Lord of the Rings: Return of the King

שר הטבעות: שיבת המלך הוא משחק המיועד לאוהבי הטרילוגיה הקולנועית, ולחובבי משחקיות אקשן סולידית. הגרפיקה משחזרת בהצלחה את הסרט, הסאונד מוקפד אבל חלק מהשלבים משעממים

אורי מרחב, Vgames פורסם: 29.12.03, 09:07

בכל הנוגע למשחקיות הבסיסית, Lord of the Rings: Return of the King שומר על דמיון רב למשחק הקודם של EA. גם הפעם מפתחי המשחק בחרו לתאר את סאגת שר הטבעות מנקודת מבט של כותר אקשן מהיר שמחולק למספר סצנות מפתח מהסיפור. התנועה מתבצעת בעזרת מקשי המקלדת, בעוד שהעכבר מופקד על שתיים מארבע סוגי המכות.

 

המשחק נפתח בהבטחה מצוינת להמשך. סרטונים מצולמים מהסרט השני בליווי קריינות של גנדאלף, מציגים את המצור על נקרת הלם: אלפי אורקים צובאים על שערי המבצר, גימלי הגמד וחבריו מרסקים אורקים בזה אחר זה, המצלמה משוטטת בפראות ומציגה לראווה אלפי לוחמים שלכודים בקרב לחיים ולמוות.

 

החומה נבקעת בפיצוץ אדירים, הכל נראה אבוד - ואז מגיע גנדאלף, המכשף האפור לשעבר, בליווי כמה מאות פרשים שגורמים למפנה. בנקודה זו הסרטון עובר באופן חלק מוידאו לגרפיקה ממוחשבת ומכניס אותנו לעולם המשחק.

 

המראה החיצוני לא רע בכלל

 

התגובה הטבעית הראשונה לאובדן הפירוט המאסיווי ברגע המעבר מצילום קולנועי משובח לגרפיקה של משחק מחשב היא אכזבה - אבל כשמתרגלים, אין בעיה להודות שהמראה החיצוני של המשחק לא רע בכלל.

 

בלי לתקוע את המחשב, המשחק מציג עשרות לוחמים אנושיים ושליחי רשע שנלחמים ומקיפים את השחקן מכל עבריו, והכל ברמת גימור גרפי מרשימה למדי. המצלמה מתמקמת בגוף שלישי, מאחורי גנדאלף חביבנו, בעוד גימלי צועק הוראות.

 

תוך כדי לחימה מסביר לנו הגמד בקולו של ג`ון רייס דייויס איזה כפתור אחראי לאיזה סוג מכה, ותוך פחות מדקה כבר תתחילו לשחוט אורקים בסדרה חשבונית עולה. ככל שנחסל יותר אויבים - כך יתמלא מד נקודות הניסיון שיינתנו לנו על חיסול האורק הבא בתור (הדירוג נע מ-fair דרך good ו-excellent ועד ל-perfect).

 

אבן חיים או קומבו?

 

השלב הראשון מסתיים, מספר ואיכות החיסולים שהשחקן הצליח לצבור נספרים, ונקודות נסיון מוענקות בהתאם. בעזרתן נוכל לקנות שדרוגים שיועילו לדמות שלנו, או לשלם מעט יותר ולהקנות את אותה יכולת חדשה לכל הדמויות בחבורה.

 

האפשרויות שעומדות בפני השחקן נעות מאופציה לקנות אבן חיים שמגדילה את מספר נקודות הפגיעה, ועד קומבואים חדשים ונדרשים בהחלט. מומלץ במיוחד קומבו בשם "חוטב האורקים" (בתרגום מילולי), שמספק רצף מכות יעיל, שמאפשר להשמיד מספר גדול של אויבים באבחת חרב/סכין/מטה אחת.

 

ארגורן, תורך

 

אחרי השלב הראשון, המשחק מתפצל לשלושה נתיבים, שלאורכם שלושה או ארבעה שלבים. "דרכו של המכשף" עוקבת אחר גנדאלף, "דרכו של המלך" מאפשרת לבחור בין גימלי, גולאס, וארגורן, ו"דרכו של ההוביט" מכניסה אותנו לנעליו של סאם בדרכו להר האבדון.

