"אני לא קורא לזה בועה"

צבי סמולנסקי, מנכ"ל אלווריון, אומר למה היה חשוב לו להיכנס למעוף, מה בכלל הם מחפשים בתל-אביב ואיך הוא מצדיק את מחיר המניה. ראיון

שלומי כץ פורסם: 18.12.03, 08:11

כניסתה של מניית אלווריון למדד היוקרתי תא-25 בעדכון הנוכחי היתה סוג של תקדים, בעיקר כשלוקחים בחשבון את המתמודדות

האחרות (כור ודלק-רכב) ואת העובדה שלא רק שמדובר בחברת היי-טק טהורה - היא גם עדיין אינה רווחית. אלווריון נרשמה למסחר בבורסה של תל-אביב רק לפני שנתיים, לאור ההקלות ברישום הכפול (היא נסחרת במקביל גם בנאסדק), ולמדד תא-100 היא הצטרפה לפני שנה בלבד.

 

מנכל אלווריון, צבי סלונימסקי, אמר אתמול כי גם לאחר ההצטרפות החברה ממשיכה כרגיל, אבל ההצטרפות מוסיפה גאווה לעובדי

החברה ולמערכת כולה.

 

האם העובדה שנכנסתם למעוף מהווה הוכחה שבועת ההיי-טק חזרה?

 

אני לא קורא לזה בועה. בשנת הגיאות היו הרבה אלמנטים מלאכותיים, ואני לא חושב שמשהו מזה חזר היום. יש כיום התאוששות

בהיי-טק, שנשענת על הביקושים בשוק. אלווריון מוכרת יותר בגלל הדרישה של השוק למוצרים. גם היציאה מהמיתון נשענת כיום על

בדברים בסיסים, מה שלא היה לפני כמה שנים.

 

איך אתה מסביר את זה שלמרות שאנחנו מדינת היי-טק, אף פעם לא היתה חברת היי-טק במעוף? כולן מעדיפות להיות בנאסדק.

מה יש לכם לחפש בשוק ההון הישראלי?

 

אנחנו עשינו את הדרך ההפוכה - קודם הנפקנו בנאסדק ואחר כך הגענו לתל-אביב. עוד לפי המיזוג, חברת בריזקום (שהתמזגה עם חברת פלוואר ויצרה את אלווריון), גייסה בחו"ל לפי שווי הגבוה פי 2.5 מהשווי שאליו יכלה להגיע בישראל באותם ימים. זה שאתה ניסחר בנאסדק נותן לך הרבה יכולות עיסקיות, זה מוסיף המון לחברה. נרשמנו גם בתל-אביב כדי לנצל את היתרונות של

השוק המקומי, ובשביל העובדים - שכמעט כולם נמצאים בישראל. צריך לדעת ליהנות משני העולמות.

 

התוצאות: ברבעון הנוכחי נגיע לאיזון

 

למעט חברת פרטנר, כמעט לא היו מקרים שבהם חברה מפסידה נכנסה למדד תא-25. זה נראה לך תקין?

 

בתא-25 יש בקושי 10 חברות יצרניות, ועוד כמה חברות שירותים. הפירמידה היא הפוכה. תרמה לכך המדיניות הכלכלית בישראל,

ובעיקר שיעורי הריבית במשק. המהלכים שנעשים כעת במשק הם טובים, אבל לצערי כל מיני גורמים אינטרסנטים פועלים כנגד האינטרסים של מדינת ישראל. אם אנשים שלי צריכים לטוס לחו"ל, למשל, בשביל למכור, ואין להם דרכון בגלל השביתה - זה פוגע.

 

התחזית שלכם מדברת על מעבר לרווח ברבעונים הקרובים. תעמדו בזה?

 

אנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים. בקשר לרווחיות, קל להרוויח כשקונים ומוכרים. במדד המעו"ף יש מעל 15 חברות שירותים, ולהן

קל יותר להרוויח. אם המדיניות המוניטרית של מדינת ישראל היתה כמו בארצות-הברית, שמבינה את החשיבות של היצוא - מזמן היינו

מרוויחים. 70% מההוצאות שלנו הן בשקלים, וההכנסות הן דולריות.

 

אנחנו מתקרבים לרווח, וזאת המטרה מספר אחת של החברה. על פי התחזיות, ברבעון הרביעי של השנה תהיה החברה פחות או יותר

מאוזנת, ואחר כך תעבור לרווח.

 

איך אתה מצדיק את המחיר בו אתם נסחרים על סמך התוצאות העיסקיות?

