"צינור הנפט הישראלי, אשר היה כמעט חסר תעסוקה מאז המהפכה האיראנית ב-1979, יוכל לתפוס שוב מקום פוליטי וכלכלי חשוב בעולם הדלק הבינלאומי, ולהחזיר לישראל את מקומה הגיאו-פוליטי המכובד כמדינת "מעבר" להזרמת דלקים גולמיים". כך אמר היום (ד') יו"ר המכון הישראלי לנפט ולאנרגיה, עמיר מקוב.
"מיקומה הגיאו-פוליטי של ישראל יאפשר הזרמת דלק מזרח תיכוני - ממקורות בערב הסעודית, אירן, כווית ונסיכויות המפרץ - למדינות צורכות דלק באירופה. ועתה, עם השלמת הביצוע ההנדסי, המאפשר הזרמת דלק גולמי בצינור קצא"א מאשקלון לאילת (הזרמה הפוכה), יפתח מעבר כלכלי למקורות דלק רוסי וים כספי לצרכניות דלק במזרח הרחוק", הוסיף מקוב.
יוסף גילבן, יועץ אסטרטגי למכון הנפט, מסר, כי לרוסיה ולמדינות חבר העמים לשעבר יש רזרבות גדולות של דלק גולמי אותם ירצו לשווק גם במזרח. "הצינור הישראלי יעניק להם יתרון כלכלי מובהק לשיווק לאזורים הללו. בנוסף, דלק גולמי רוסי אשר ישווק במזרח יקטין את תלות מדינות אסיה (סין, הודו, יפן, דרום קוריאה והפיליפינים) בדלק מזרח-תיכוני, וכך גם תקטן רמת ההשפעה הפוליטית של מפיקות הנפט המזרח-תיכוניות באזור זה, הוסיף גילבן.
עמיר מקוב הדגיש, כי תיווצרנה הזדמנויות נוספות למשק האנרגיה הישראלי כתוצאה משינויים גיאו-פוליטיים: "כניסת חברות אנרגיה בינלאומיות למשק האנרגיה הישראלי, יביא לגידול בהשקעות חוץ ומימון לפרוייקטים חדשים. שילוב ישראל במערכות צנרת הולכה אזורית של דלק גולמי ומוצרי דלק, שיאפשר חיבור לרשת חשמל אזורית, יסייע לחברת החשמל לעמוד באספקת חשמל לצרכנים בישראל בזמני ביקוש קיצוניים. מקוב מציין, כי שיתופי פעולה אזוריים בנושאי האנרגיה יעזרו להביא יציבות נוספת לאזור. "שיתוף הפעולה בין ישראל למצריים בנושא זה עזר לייצב את יחסי השלום בין שתי המדינות", אמר מקוב.
"בכל דיון בתהליכים הפוליטיים העכשווים והעתידיים", אומר מקוב, "על מדינת ישראל לזכור כי כ-65% מעתודות הנפט המוכחות בעולם נמצאות במפרץ הפרסי ובשליטה של מדינות העוינות כרגע את ישראל. כיום מספקת תפוקת הנפט מהאזור כ-30% מצריכת הנפט בעולם ותלות זו תלך ותגדל משך השנים עם דלדול מקורות הנפט בעולם המערבי. לכן כבר היום אנו רואים מגמה ברורה, אשר תלך ותגבר בשנים הבאות, כי למערב וארצות הברית בעיקר, לא תהיה ברירה אלא להגדיר את המפרץ הפרסי ומקורות הנפט שלו כיעד אסטרטגי עליון וזאת על חשבון היחסים עם ישראל".