומת בילו סמוך לרחובות וקרית-עקרון, ויש המרחיקים ממרכז הארץ עד לפאואר-סנטרים, מרכזי הענק, בחיפה.

 

משפחה ישראלית מוציאה בממוצע כ-2,100 שקל בחודש על מוצרים שאינם מזון, כך לפי נתוני חברת הייעוץ צ'מנסקי-בן-שחר ושות'. בשבת משתדלים הישראלים יותר לבלות ופחות להוציא - אבל עדיין במשפחות רבות זהו יום של קניות, וממוצע ההוצאה החודשי בשבתות מגיע ל-400 שקל למשפחה.

 

כתוצאה מכך, במרכזי הקניות הפתוחים בשבת 40%-30% מהפדיון מגיע מן היום השביעי בשבוע (לפי נתוני רשף נכסים, ביום שישי נעשה עוד כשליש ממחזור העסקים, והיתרה ביתר ימי השבוע).

 

למרות שהקניות בשבת הן לא דבר חדש, בשנה האחרונה ניכרת עלייה בולטת בתופעה. יותר ויותר אנשים מעדיפים להחליף את הקניות של אמצע השבוע בקניות מרוכזות בשבת, ובמקביל יותר ויותר מרכזי קניות פועלים בשבת.

 

יציאתם של החרדים מהממשלה וכניסתה של שינוי עשו את שלהן. על ענייני חוק השבת מופקדים היום שר משפטים משינוי, טומי לפיד, שר פנים משינוי, אברהם פורז (האחראי על הרשויות המקומיות), ושר תמ"ת מהליכוד, אהוד אולמרט.

 

לפני כחודש הודיעו לפיד ואולמרט מפורשות על כוונתם להפחית למינימום את הקנסות על פתיחת עסקים בשבת, אבל כבר היום הקנסות הם לא מה שהיו פעם, וגם הפקחים הדרוזים שבעבר פשטו על עסקים רבים בקושי נראים בשטח. גם לרשויות המקומיות כדאי להעלים עין, שכן העסקים מניבים להן כספים רבים בצורת ארנונה.

 

סוחרים שאינם פותחים בשבת, ובהם רשתות גדולות ובכללן רשתות המזון הגדולות, טוענים כי התגברות התופעה יוצרת מצב של אפליה, שבו עסקים הפתוחים בשבת, תוך העלמת עין של הרשויות, מושכים אליהם קונים רבים ומציבים תחרות שהם - עסקים ששומרים על החוק, או לפחות נאלצים לעשות זאת באזורים שבהם הרשויות מקפידות יותר - אינם יכולים לעמוד בה.

 

מרכזי הכוח מתרבים

 

ישראל הפכה לבירת קניונים עולמית - 190 מרכזי מסחר, שרובם מרוכזים בין גדרה לחדרה. לפי סקר עולמי שערכה צ'מנסקי בן-שחר, היא ממוקמת במקום השלישי בעולם ביחס בין שטחי מסחר לכמות האוכלוסייה, אחרי ארה"ב במקום הראשון ושוודיה במקום השני.

 

בשנה האחרונה הולכים ומתרבים מרכזי הכוח, הפאואר סנטרים, שרובם ככולם פתוחים בשבת. בימים אלה נבנים מרכזים כאלה מצפון עד דרום: בעפולה, בעין המפרץ, בנצרת (במפעל תעשיות הרכב), ביכין, בסגולה, בפתח-תקוה, באשקלון ובאילת, וזו רק רשימה חלקית. המייחד את הפאואר-סנטרים הוא חנויות ענק של עודפים וחנויות זולות הממוקמות בהאנגרים ממוזגים, עם חנות עוגן אחת או שתיים.

 

"בעולם הרחב הפאואר-סנטרים הם מרכזי קניות בלבד", אומר יועץ הקניונים תמיר בן-שחר מצ'מנסקי-בן-שחר, אצלנו, בגלל שהקניונים סגורים ברובם בשבת, התפתחו במרכזים האלה גם מוקדי בילוי, כמו אטרקציות לילדים והסעדה, שבעולם הם אופייניים לקניונים בלבד".

