נס החנוכה של תקווה ברנדל

את הנר השישי של חנוכה לא חלמה תקווה ברנדל לראות לאחר שאיבדה את ראייתה לפני מספר ימים. בניתוח מסובך הצליחו רופאים בבית החולים בנהריה להשיב לה את הראייה בעין שמאל, והיא אומרת ל-ynet: "את החג הזה לא אשכח לעולם"

תקווה ברנדל בת ה-51 מנהריה חוגגת היום את נס חנוכה הפרטי שלה. אמש לאחר ניתוח מסובך שעברה במחלקת העיניים של בית החולים בנהריה, שבה לה ראייתה בעינה השמאלית.

 

"התפללתי לאלוהים שיתן לי את הכוח לחזור ולראות בעיניים שלי, כדי שאוכל לזכות ולהדליק את נרות החנוכה", סיפרה היום (ד') בדמעות ל-ynet.

 

תקווה שוטרת בדימוס ואם לילד בן 10, איבדה את ראייתה בעין ימין לצמיתות כתוצאה ממחלת האוביאיטיס, שהיא דלקת תוך עינית העלולה במקרים קשים להסתיים בעיוורון מלא ותמידי. לפני מספר ימים, התעוררה תקווה משנתה וגילתה כי איבדה את הראייה גם בעינה השמאלית. "התעוררתי לחושך מוחלט. אמרתי לעצמי זהו, סוף העולם הגיע, אני לא אראה אור יום עד סוף החיים. זה קשה וזה מתסכל לגלות שפתאום אתה חסר אונים".

 

לאחר שבחודשים האחרונים היא עברה בדיקות אצל מומחים רבים ברחבי הארץ היא הגיעה לבית החולים בנהריה ונבדקה על ידי מנהל המחלקה ד"ר אורי ריחני. "תקווה סבלה ממחלה שכללה דימומים והיווצרות קרומים אשר גרמו לטשטוש מוחלט" מספר ד"ר ריחני ל-ynet.

 

"התחלנו בטיפול אגרסיבי ובמתן תרופות לדיכוי תגובה חיסונית של הגוף על רקמות בעין, אשר גורמים ומתבטאים בדלקת תוך עינית קשה. בתום השלב הזה ביצענו טיפול שכלל ניתוח תוך עיני להסרת קרומים, אשר גרמו לדימומים בעין ולחסימת הרשתית".

 

במהלך הניתוח, השתמשו המנתחים, ד"ר ריחני וד"ר אליעזר קראוס, בתרופת ה"קנלוג" השייכת לקבוצת הסטרואידים שרק לאחרונה הוחל בשימוש בה לצורך טיפול בתוך זגוגית העין.

 

החשש מהעיוורן המוחלט לא הכניע את תקווה שהחליטה לעבור את הניתוח בכל מחיר. "סמכתי על הרופאים כי לא היתה לי ברירה" סיפרה. "הבנתי שהאפשרות שאהיה עיוורת לצמיתות קיימת, אך לצד זה ניתן דרך פינוי הקרומים להשיב לי את ראייתי באחת מעיניי".

 

אתמול שהסירו הרופאים את התחבושות מעיניה, בכה עם תקווה כל הצוות הרפואי. היום היא מספרת על רגע הנס, הרגע בו שבה לראות: "פקחתי את העיניים ופתאום ראיתי שוב עולם מלא של צבעים. כל הצוות הרפואי עמד סביבי וחייך. היתה לי אמונה שלמה".

 

"לא סתם ההורים שלי קראו לי תקווה, כנראה שהשם והמזל הלכו איתי עד הסוף", מוסיפה היא. "היום אני בן אדם חדש. אני יכולה לקרוא עיתונים, לצפות בטלוויזיה. המלאכים בלבן של בית החולים בנהריה עשו לי ולבן שלי חג שלא נשכח לעולם".