סדר יום ציבורי חדש לאזור הנגב

מושב הפתיחה של "ועידת אזרחי הנגב" התכנס באוניברסיטת בן גוריון. המשתתפים תמימי דעים: "הדברים הגדולים עוד לפנינו"

עודד בר-מאיר פורסם: 28.12.03, 13:37

"הנגב עבורי הוא בית, מולדת, עבר ועתיד". המשפט הזה, ששורבט על קיר הלובי של אולם זוננפלד באוניברסיטת בן גוריון, יכול אולי להפוך למשפט המפתח של "ועידת אזרחי הנגב". האמירה הזו, שייתכן ונכתבה באופן מקרי בסמיכות לכינוס הפתיחה של הוועידה, מכילה למעשה את תמצית כל תכליתה של הוועידה – להגיע, בסופו של תהליך, לנוסחה מוסכמת המבטיחה עתיד טוב יותר לתושבי הנגב.

 

המושב הראשון של הוועידה ההיסטורית, שכונס ב- 22 בדצמבר, היווה את יריית הפתיחה לשרשרת כינוסים שייערכו במהלך החודשים הקרובים, בהם ידונו המשתתפים בסוגיות שונות הקשורות בעתידו של הנגב, ויפעלו במשותף להגדרת דרכי חשיבה וקביעת סדר יום ציבורי חדש לאזור. בקיץ הקרוב ייערך כנס היישום, שיהווה את השלב האחרון בתהליך, במסגרתו יוגשו החלטות הוועידה לפירעון למקבלי ההחלטות במדינה.

 

"הזדמנות לפריצת דרך"

 

המושב הראשון נפתח בהבהרה: יו"ר חבר הנאמנים של הוועידה, ראש מועצת רמת נגב שמואל ריפמן, התייחס לפרסומים לפיהם המטרה שהציבו לעצמם יוזמי הוועידה היא לפעול להקמת ישות עצמאית בנגב, והסביר כי לא זו הכוונה. בהמשך דבריו הוא המשיל את מושב הפתיחה של הוועידה לאגדה עתיקה, המספרת על כך שאלוהים חילק בקרב שריו את שכיות החמדה של העולם, ולשר המדבר שהגיע באיחור לא נותר דבר מלבד מרחבי ציה, חולות וסלעים. כפיצוי, הבטיח לו האל לאכלס את השטח שברשותו באוהבי חופש, הרפתקנים ומשוגעים לדבר. "ואכן יש בינינו הרבה הרפתקנים ומשוגעים לדבר", סיכם ריפמן, "והדברים הגדולים עוד לפנינו".

 

ממלא מקום ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', הדגיש בדבריו את העובדה שחג החנוכה מסמל יותר מכל את מה שהנגב זקוק לו – נס, מאבק וניצחון. "הנגב הוא טרגדיה של טעויות", קבע דנילוביץ', "וכולנו אחראים לכך, גם ההנהגה המקומית וגם האזרחים. אנחנו צריכים לעשות את ההבקעה כי איש לא יעשה זאת במקומנו. יש פה מספיק משוגעים שיכולים להרים את הנגב, השאלה היא רק איך סוחפים אותם. אם נדע להיאבק ולעמוד על שלנו, הנגב יהיה פורח. זה תלוי אך ורק בנו".

 

כשהתייחס למנהיגות המקומית, הצר דנילוביץ' על כך שרוב ראשי הרשויות בנגב נעדרו מכינוס הפתיחה של הוועידה. קרוב ל-20 ראשי רשויות מכהנים כיום בנגב, אבל למעט דנילוביץ', ארבעה בלבד הגיעו לאירוע: ראש עיריית ערד מוטי בריל, ראש מועצת עומר פיני בדש, ראש מועצת להבים אלי לוי, ועאמר אבו מעמר, ראש מועצת שגב שלום.

 

על חשיבותה של מנהיגות מקומית בחר לדבר גם נשיא האוניברסיטה, פרופ' אבישי ברוורמן, אשר ציין כי יש צורך במנהיגות שתוביל את הנגב קדימה. "לא הצלחנו פה", אמר פרופ' ברוורמן, "לא רק משום שהמנהיגות הלאומית נשאה לשווא את חזון בן גוריון, אלא גם משום שנפלנו במלכודת מדינית של 'הפרד ומשול'. עכשיו, כשהחזית המזרחית הגיעה לסוף דרכה, הסיפור של מדינת ישראל מתמצה בנגב. יש פה הזדמנות לפריצת דרך אדירה".