 

למה הפכו מרכזי הכוח ללהיט הנדל"ן החדש, על חשבון קניונים כמו רמת אביב ועזריאלי בתל-אביב, קניון הזהב בראשון-לציון, קניון השרון בנתניה ואחרים? אחת הסיבות היא העובדה שהם אינם מצויים בתחומי השיפוט של הערים הגדולות.

 

הפיקוח על אי-פתיחת עסקים בשבת נתון לסמכותו של משרד התמ"ת, אבל חוקי עזר עירוניים יכולים לסייע לעיריות לאכוף על עסקים את החוק. למשל, ברוב הערים יש חוקי עזר המורים על אי-פתיחת עסקים שיוצרים מטרד ורעש בימי מנוחה.

 

עיריות יכולות גם להקשות על חייהם של עסקים שפותחים בשבת בכל הנוגע לרישוי עסקים, הנפקת טופסי אכלוס, פיקוח עירוני בנושאי תברואה וכו'. ברוב הערים הגדולות קיימת קואליציה שבה שותפות הסיעות הדתיות, וכתוצאה מכך אכן נעשה מאמץ לקיים את החוק. מרכזי הכוח, לעומת זאת, מצויים בפריפריה, לא פעם בתחומיהן של מועצות אזוריות של קיבוצים, מושבים ויישובים קטנים, שלרוב מעלימות עין.

 

הרצליה ונתניה הן הערים הגדולות היחידות שפרצו את הסגר והתירו לקניונים בשטחן לפעול בשבת. ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, ידועה בכך שמבחינתה התרת פעילות בשבת היא גם עניין אידיאולוגי. "הנימוק הטכני", אומרת גרמן, "הוא שלמעשה אפילו אם אני רוצה לכפות את החוק, איני יכולה לעשות זאת, כי חוק שעות מנוחה אוסר עלי להפעיל פקחים בשבת. בפועל, אני מאמינה שמבחינה עקרונית כל אדם בוחר את הדרך שצריך לפעול בה".

 

"בקניונים מרוחקים ממרכזי מגורים ואוכלוסיה דתית, אין סיבה לא להניח להם לפעול. אין רע במשפחה שיוצאת לסרט ובית-קפה בשבת, או קונה צעצוע או נעל. למיטב ידיעתי, השר אולמרט לא מפעיל פקחים כבר יותר משנה.

 

במקרה של נתניה הכניעה לעסקים הפועלים בשבת לא קרתה מרצון, אלא מתוך השלמה עם כוחות השוק. עד לפני כשנה התנגדה מרים פיירברג, ראש העיר, לפעילות בשבת. היא אף עמדה בראש לובי של ראשי עיר שפעל בכנסת לכך שהחוק ייאכף באופן שווה בכל האזורים. אבל נוצר מצב שאילץ אותה להשלים עם העניין: רשת המזון טיב טעם בדרום העיר, שפתוחה בשבת, גדלה והפכה מחנות יעד לרוסים למוקד עלייה לרגל לחילונים. אליה הצטרף מרכז הכוח גנדן, מרחק מטרים משם, שפתוח גם הוא בשבת, כך שהיום נתניה היא מתחרה שקולה להרצליה בקניות השבת.

 

בנתניה יש חוקי עזר עירוניים המאפשרים לתת דו"חות לעסקים שפותחים בניגוד לחוק בשבתות. אלא שגובה הדוח הוא 490 שקל. בסכומים הללו, לא מדובר בחוק עזר בעל שיניים באמת. "זה לא עניין מקומי, אלא עניין שהמדינה צריכה לתת עליו תשובה", אומרת פיירברג, "צריך שיהיה חוק שווה לכולם. לא ראש עיר אמור להתייצב ולקבוע מדיניות בנושא".

