חצי ירח

ל"פפר מון" החדשה והמושקעת בתל-אביב יש פוטנציאל, אבל המנות לא מתובלות כיאות ויש תמיד תחושה שהן "ליד" ולא בדיוק. כדאי לאפס ולכוון בדחיפות את כפתור הטעמים של השף ועוזריו, וקצת תוספת השראה לא תזיק

בראשית החודש נחנך הסניף הישראלי של "האקדמיה של המטבח האיטלקי" - מוסד שפועל בין היתר למען הפצת המטבח האיטלקי מחוץ לגבולות ארץ המגף. בין שאר פעולותיה הברוכות, האקדמיה לחקר הפסטה נלחמת במסחור, בבורות התזונתית ובגלובליזציה של המזון, וגם מנפיקה מדריך מסעדות שנתי ומעניקה אותות הוקרה למצטיינים בתחום.

 

והנה, לא הספקנו להגיד ניוקי, ושבוע-שבועיים אחרי האירוע ההיסטורי הזה נפתח ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב (סמוך לקריה) סניף של הרשת האיטלקית היוקרתית וחובקת העולם "פפר מון"ׁ- שמלבד סניף האם במילנו היא מחזיקה סניפים בניו-יורק, באיסטנבול ובמוסקבה. הרשת שיגרה לישראל שף מטעמה שיפקח על ההקמה, ובין הסירים הוצב באופן קבוע שף איטלקי ששמו ג'וזפה פינו.

 

פפר מון הוקמה על חורבות "וונגולי" מסעדת פירות ים טרנדית ויקירת הברנז'ה והעשירון העליון, נכנעה למיתון ולאינתיפאדה וסגרה לפני כשנה את שעריה. ניכר כי יורשיה השקיעו סכום נכבד בשיפוץ, שיקום ועיצוב מחדש: צבעים חמים, ריהוט קש מתוחכם, תמונות של כוכבי קולנוע, ויש אפילו קומה שנייה וגם תנור לבנים ממנו נשלפות פיצות דקיקות (גם הפסטות מוכנות במקום). כן הוכשר צוות מלצרים מיומן, קשוב ומתעניין (ולעתים קצת שכחן, אולי בגלל הלחץ של הפתיחה).

 

לחקר העסקית סחבתי את חברתי הנצחית והחד-פעמית מ', מאחר שאוכל אירופי מעודן (איטלקי וצרפתי) הוא היחידי המועדף עליה. מה גם ששני ילדיה המשובבים - ר' הג'ינג'י הכובש והגרגרן ו-ג' החכם והסקרן שלו חגגנו בארוחה יום הולדת 5 - מעדיפים לבלוס פסטה.

 

למרות שפפר מון רק נפתחה, היא כבר רוחשת למדי. התפריט מציע שני מסלולי עסקית: 55 שקלים ו-69 שקלים. בשני המסלולים תקבלו סלסלת מאפים (סבירה אך לא מסעירה), מנה ראשונה ומנה עיקרית.

 

בראשונות תוכלו להתחבט בין כמה מנות: אחת היא סלט פורטובלו חם (פטריות בשמן זית ושום) - טעים ואסתטי (למרות שכבר אכלתי בעבר פטריות עשירות ומתוחכמות יותר). מנה נוספת היא קרפצ'יו פילה בקר עם סלט ארוגולה ושבבי פרמזן. המנה הוכנה אמנם לפי הספר וכללה את כל המרכיבים הנדרשים, אבל הבשר היה קצת צמיגי, ובכלל חסרו השראה ואותו ריגוש חושני שקרפצ'יו מושלם יכול לגרום. כן לגמנו את מה שהוגדר "מרק ירקות" עשיר. גם כאן הורגשה ההשקעה, אבל שוב משהו התפספס: המרק היה אמנם "עשיר", אבל קצת תפל ולא מעניין. כשהוספנו לו מלח המצב השתפר איכשהו. לא הספקנו לבדוק את סלט הבייבי גרין עם עגבניות ואת סלט הקפרזה.

 

בעיקריות יש התפצלות: בעסקית הזולה ניתן ללכת על פיצות (פיצה פונגי עם פטריות טריות ועגבניות או פיצת ארבע גבינות), ריזוטו ירקות צעירים, או פפרדלה פפר מון. המדור בחר באחרונה. הפפרדלה (פסטה רחבה וגלית) תוצרת הבית הוגשה עם שינקן, אפונת גינה ופטריות, והכול רבץ ברוטב שמנת. גם כאן הכוונות היו טובות ונדיבות אבל התוצאות מאכזבות: מנה כבדה ומעיקה למדי, עזת טעם (לא במובן החיובי של המילה). לא פלא שהילדים העדיפו, כהרגלם, פסטה נטולת רוטב.

 

בעסקית היקרה יותר חסרו מנות אחדות הרשומות בתפריט (טורטליני ברוטב עגבניות, פילה בס בתנור), אז הלכנו על מה שיש: לינגוויני עם צדפות וונגלה ופטרוזיליה ברוטב שמן זית. הלינגוויני היה מוצלח, אבל הצדפות המליחו את הפסטה יתר על המידה. מ', חובבת מושבעת של טעמים מתוקים, לא נהנתה מהסקלופיני עגל ברוטב מרסלה ופטריות. "הרוטב המתוק דומיננטי מדי ובמינון יתר, ומאפיל על הבשר", קוננה. אני מצידי נרתעתי מתוספת תפוחי האדמה, שהתאפיינו בטעם לוואי של שום.

 

לאור כל זאת, כדאי שהנהגת פפר מון תאפס ותכוון בדחיפות את כפתור הטעמים של השף ועוזריו. גם תגבור של השראה לא יזיק - המנות לא היו מתובלות כיאות, היתה תמיד תחושה שהן "ליד" ולא בדיוק, וחסרו בהן טאץ' אישי ופיוט. מאחר שלמסעדה הזאת יש בהחלט פוטנציאל, בעזרת שיפור קל אך משמעותי היא אולי תהפוך למסעדה ראויה כמו "פרונטו" ו"פסטה מיה" ואולי עוד תזכה לקבל תעודת הוקרה מטעם האקדמיה של המטבח האיטלקי על תרומתה להפצת הפסטה בלבנט.

 

פפר מון, אבן-גבירול 16, תל-אביב, טלפון: 03-6911603/4

 

מחיר העסקית: 55 שקל, 69 שקל

מטבח: איטלקי

שעות: א'-ה', 12:00-15:00

חנייה: במגרשי חנייה סמוכים בתשלום.

ציון: 7.5 על העסקית עצמה, 8 בזכות העיצוב, ההקפדה וההשתדלות.