שרון והפשע המאורגן

הפשע ימשיך להשתולל, המשטרה תישאר עירומה וענייה, האוצר ימשיך לסגור את ברזי הכסף למלחמה בפשע המאורגן, והמחוקקים שלנו ימשיכו לעמול למען העבריינים

יעד המודיעין מספר 1 של המשטרה, זאב רוזנשטיין, אמר השבוע לעמיתי בוקי נאה משפט שכדאי לזכור אותו: "בכנסת יש יותר עבריינים ממני". הוא יודע מה הוא אומר. הוא מכיר את בית המחוקקים טוב מרבים אחרים.

 

רוזנשטיין מגזים, כמובן, בעצם ההשוואה, אבל לא בעיקרון: בכנסת יושבים כמה חברים, הנשלטים על-ידי עבריינים או יעדי מודיעין של המשטרה, ותורמים בהחלטותיהם ובהתנהגותם להעמקת הפשיעה. יושבים שם אנשים הנגועים בשוחד, במרמה, בזיופים, ובעיקר בקידום חוקים להגנת עבריינים, ואינם רוצים להילחם בפשע. רק זה לא.

 

להפך: הם מגוננים על אינטרסים מפוקפקים של חבריהם, מתנפלים על שרידי המשטרה הלוחמת, ומפקירים את קורבנות הפשיעה. הם המטרייה בפועל של הפשע המאורגן, הלבן והכחול, ונושאים באחריות לתוצאות המחרידות. שום גלגול עיניים לא יעזור כאן.

 

על רקע הדברים האלה מעניין היה השבוע לעקוב אחרי תגובת אריאל שרון לניסיון חיסולו של רוזנשטיין. שרון, מתברר, כל-כך נחרד מרצח שלושת האזרחים ומפציעת עשרות אחרים עד שהחליט לקיים דיון מיוחד בנושא. הוא הודיע כי ישראל לא תעבור לסדר-היום על מלחמות החיסולים ברחובות, נזף במשטרה - בזו שכבר שנה הוא מתעלל בחוקריה - והסביר כי הפשיעה המאורגנת הפכה לבעיה לאומית. לסכנה קיומית ממש.

 

כיצד בדיוק מנסחים שרון והשר לבטחון פנים, צחי הנגבי, את הסכנה הזאת לגורל המדינה? פשיעה מאורגנת, הם קוראים לה, לא חלילה פשע מאורגן. הבדל של יום ולילה. האם עשרות כנופיות פושעים אכזריות, שיש או אין בהן היררכיה פנימית, הן אלה שמאיימות על קיום המדינה? האם הפשיעה השלטונית, הקשורה עם עברייני צמרת אינה הסכנה? האם מי שמדשן את הקרקע שעליה צומחים עשבי-הפרא הסרטניים אינם במקרה אותם חברי כנסת שלעברם מצביע רוזנשטיין?

 

התשובה כמובן חיובית. הסכנה מצויה אצל מנהיגי הפשע המאורגן, השולטים במאות "חיילים" ומקיימים קשרים של תן-וקח עם כמה מראשי המדינה. הם הבעיה ושרון יודע זאת. שרון יודע להבחין בין פשיעה מאורגנת לבין פשע מאורגן, שבו יש למנהיגי פשע מהשורה הראשונה אחיזה בשלטון. הוא לא נולד אתמול. לכן, כנראה, בחר לסמן את הקרימינלים הרגילים כמטרה ולהסתיר את המסוכנים האמיתיים.

 

אין בישראל פשע מאורגן? יש ויש. האם מה שקרה בשנות ה-70 כאשר משה דיין ובכירים ממפלגת השלטון מפא"י היו סמוכים על שולחן כמה מסנדקי הפשע, לא קורה עכשיו? קורה גם קורה. האם אריאל שרון לא טלפן בבחירות האחרונות ליעד של המשטרה, בעל עבר פלילי במעשים חמורים, והודה לו על עזרתו? טלפן גם טלפן. האם אותו עבריין אינו קשור במקרה בחקירת האי היווני ושמר בחקירתו במשטרה על זכות השתיקה? קשור, ועוד איך.

 

ממשלה שהעומד בראשה חשוד בשוחד ובמרמה ואינו מסייע לקידום החקירה, ממשלה שבניו של העומד בראשה שומרים על זכות השתיקה, ממשלה שאחד מחבריה המרכזיים, אביגדור ליברמן, היה יעד מודיעין של המשטרה וניסה לשבש את החקירה נגדו - אינה יכולה להבטיח את שלום הציבור. ממשלה שכמה מראשיה סימנו את המשטרה כאויב אינה יכולה להכריז מלחמה על עולם הפשע. זה לא הולך ביחד.

 

לכן, מותר להעריך, לא ישתנה עכשיו דבר. הפשע ימשיך להשתולל, המשטרה תישאר עירומה וענייה, האוצר ימשיך לסגור את ברזי הכסף למלחמה בפשע המאורגן, והמחוקקים שלנו ימשיכו לעמול למען העבריינים. פושע נשאר פושע, וכך כנראה גם חבר של פושע. במיוחד אם אותו חבר הגיע לכנסת בעזרת אותו פושע.