 

השחקן יכול להתקדם באיזה סדר שירצה, אבל חייב לסיים את כל המסלולים בהצלחה. הסבריו של גנדאלף מקדימים כל שלב, ולמרות שהם מלווים בסרטונים מצולמים הלקוחים מהסרט השלישי, אין קשר למאורעות ולמקומות בהם גיבורינו נלחמים - כך שמומלץ להכיר את הספר או הסרט השלישי לפני שניגשים למשחק.

 

שמח וטוב לב התחלתי להתקדם במקביל בשלושת הנתיבים, לראות האם המשחק עומד בסטנדרט של מנת הפתיחה המוצלחת שלו. המסקנה מעורבת. מצד אחד, לכל אורכו ממשיך The Return of the King לספק רגעים מלהיבים. זכורים לטובה שלבים כמו זה שבו גנדאלף נלחם שכם לשכם לצד האנטים בהסתערות על Isengrad, או השלב בו סאם מנסה להתגנב למצודה כדי להציל את אדונו, ונקלע לסכסוך בין שתי כנופיות אורקים.

 

רמת קושי לא מאוזנת

 

מצד שני, רמת קושי לא מאוזנת גורמת לנפילות ואכזבות. קחו את שלב המצור לדוגמה. הוא היה מרשים מאוד בניסיון הראשון, עם המוזיקה הכנסייתית של הסרט ברקע, פגזי קטפולטה בוערים בכל מקום ולחימה קדחתנית על החומות.

 

הבעיה היא שבניסיון ה-15, כשרואים שוב את אותו סרטון שלא ניתן לדלג עליו, ההתלהבות הראשונית פגה. ההנאה נפגעת בשלב הזה כתוצאה מתכנון לא סלחני באופן מוגזם, שמתבטא בהפסד מיידי אם לא הופל אף סולם או לא הושמד אחד ממגדלי המצור במשך 10 שניות.

 

גם ברמת קושי קלה, היעדר האפשרות לשמור באמצע השלב, (שיטת checkpoints קמצנית מחליפה את השמירה), תהפוך שלב זה ואחרים למתסכלים שלא לצורך.

 

רבים מ-13 השלבים במשחק משעממים: השלב בו השחקן נדרש לנוע בדמותו של סאם דרך מערה, לחסל עשרות עכבישים זהים ולזרוק מפעם לפעם לפיד בוער כדי לפרוץ שער נעול של קורי עכביש, הוא שיעור בשעמום.

 

הסיום אומלל במיוחד, כשהשחקן נדרש להילחם מול העכבישה שילוב, שהגרסה המשחקית לא עושה לה צדק. כל מה שצריך לעשות כדי להתמודד איתה זה ללחוץ על מקש ההגנה שוב ושוב בזמן שהיא מתקיפה, ולחסל את תריסר העכבישים שעולים עליך בזמן שהיא צופה מרחוק ונחה.

 

שילוב מקשים שימושי מדי

 

בכל אותם שלבים שרמת הקושי שלהם סבירה ומעוצבים בצורה טובה, המשחק מספק חוויה מהנה. קשה לא ליהנות כשהמשחק מאפשר להשתתף בסצנות מוכרות מהספר האהוב, לשחוט אויבים בהמוניהם, וליהנות מהתפאורה הנפלאה שמשחזרת את נופי הסרט במדויק.

 

חשוב לציין שגם במסגרת המשחקיות ה-Hack&Slash-ית - לא מדובר בחוויה מתוחכמת במיוחד. קומבו "חוטב האורקים" שהזכרתי בהתחלה, למשל, המשיך להיות שילוב המקשים השימושי ביותר עד סוף המשחק. כל כך שימושי, שבסופו של דבר ממש הכרחתי את עצמי להשתמש בכוח במהלכים המורכבים יותר שקניתי.

 

מקש ההגנה, שהמפתחים טוענים כי נדרש "תזמון מצוין" על מנת ללחוץ עליו בזמן ולהימנע מפגיעת חץ או מכה של היריב, מאפשר להוריד ללא מאמץ מסך בלתי פגיע שחוסם באופן אוטומטי כל חץ וחרב שמיועדת לפגוע בשחקן. בעלי אצבע זריזה יהפכו בלתי פגיעים לכמה זמן שירצו.

