אתר החרמון נפתח אתמול למבקרים וכבר הבוקר (א') הוא פתוח גם לגולשים. למרות שפתיחת העונה נפלה על חופשת החנוכה, אין עדיין צפיפות בחניונים ובאזור הקופות. בסכ"ה הגיעו היום מעל 1,000 מבקרים.
הנהלת האתר פתחה הבוקר את מסלולי הגלישה בבית הספר לסקי, ברכבל הבינוני ובמסלול הראשי של הרכבל העליון, לאחר שהשלג במפלס התחתון הגיע לגובה של כחצי מטר. מזג האוויר נאה ובהיר ונמסר, כי צפוי להימשך כך עוד כמה ימים. באתר מחכים להתעוררות מטיילים לרגל חופשת החג.
רוב המבקרים לא באים בשביל לגלוש
האתר פתוח כל יום (א'-שבת) החל מ-8:00 בבוקר עד 16:00 אחר הצהרים. הצפיפות בדרך כלל מתחילה קרוב ל-12:00-13:00, כשמתחילים להגיע האוטובוסים והמשפחות מאזור המרכז. אם אתם רוצים ליהנות, מומלץ להגיע לילה קודם, להתפנק בצימר גלילי, להתחיל את ההרפתקה מוקדם ולסיים אותה לפני הפלישה ההמונית. עם זאת זהו האתר היחיד מסוגו בעולם בו יש גם גולשים וגם מבקרים, כך שלא נוצר לחץ גדול או בעיה במסלולים עצמם.
עיקר הפעילות מתנהלת בכניסה לאתר, באזור המבנה המרכזי. שם יש מסעדה, אולם גדול להשכרת ציוד סקי, מתחם מזחלות וטרמפולינה, רחבה לגלישה קצרה ולמשחקי סנובורד, בית ספר לגלישה ומעליות סקי (יורדים בגלישה, נתלים בדרך חזרה על המעלית כי למי יש כוח לטפס עם כל ציוד הסקי על הגב, בשלג). שם, בעיקר, מחליקים הלא-מנוסים על התחת, יש לציין שהגלישה על גבי ניילון אסורה בהחלט.
הרכבל העליון, זה המוליך מתחתית אתר הגלישה אל הפסגה, הוא העמוס ביותר. המסלול מקצהו עד תחתיתו הוא התלול וההרפתקני ביותר, ומיועד למקצוענים. אבל רוב העולים ברכבל הזה לא עולים כדי לגלוש. גם רוב המבקרים בחרמון לא באים כדי לגלוש.
לפי הערכת מפעילי האתר, רק 20-25 אחוז מהמבקרים הם גולשים. מי שעולים למעלה מבקשים ליהנות מהתצפית ומהקפיטריה ולהשתעשע במשטח החלקה קטן יחסית, שבו אפשר לשכור גם מגלשי סנובורד (דומה מאוד לסקייטבורד, רק על שלג).
העלייה ברכבל העליון אורכת כ-15-20 דקות. פרט לרכבל הזה, יש באתר החרמון עוד שמונה רכבלים, שמסלוליהם קצרים יותר. סך הכל הרכבלים והטיברים (מעליות הסקי) מאפשרים גישה ל-45 ק"מ של מסלולי גלישה בהר. הם יפתחו לפי גובה השלג בהם, כאשר 40 ס"מ גובה מספיקים לגלישה.
אטרקציה חדשה ממתינה השנה לגולשים ולמבקרים באתר: מזחלות הרים שנוסעות על גבי מסילה במסלול מעגלי שאורכו כקילומטר.
כניסה, לינה והוצאות נוספות
הכניסה לאתר עולה למבוגר 34 שקל ולילד עד גיל 12 – 29 שקל. יש לקחת בחשבון הוצאות נוספות של עלייה ברכבל וכמובן אוכל ושתייה.
לחרמון אין סיכוי להתחרות בהיקף המסלולים שיש בחו"ל שלא לדבר על המצב רוח הלאומי והמתח הבטחוני. לכן בעלי האתר מציעים עסקות חבילה הכוללות לינה , ארוחת בקר, סקי-פס וציוד סקי. מחירים לדוגמה, ללילה אחד (חבילה ליומיים): מבוגר – 715 שקל, ילד – 540 שקל, למתחילים – שני שיעורים קבוצתיים ביום הראשון ושיעור אחד ביום השני. שיעורים ניתנים לילדים מגיל 6. בלילות ה' ו-ו' יש תוספת של שלושים שקל לאדם.
אפשרויות הלינה בצפון רבות ומגוונות, אולם אימת התורים והפקקים מרכזת את רוב המטיילים במושב נווה אטי"ב. אנחנו ממליצים בחום לבדוק גם את אפשרויות הלינה בבית ספר שדה חרמון.
מושב נווה אטי"ב הוקם לאחר מלחמת ששת הימים על ידי בוגרי סיירת אגוז, ושמו הוא ראשי תיבות שמותיהם של ארבעה מלוחמי הסיירת שנפלו באזור. החרמון, המתנשא מעל בתי המושב, הוא מקור הפרנסה העיקרי של חבריו. הם המפעילים את אתר החרמון ואת שירותי ההארחה הנלווים אליו. מין כפר קטן, הניסיון הישראלי להידמות לשוויץ. הרבה חדרי לינה, כל בית שלישי הוא 'פנסיון' או 'מלון גולשים'.
במושב מציעים חבילות סקי, שעורי סקי וחבילות אירוח במגוון מחירים. מומלץ להתאמץ להשוות מחירים כי יש פערים בינהם. נווה אטי"ב, טל': 6981337 - 04.
כדאי לעצור בצד הדרך
איך מגיעים? מקריית שמונה פונים מזרחה על כביש מספר 91, עוברים את קיבוץ דן, עוברים את הבניאס, מגיעים לצומת סער ופונים בו שמאלה. ממש מתחת לצומת הזה, מימין, נמצא האפיק העמוק של נחל סער. כדאי לעצור בצד הדרך ולרדת לכמה דקות: רוב הסיכויים שתראו זרימה גועשת של מים במפלים היפים של הנחל שהוא מעין קו גבול ברור בין החרמון (נחל סער יורד ממורדות החרמון לבניאס) לרמת הגולן.
עוברים את קלעת נמרוד וחוצים את המושב נווה-אטי"ב. כחמישה ק"מ אחרי המושב עוברים בקצה הכפר הדרוזי מג'דל שמס, מעליו מחסום צה"ל, וממנו ממשיכים עוד חמישה ק"מ בכביש צר, עד שער הכניסה לאתר החרמון. מגרשי חניה רחבי ידיים ליד השער, וביום עמוס מומלץ להחנות כאן את כלי הרכב, יש קו הסעות פנימי שעובד ברציפות בין השער לאתר הגלישה, ללא תשלום.
לבאים באוטובוסים לקרית שמונה: פעמיים ביום יוצא אוטובוס מהתחנה המרכזית לנווה אטי"ב: קו מספר 55 בשעה 13:30 וקו מספר 58 בשעה 16:40. אתר החרמון, טל': 6981337 - 04.