 

"מדינת ישראל תחזור בתשובה"

 

ברוורמן שיתף את משתתפי הכינוס במשנתו הסדורה. לשיטתו, יש לגבש תוכנית חזון לנגב בשיתוף האזרחים ובתמיכת יהדות העולם, אשר תכלול, בין השאר, מתן הטבות מס מפליגות למשקיעים בנגב, הקצאת משאבים למגזר הבדואי, הקמת חקלאות מדברית, והשקעות אדירות בתחומי החינוך, ההתיישבות והתשתיות.

 

"אני מחויב לתוכנית מעשית ועניינית באשר לפיתוח וקידום הנגב, ואני מוכן לרוץ ברחבי העולם, לגייס כספים ולהביא לכאן משקיעים. בלי הנגב, המדינה הזו לא תתקיים. אני מאמין שמדינת ישראל עוד תחזור בתשובה", הוסיף ברוורמן, "והנגב זו התשובה. אני, מבחינתי, אתן את כל כולי להצלחת העניין".

 

ד"ר אתי לוצאטו, חברת מועצת עומר, הוסיפה על דבריו "מבחינתי הנגב זה בית. כאן נולדתי, כאן גדלתי, כאן למדתי וכאן אני חיה ופועלת. אני מזוהה עם המקום. את הנגב נוכל להצמיח דרך תעשייה חזקה ובנייה שמבוססת על חברה והון אנושי. יש לנו את התשתית האקדמית והאנושית לכך".

 

"הגיעה השעה להמריא"

 

דוברים נוספים במסגרת הכינוס היו חיים אדירי, יו"ר שכונה ה' בבאר שבע ופעיל ותיק בארגוני מתנדבים, שתלה את התקווה לקידום הנגב ברוח ההתנדבות. פרופ' עליאן אלקרנאווי, ראש המרכז לחקר החברה הבדואית באוניברסיטת בן גוריון, גרס כי הדו קיום בין יהודים לבדואים, כמו דו קיום בין אשכנזים לספרדים ובין קיבוצים למושבים, הוא המפתח להצלחה. עבור עדה יעקובוביץ', תלמידת כיתה י' שייצגה בוועידה את הדור הצעיר, "הנגב הוא בית שצריך לתחזק ולשפץ כדי שיהיה כיף לחיות בו".

 

בחלק זה של הוועידה גנב את ההצגה ראש עיריית באר שבע לשעבר אליהו נאווי, אשר שזר בדבריו סיפורים מהעבר. "הקריה למחקר גרעיני", סיפר נאווי, "לא הוקמה בדימונה בגלל הרצון לסייע לאזור הנגב. פשוט אי אפשר היה להקימה ליד גבעתיים. גם בית החולים 'סורוקה' לא הוקם בגלל חזון בן גוריון. בשנות השישים היה חשוב שיוקם בית חולים סמוך לחזית עם מצרים. כך זה לגבי לא מעט פרוייקטים אחרים בנגב. באר שבע משולה למטוס טרם המראה. העיר רצה עכשיו במסלול ומתקרבת להמראה. נגמרה הריצה, והגיעה השעה להמריא".

 

גישה שונה לגמרי הציג יהודה אלוש, מראשי תנועת "זעקת קול העם" ופעיל חברתי ותיק מבאר שבע. "יש לי תחושה שבאתי לקונצרט", קבע אלוש, "איך נעשה כאן מצוינות אם אין כאן תשתיות? זה הכל סיסמאות. שום חידוש לא היה כאן. זכויות לוקחים רק בכוח, ולא בקונצרטים כאלה. מדברים פה על מטוסים והמראות, אבל איך בכלל מטוס יכול להמריא ללא גלגלים?".

 

הכינוס הבא של "ועידת אזרחי הנגב", הנערכת בחסות עיתון "כל הנגב", ייערך בחודש פברואר הקרוב במתכונת של "מרחב פתוח". הפרוייקט עצמו משותף לסוכנות היהודית, החברה למתנ"סים, הרשות לפיתוח הנגב, אוניברסיטת בן גוריון, משרדי החינוך והפנים, פורום עסקים למען הקהילה ו"קרן גולדמן".