עוד לא ראיתם כלום, רבותי

בסוף 2003 ה-PC רלוונטי ליותר אנשים בשימושים רבים יותר. הנה מספר התפתחויות שימחישו זאת, ולדעתי ישאירו את חותמן על עולם המחשבים

בחוגים מסוימים של המדיה התחילו להתייחס למהפכת המחשב האישי כאל סיפור היסטורי, משהו ששייך למאה ה-20, שהאפילוג שלו נרשם באירוע הידוע בשם "פקיעת הבועה". יש לכך מספר סיבות: נראה כי הדומיננטיות של פלטפורמת Wintel, הנמיכה את הציפיות לחדשנות, והתחרות הפתוחה הזמינה כל אדם יצירתי להצטרף לחגיגה הדיגיטלית.

 

כמי שעורך את PC Magazine מזה עשור, אני יכול להעיד שהדיבורים על סוף עידן ה-PC אינם חדשים. ובכל זאת, בסוף 2003 יותר מבסוף 1993, ה-PC רלוונטי ליותר אנשים, ועבור שימושים רבים יותר - וגם קצב ההתחדשות שלו גבוה יותר מאי פעם בעבר. להמחיש זאת אספתי מספר התפתחויות שהתרחשו ב-2003 ולדעתי ישאירו את חותמן על עולם המחשבים לזמן לא קצר.

 

• מכונות משחק עתירות ביצועים. תמיד היו אנשים שלא הסתפקו ברמת הביצועים הרגילה של מחשבים מסחריים ועמלו ל"חמם אותם" על ידי תוספות שונות. מסביב למיינסטרים של המחשבים האישיים, נוצרה תעשיה שלמה של Overclocking (שיפור ביצועים על ידי הגדלת מהירות השעון בסיוע אמצעי קירור שונים), מאיצים גרפיים מהירים במיוחד, ריבוי דיסקים והוספת מערכות קול פנטסטיות. ב-2003 ראינו איך חברות "בוטיק", דוגמת Alienware ,Falcon Northwest, Velocity Micro, ו-Voodoo PC פורשות כנפיים ומתחילות לשחק במגרש הלאומי. יש להם מבחר דגמים מדהימים, גם מבחינה חזותית, שמוסיפים לעולם ה-PC את הדרמה שנמוגה בעקבות הריכוז הקיצוני סביב מספר קטן של מותגים "גדולים".

 

• מחשבי 64 סיביות. יכול להיות שמהנדסי אינטל צודקים, ואין צורך ביותר מ-32 סיביות בתחנות עבודה אישיות. אבל הצעד האמיץ שעשתה AMD, כאשר שילבה בין 32 ל-64 סיביות בארכיטקטורת Hammer שלה, בוודאי שהזריק אדרנלין חיוני לכל התעשייה. אפילו אינטל ממרומי האולימפוס של פנטיום-64 נאלצה להגיב עם Extreme Edition. ו-Sun גילתה שמעבדי Opteron הם הדרך המכובדת עבורה להיכנס לעולם של ארכיטקטורות 86X. התחרות הזאת מעוררת את השוק משום שהיא בעקיפין גם פותחת חלופה ל-Windows וליישומי Office.

 

• Apple PowerMac G5/OS X 10.2. אין מה לדבר, השילוב של מעבד RISC 64 סיביות מתוצרת יבמ עם מהדורה מקינטושית של יוניקס, מביא לשולחן העבודה האישי יכולת ביצועית מרשימה וקסם אלגנטי מהסוג שמשתמשי מקינטוש רגילים לצפות לו. במהלך דרמטי אחד אפל סגרה את פער הביצועים מול פלטפורמת Wintel (ובכמה תחומים אפילו הקדימה אותה) והראתה איך אפשר לקבל את היציבות של יוניקס בעטיפה של ממשק המשתמש (GUI) הכי ידידותי למשתמש. המקינטוש מחזיק פחות מ-3% משוק המחשבים האישיים, אבל מגיע לו יותר, במיוחד במגזר המחשבים הניידים, היכן שאפל מציעה היום את המוצרים האטרקטיביים ביותר בשוק.

 

• מחשבי Media Center PC. כשהראשונים יצאו לשוק לפני שנה, הגיקים היו מאוכזבים. הם ציפו למשהו שמספק יותר עוצמה ויותר תכונות ממה שגיק ממוצע מסוגל לעשות עם ערמה קטנה של רכיבים מיוחדים וסוף שבוע ארוך של ניסוי וטעייה. אבל המטרה של מיקרוסופט הייתה להכניס את מחשב המדיה לסלון של אנשים שלא מוכנים לסיבוך טכנולוגי גדול יותר משלט רחוק חכם. במהלך 2003 נוספו למרכז המדיה מקלט רדיו, ממיר טלוויזיה טוב יותר, תוכנות לניהול ספרית מוזיקה וסרטים, וליטושים רבים אחרים. אני מוכרח להודות שאפילו אצלנו בבית התחלנו להנות מה-Media Center PC ומספר התלונות שמגיעות למערכת מלקוחות אחרים הולך ופוחת.

 

• מחשבים ניידים רחבי מסך. אלה מחשבים ניידים בעירבון מוגבל, משום שיש להם צג 17 אינטש, מקלדת רחבה, מעבד שולחני חזק, רמקולים סטריאופוניים וסוללה המספיקה רק לזמן קצר יחסית. אבל הם מאפשרים לעבור מחדר לחדר בקלות בלי להפסיד את היתרונות של מחשב שולחני. בבתים רבים הם כבר התקבלו כמימוש האופטימלי של Media Center, הודות לקומפקטיות ולאלגנטיות שמתאימות לריהוט סלוני מהודר.

 

• מחשבים ניידים מאריכי עבודה. טכנולוגית סנטרינו של אינטל הראתה לנו שאפשר לקבל יותר מ-6 שעות עבודה ללא צורך להתחבר לשקע בקיר. המעבד החדש של טרנסמטה, Efficeon, מבטיח עוד יותר שעות, אם כי במחיר ירידה מסוימת בביצועים. עבורי ועבור מיליונים רבים של עובדים בתנועה, שנת 2003 תרשם כשנת השחרור מכבלים.