 

המיתון עוזר

 

התגברות הקניות במרכזי הכוח בשבתות נובעת משילוב של כמה גורמים: הזמן הפנוי בשבת מאפשר לכל המשפחה לצאת בנחת לקניות מרוכזות. מרכזי הקניות מציעים גם שילוב של בילוי כמו ישיבה בבית-קפה או מסעדה, מגוון רחב ביותר של מוצרים (ממזון ורהיטים, דרך מוצרי עשה זאת בעצמך ועד חנויות מותגים ומחסני אופנה) במחירים מופחתים, נגישות מצוינת בסמוך לדרכים ראשיות, ומקומות חנייה בשפע חינם.

 

הערים הגדולות, לעומת זאת, הפכו פקוקות לעייפה ולא נעימות לקניות, שלא לדבר על מחסור במקומות חנייה ועלותה. פריחת הקניות בשבת נובעת גם מהעובדה שבשנות ה-90 גדלה באופן משמעותי האוכלוסייה החילונית בישראל, עם הצטרפותם של כמיליון עולים מארצות חבר העמים.

 

גם שלוש שנות המיתון האחרונות עשו טוב למרכזי הקניות מחוץ לערים. הן חיזקו יותר ויותר את הביקוש לחנויות הענק החסכוניות והביאו יותר ויותר לפתיחתן של חנויות כאלה לאורך צירי הדרכים הבין-עירוניות, על חשבון חנויות עירוניות ושכונתיות קטנות. גם העובדה שרשתות השיווק הגדולות התקשו יותר ויותר לעמוד בדמי השכירות הגבוהים לבעלי הנכסים המסחריים בערים, האיצה את תהליך המעבר שלהן לפאואר סנטרים ולחנויות מגה מחוץ לערים. במקביל, בשל עלויות השכירות הגבוהות נאלצו סוחרי הקניונים בתוך הערים לשמור על רמת מחירים גבוהה, וגם כתוצאה מכך חלה בריחה מסיבית של קונים אל מחוץ לערים.

 

לפי נתוני מחלקת המחקר של רשף נכסים, מרכזי הקניות האלה, בעולם וגם בישראל, משרתים באופן קבוע אוכלוסייה המתגוררת ברדיוס של כ-20 ק"מ או כ-20 דקות נסיעה במכונית. מרכז שפיים-געש משרת את כל המרחב הצפוני של תל אביב וגוש דן, צומת בילו את המרחב הדרומי, קניון אלונים חולש על חלק נכבד מהגליל התחתון, קסטרא על חיפה והקריות עד עתלית וזכרון יעקב, מרכז הקניות גן שמואל על המרחב של זכרון-יעקב, בנימינה, פרדס חנה וחדרה, קניון גנדן בנתניה מקיף את כל השרון הצפוני, וקניון ארנה ושבעת הכוכבים את השרון הדרומי.

 

לא מצליחים להתחרות

 

סוחרים הפועלים בתוך הערים כמובן אינם מרוצים מהמצב. פעילות העסקים בשבת משוללת היגיון לחלוטין", טוענים סוחרים. לדבריהם, נוצרו בשולי הערים, במושבים ובקיבוצים פארקי קניות גדולים שעיקר פעילותם בסופי השבוע והם מזרימים אליהם מדי חודש מאות אלפי קונים, ואילו חנויות ומרכזי קניות בתוך הערים לא מצליחים להתחרות איתם, מפני שאיתם מקפידים ועליהם אוסרים לפתוח בשבת.

 

סוחרים בקניונים בתל-אביב טוענים כי מרכזי הכוח בשפיים ובגעש (שעכשיו גם מנהלים מגעים לאיחוד במטרה לקשר ביניהם בשדרה של אטרקציות ובניהול משותף), גוזלים את פרנסתם. גם רשתות המזון הגדולות, שלא יכולות להרשות לעצמן לפתוח בשבת מחשש לאבד את ציבור הצרכנים הדתי, מתקשות להתחרות בחנויות כמו טיב טעם ואחרות שהומות אדם בשבתות.