 

מחיר המניה נקבע על בסיס ביצועי החברה בעבר, והציפייה לקראת העתיד. החברה היא מספר אחת בתחומה, וזה תחום צומח. החברה

מייצרת, ויש לה הרבה מאוד הזדמנויות בהרבה שווקים. ביצועי החברה והקטנת ההוצאות תורמים ליכולות של החברה, ומתורגמים למחיר המניה בשוק.

 

שלמה דברת מכר מניות אלווריון לאחרונה. האם מנהלים נוספים או בעלי עניין אחרים מכרו? האם אין בזה אי הבעת אמון?

 

אני לא רוצה להתייחס לבעלי המניות והמימושים.

 

העתיד: המניה תדאג לעצמה

 

אתם פועלים בשווקים מאד מסוכנים, כמו דרום ומרכז אמריקה, בהם נכוו בעבר לא מעט חברות ישראליות. אתם לא בסיכון גבוה?

 

השווקים האלה הם באמת לא קלים, אבל בינתיים סך ימי החוב בחברה עומד על סדר גודל של 60 יום מיום הקמתה. אחרי שאנחנו שולחים את הסחורה אנחנו מצליחים לגבות את הכסף, ולחברה אין כיום חובות מתים. גם בשוק האמריקני יש איום ותחרות, ואנחנו מתמודדים איתו בכל הכלים שיש לנו.

 

אתם אמנם מובילי שוק, אבל מדובר בשוק קטן, ויש סיכוי שבעתיד השחקנים הגדולים יפרצו אליו וישאירו אותכם מאחור. איך אתם

מתמודדים עם זה? יהיה אפשר למנוע את זה בכלל?

 

שיעורי הצמיחה של השוק תלויים בתהליכים במקומות שונים ובמפעילי תקשורת שונים. ההערכות היום צופות שבתוך 5-4 שנים שווי

השוק יגיע למיליארדי דולרים, כאשר היקף השוק כיום הוא 400-300 מיליון דולר. חלק מהאסטרטגיה של החברה הוא שיתוף פעולה עם חברות גדולות. על מנת לעבוד ולהתמודד בשוק עם ענקים יש לנו שת"פ עם חברה כמו סימנס, ושת"פ צעיר וטרי יחסית עם אינטל. ההסכם עם אינטל מראה לכולם שהשוק הזה אמיתי, כי אינטל לא היתה נכנסת לשוק נישה קטן.

 

רכישת אינוויב נראית כמו עיסקה טובה עבורכם - ועיסקה גרועה עבור אי.סי.איי. האם אי.סי.איי עשתה טעות?

 

העיסקה היתה טובה מבחינת אלווריון, אבל היא היתה עיסקה טובה גם עבור אי.סי.איי. מדובר בעיסקה שהיא WIN-WIN עבור שתי

החברות.

 

האם עוד רכישות עומדות על הפרק?

 

אי אפשר לגדול ולצמוח רק על גידול פנימי, ואחת הטכניקות של גידול אמורה להיות מבוססת על רכישות ומיזוגים. השילוב של שני

הגורמים הללו יביא לצמיחת החברה, ולכן רכישות נוספות תמיד עומדות על הפרק.

 

כיצד אתה מסכם את השנה האחרונה?

 

צריך לזכור שהעסק של החברה דואג למניה - ולא להיפך. העסקים של החברה משתפרים משנה לשנה, ו-2003 היא שנת מפנה עבורנו.

נהננו מהמובילות שלנו בתחום האינטרנט האלחוטי, שהדרישה אליו הולכת וגוברת לאור העלייה בשימוש בתקשורת הנתונים המהירה. בחלק מהמקומות בעולם קיימים איזורים שבהם לא כדאי להשקיע בתשתיות כבלים, ואנחנו נותנים את התשובה לכך.

 

האם היה חשוב לכם להיכנס למעו"ף?

 

זה חשוב ברמת החברה והגאווה שזה נותן לך כארגון. אני חושב שזו הכרה ביכולות של העובדים בחברה, שהם אלה שהביאו אותה לאן

שהיא הגיעה עד כה. זה תורם לרוח הקרב בחברה. הימצאות במעוף תביא בפירוש לכניסה של משקיעים מוסדיים לחברה, וזה חשוב מאוד.

 

אתה חושב שתוכלו להישאר במדד המעו"ף תקופה ממושכת, או שכבר בעדכון הבא תצאו החוצה?

 

אני מטפל בחברה, והמטרה היא לגדול ולהרוויח. אם נעמוד ביעדים אז היתר, כלומר המניה, כבר תדאג לעצמה.