 

המקום היחידי בו תידרשו אולי למידה מסוימת של כשרון יהיה ב"מהלכים המקושרים", שדורשים לבצע בלימה ולהקיש מיד על רווח בשביל להוציא להורג אורק חצוף שניסה להכות בכם.

 

אבל גם כאן, בדומה לקומבואים המורכבים יותר שתפתחו במהלך המשחק, מדובר במהלך שימושי רק למי שמחפש לקבל מקסימום נקודות ניסיון.

 

חיצים בוערים ליצירת אווירה

 

פשטות המשחקיות לא צריכה בהכרח להיזקף לרעת המשחק. מי שלא מחפש אקשן מורכב או מקורי יוכל ליהנות מאוד מהמשחק, שניחן במעלות לא מבוטלות. מגוון השלבים נותן הרגשה שקבלנו תמורה לכספנו.

 

המראה החיצוני מחזק את הרושם, עם השקעה ניכרת מצד המפתחים בסביבות שמחקות היטב את האימפקט הויזואלי של הסרט. היכלי המתים, קרבות המצור, אנטים גדולי גוף ולוחמי אורוק האי אימתניים שומרים על מגוון חזותי נאה, והאפקטים המיוחדים מרשימים לא פחות מהתפאורה. קשה שלא לפלוט איזה "וואו" כשרואים את החצים הבוערים מתעופפים בשמים הישר לעברך, כשהם משמיעים את זמזום מפחיד המוכר מהסרט.

 

בניגוד לגרפיקה, בסאונד המחשב כבר מזמן מסוגל להתחרות באיכות הקולנועית, והאפקטים במשחק מוקפדים להפליא, כולל תמיכה ב-Dolby Surround. כל צליל נשמע בדיוק כמו בסרט. המוזיקה מהסרט מלווה את המשחק לכל אורכו, ומתנהלת במקצב וגובה שמתאים לאופי המאורעות המתוסרטים - החל מהמולת הלחימה ועד לסיומת חגיגית כשהשחקן מסיים את המשימה.

 

הדיבוב המשובח של איאן מק`אלן (גנדאלף) לאורך סרטוני המשחק ראוי גם הוא לציון, למרות שניתן היה להשקיע קצת יותר מחשבה במשפטי האווירה ששמו בפי שאר השחקנים.

 

ווד מתרברב ביכולותיו כגיימר

 

המשחק מתגמל את השחקן על התקדמותו בעזרת בונוסים של תמונות, קטעים מהסרט וראיונות עם כוכביו. משעשע במיוחד הסרטון בו אלייג`ה ווד מתרברב ביכולותיו כגיימר; קצת פחות מספקים היו ה"ראיונות" שנפתחו בהמשך הדרך, שדומים יותר למונלוג קצרצר מאשר לראיון.

 

The Lord of the Rings: Return of the King הוא משחק שפונה לקהל יעד ברור. דבר ראשון: כדאי שתאהבו את טרילוגיית סרטי שר הטבעות, כי חלק גדול מערכו של המשחק נמצא בשחזור סצנות מתוכם. דבר שני: אתם צריכים לאהוב משחקי אקשן פשוטים ולבוא עם ציפיות מתאימות.

 

מי שמחפש משחקיות אקשן סולידית, קצרת ימים ופשוטה, ורוצה לשלב אותה בעולם שר הטבעות - יוכל ליהנות כאן מכמה רגעים מלהיבים בארץ התיכונה.

 

ציון כולל: 78.

 

משחקיות: 7. Hack & Slash מסעיר בליבו, אבל מספר שלבים פחות טובים וצורך מעט מוגזם לחזור מחדש על קטעי משחק פוגע בחוויה.

 

גרפיקה: 8. שחזור מוצלח של סביבות הסרט וקרבות הענק שלו.

 

סאונד ופסקול: 9. אפקטים משובחים, פסקול מצוין הלקוח מן הסרט, דיבוב מקצועי כצפוי.

 

אורך חיים: 7. גם עם כל הניסיונות מחדש, תעברו על כל מה שיש למשחק להציע תוך 12 שעות.

 

טכני: 8. יציבות טובה גם בזמן פעילות מרובה על המסך .

 

ריבוי משתתפים: 7. אופציה חביבה למשחק שיתופי דרך השלבים, אבל רק לבעלי גיימפאד.