"לא מספיק לנו שיש מחבלים?"

"פחד אלוהים", "יותר גרוע ממחבלים", "זלזול בחיי אדם"; אלה הקולות שנשמעו היום ב"פרלמנטים" של ת"א בעקבות הפיצוץ שאירע ברחוב יהודה הלוי בו נהרגו 3 בני אדם ונפצעו 19. גם המשטרה לא מצליחה להרגיע את האזרחים המבוהלים, ומה בטוח לדעתם? רק מכבי תל אביב

רחוב יהודה הלוי בתל אביב לא מורגל בתמונות הללו, תמונות של "שגרת פיגוע". אנשי זק"א מתהלכים באזור מצויידים בשקיות ניילון, מדי פעם מתכופפים. אנשי משטרה מסתובבים בכל מקום. כלי עבודה כבדים מנקים את ההריסות. כבאיות חונות לאורך הרחוב.

שלושה אנשים נהרגו כאן בשעות הצהריים. פיגוע. אבל ההקשרים אחרים לגמרי. הזגוגיות המנופצות בחלון הראווה, כך מסתבר, לא מספרות את הסיפור כולו.

 

כיווני החקירה הראשונים מצביעים על "פיגוע פלילי". ניסיון חיסול בעולם התחתון. עוד פרק במלחמה בין העבריינים, שהפעם חצה את כל הגבולות. א', בעלת עסק של מוצרי חשמל הנמצא שני צעדים בלבד ממוקד הפיצוץ, מסרבת להיחשף בשמה המלא. "אני מפחדת", היא מודה. "לא מתעסקת עם עבריינים". גם השוטרים שמסביב לא משרים בה תחושת ביטחון. "פחד אלוהים", היא אומרת. "אנשים חפים מפשע נהרגים וזה בא מתוכנו. זה יותר גרוע ממחבלים".

 

"איך המפכ"ל מבטיח?"

 

הדיון הער שמתנהל ב"פרלמנטים", שבפיצוציות לאורך הרחוב, הוא השגרה היחידה שלא נפגעה. הפעם, המשטרה היא זו העומדת במרכזו של הדיון.

אביבה ברוגז, תושבת תל אביב, מספרת על החרדות: "המשטרה לא עושה מספיק ואני שואלת את עצמי איפה התרשלנו. הרי לא מקובלת עלינו אדישות כזו. זה זלזול בחיי אדם".

ברוגז מבקשת לפנות למפכ"ל המשטרה, שהבטיח לתושבי תל אביב שהם יכולים לישון בשקט: "רק בערב יום העצמאות היה אירוע דומה, ממש כמה צעדים מהבית שלי. איך המפכ"ל יכול להגיד לי שאני יכולה לישון בשקט?"

 

צחי, בעל עסק לכלי בית ברחוב יהודה הלוי, חושש לא רק לעצמו, אלא גם לעסקים. "גם ככה חלש פה. כל השנה יש פיגועים ואנשים לא באים, לא קונים. הדבר הזה – יותר גרוע מפיגוע. זה אנשים שלנו. יהודים".

 

בעלי העסקים במקום מחפשים את מי לשאול אם הם זכאים לפיצוי. "אני יודע שהביטוח הלאומי מפצה את מי שנפגע ב'פיגוע רגיל' , אבל מה עכשיו?", תוהה ראובן שאלתיאל, הבעלים של "אופנת שלתיאל" שכל זגוגיותיה נופצו, "כל החנות נהרסה", סיפר. שאלתיאל לא ממתין לביטוח הלאומי, ומזמין זגג. "לא מספיק לנו שיש מחבלים?", הוא שואל. "גם את זה אנחנו צריכים עכשיו?".

 

ד. חושש לחייו

 

ד', נהג מונית שנפגע בפיצוץ, חזר מבית החולים היישר למקום ההתרחשות עם יד חבושה ושבעה תפרים. "שמעתי את הפיצוץ ורצתי החוצה", הוא מספר. "כשיצאתי, הרגשתי פתאום שהיד שלי כבדה וראיתי דם. אחד החברים שלי מהתחנה פינה אותי לבית החולים".

הוא כמעט ומסרב לדבר. חושש לחייו. אני שואל לשמו והוא מסרב לענות. "נהרגו כאן אנשים, אתה רוצה שיהרגו גם אותי?", הוא שואל. אני מבטיח לשמור את השם שלו במערכת, ללא הועיל. "ומה עם המשטרה", אני שואל, "אתה לא סומך עליה?" ד' מגחך. "המשטרה עסוקה בלרדוף אחרי נהגי מוניות. לא אחרי פושעים".

 

קובי רוכפלד, המתגורר באיזור, מספר אף הוא על החרדות. "בהתחלה חשבתי שזה פיגוע. אחר כך נרגעתי כשהבנתי שזה על רקע פלילי. ואז הבנתי ששלושה אנשים נהרגו. לא משנה הרקע - זה פיגוע".

רוכפלד מסרב להיות אופטימי: "אחרי דבר כזה, שום דבר כבר לא בטוח. הכל יכול לקרות", הוא אומר. "בתור תל אביבי, הדבר היחיד שאני יכול להיות בטוח בו, זה שמכבי ת"א בכדורסל תנצח בליגה. השאר – מאלוהים".