 

"יש צדק בטענה של אותם עסקים מסחריים וחנויות במרכזי קניות ובערים, המשלמים עשרות אלפי דולרים בחודש שכר-דירה, ואינם פתוחים בשבת", אומר עמוס גלזר, מנכ"ל אנגלו סכסון תל-אביב, "הם נאלצים להתחרות בתנאי שוק חופשי מול הפאואר-סנטרים, שנוגסים חלק גדול מלקוחותיהם בפעילות המתקיימת בשבתות. המדינה מעדיפה להעלים עין. צריך פשוט לאפשר לכל מי שרוצה לפתוח את עסקיו בשבת".

 

לגלזר יש שתי הצעות ייעול אפשריות. האחת, להטיל ארנונה כבדה יותר על עסקים העובדים בשבת ולהפחית את הארנונה לאלה שנשארים סגורים בשבת. השנייה, להעלות את שיעור המע"מ לרמה של 20% על המוצרים שנמכרים בשבת.

 

אחת התוצאות של המצב החדש היא שסוחרים דורשים היום בחוזה השכירות שהם עורכים אפשרות לפתוח בשבת.

לדברי אלון וקסמן, מנהל השיווק של חברת "השתתפויות בנכסים", המשכירה ומנהלת שטחי נדל"ן מניב, קיים ביקוש גבוה מצד משקיעים לנכסים בעלי היתר פתיחה בשבת. במרבית המקרים חוזי השכירות כוללים שכר דירה חודשי ו/או אחוזים מהמחזור החודשי. מבחינת המשכירים, זה אומר שפוטנציאל הרווחים של נכסים הפתוחים בשבת גבוה פי-שניים לפחות מנכסים שאינם פתוחים בשבת.

 

לדברי מומחים, כבר אי-אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית. "קניות בשבת הפכו לחלק בלתי נפרד מתרבות הקנייה של הישראלים", אומרת עליזה כהן, מנכ"ל ובעלים של רשף נכסים, זה התחיל לפני עשור עם פתיחתם של הפאואר סנטר הראשון בשפיים-געש, ובעקבותיו הפאואר סנטר של צומת בילו. המרכזים הללו, למרות ההתנגדות האדירה של המפלגות הדתיות, זכו להצלחה אדירה והפכו לחלק בלתי נפרד מתרבות הצריכה הישראלית.

 

בסופו של דבר, כך נראה, המציאות תמשיך להיות חזקה הרבה יותר ממדיניות זו או אחרת. בעשור הקרוב, מעריכים מומחים, תגדל באופן משמעותי כמות הפאואר-סנטרים שיפעלו מחוץ לערים. כביש חוצה ישראל, המשך פיתוח מערכת הכבישים הבין-עירונית והעלייה התלולה ברמת המינוע של התושבים יחזקו את מעמדה של השת כיום הקניות הלאומי.

 

פתוח בשבת

 

צפון:

 

המרכז המסחרי בראש פינה, בכניסה ליסוד המעלה

 

קניון צומת אלונים, ליד קיבוץ אלונים, בין חיפה לנצרת

 

קניון קסטרא, בכניסה הדרומית לחיפה

 

מרכז:

 

קניון קיבוץ גן שמואל, סמוך לחדרה

 

קניון אם הדרך, סמוך לפזנון בכביש החוף, מצפון לנתניה

 

קניון גנדן-ניצבא בנתניה דרום

 

הפאואר-סנטר של שפיים-געש

 

קניון שבעת הכוכבים בהרצליה

 

קניון ארנה בהרצליה פיתוח

 

אאוטלט עודפים של עזריאלי בהרצליה פיתוח

 

גבעתיים: כמעט כל הקיוסקים ברחוב הראשי, כצנלסון

 

פאואר-סנטר חונים קונים" בראשון-לציון

 

קניון הזהב בראשון-לציון מערב

 

הפאואר סנטר בצומת בילו

 

דרום:

 

מרכזי הסחר והקניונים באילת.