מדינת ישראל 2003 בדרך לעולם השלישי מבחינת איכות הסביבה. זו המסקנה העולה מ"דו"ח העוני הסביביתי לשנת 2003" שמפרסם היום ארגון אדם טבע ודין. הדו"ח הוגש הבוקר לנשיא המדינה, משה קצב.
על פי הדו"ח, מי השתייה במוביל הארצי ובבארות מזוהמים בחומרים מסוכנים, האוויר מזוהם בחומרים מסרטנים ולכל תושב בישראל פחות מ-7 מ"ר ירוק.
הדו"ח מצביע על כך שהאזרח הקטן עומד חסור אונים אל מול היזמים ובעלי ההון המזהמים, והקשר בין הון לשלטון ממשיך לחלחל ולפגוע בזכויותיהם של תושבי המדינה לסביבה בריאה.
הדו"ח סוקר את הקשר בין אוכלוסיות חלשות לבין מפגעי סביבה קשים. כך למשל, תושבי יפו היו הנפגעים העיקריים מפיצוץ הצינור המרכזי של שפכי גוש דן בפברואר השנה. מנגד חושף הדו"ח רשימת מפעלים עתירי הון שנמצאו מזהמים ולא נתבעו.
המוביל הארצי - מים נחותים לשתייה
חורף 2002-2003 היה חורף גשום ב-35% מעל הממוצע. מפלס המים בכנרת עלה ב-4.5 מטר. עליית מפלס הכנרת הביאה לירידה בצלילות המים.
עליית המפלס גם הביאה להצפת הצמחייה החופית, דבר שגרם לריקבונה ולהעלאת רמות הזרחן והחנקן באגם. בדו" צויין, כי בחודשים מרץ ואפריל השנה נרשמו חרגות גבוהות של מזהמים ומי הכנרת לא היו ראויים לשתייה בתקופה זו.
למרות זאת, קובע הדו"ח, המדינה אינה דואגת לניקוי מי המוביל ומזרימה אותם לבתי התושבים.
בדו"ח נאמר, כי אם היתה המדינה מפעילה את המסנן למי המוביל, עליו התחייבה כבר לפני 4 שנים, היתה נמנעת חדירת אותם מזהמים למי השתייה.
זיהום מי שתייה
הדו"ח קובע כי 84% מבארות מי השתייה בגוש דן מזוהמות. כמו כן נמצא כי ב-87% מתחנות הדלק בישראל יש חשד לדליפה ממכלי הדלק לקרקע ולמי התהום.
מבדיקות שערך משרד הבריאות בין 1999 ל-2003 עולה, כי אחוז קידוחי מי השתייה רק במחוז תל אביב בהם נמצאו מרכיבי דלק, עקב זיהום מתחנות דלק, עומד על 11%. ריכוזים של חומרים רעילים אלה עלול לגרום לסרטן.
זיהום אוויר
הדו"ח קובע, כי ישראל סובלת ממפגעים חמורים של זיהום אוויר. הגידול באוכלוסייה, במספר כלי הרכב בכבישים, ריבוי המפעלים והביקושים הגוברים לחשמל – תורמים משמעותית לירידה באיכות האוויר בארץ. זיהום האוויר מחלקיקים הוא, על פי הדו"ח, הוא אחד המפגעים החמורים ביותר, ומהווה סכנה של ממש לבריאות הציבור.
הערים השיאניות בזיהום חלקיקים העולים לגרום לסרטן: באר שבע – חריגה של 17 מק"ג; אזורי בר אילן ומודיעין – חריגה של 14 מק"ג; קריית מלאכי – חריגה של 11 מק"ג ואשדוד – חריגה של 10 מק"ג.
הסיבה שבאר שבע עומדת בראש הרשימה נובעת ממיקומה לא הרחק מאזור התעשייה רמת חובב. בחלק מהמפעלים באזור נפלטים חומרים מזהמי אוויר מסוכנים, בכמות העולה על התקן הקבוע בתנאי רישיון העסק ובניגוד לחוק. הנפגעים העיקריים הם כאמור תושבי הנגב הצפוני, ובהם תושבי השכונות הדרומיות של באר שבע, רביבים וירוחם וכן בני השבט הבדואי אל-עזזמה.
פרק נוסף בדו"ח עוסק באירועים החמורים של זיהומי אוויר חמורים במפרץ חיפה במהלך 2003. הללו נגרמו על ידי חברות בתי הזיקוק (בז"ן), כרמל אולפינים ותעשיות אלקטרוכימיות. בדו"ח נאמר, כי הציבור מקבל מידע חלקי מעוד על הזיהומים והסכנות הנובעות מהם ואינו נערך בהתאם.
זיהום אוויר מתחבורה
זיהום האוויר מכלי רכב, קובע הדו"ח, מהווה חלק ניכר מזיהום האוויר בישראל. המעבר לשימוש בדלקים נקיים יותר, יכול להביא כמובן להפחתה משמעותית בזיהום האוויר הנגרם מכלי רכב.
בדו"ח צוין, כי ב-1 בינואר הקרוב ייכנס לתוקף הצו המחייב מעבר לשימוש בסולר דל גופרית בעל ריכוז גופרית של 0.005% ("סיטי דיזל"). אולם מחברי הדו"ח מציינים, כי באירופה נעשה כבר שימוש בסולר בעל שיעור גופרית נמוך עוד יותר, של 0.001%, כך שרצוי שבישראל גם כן ייעשה מעבר לשימוש בדלקים נקיים ככל האפשר.
תחנות כוח
הדו"ח קובע, כי למרות גילוי מצבורי גז טבעי בכמויות משמעותיות, המשיך משרד התשתיות בקידום תוכנית פיתוח הכוללת הקמתה של תחנת כוח פחמית מזהמת נוספת באשקלון. על פי הדו"ח, זיהום האוויר הנגרם מפעילות תחנת הכוח הזו עולה עשרות מונים על זה הנגרם מהאלטרנטיבה - תחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי.
שטחים פתוחים
הדו"ח קובע, בישראל 2003 יש פחות מ-7 מ"ר ציבוריים לאדם. בדו"ח צויין, כי בעולם המערבי נהוג להקצות כ-20 מ"ר לאדם בסביבת מגוריו, כדי להבטיח שמירת איכות סביבה נאותה.
יזמים, קובע הדו"ח, מנצלים פרצות בחוק ומוכרים לציבור שטחים ירוקים שאינם קיימים. כך למשל "השכונה הירוקה" בכפר סבא, שם השטח הירוק הוא סוללת בטון אקוסטית, או בשכונת "גני יער" בלוד, שלטענת מחברי הדו"ח "אין בה לא גנים ולא יער".
פארקים ציבוריים תוחמו בגדר והכניסה אליהם כרוכה בתשלום. כך למשל עשתה עיריית רעננה לפארק העירוני בתחומה. בעקבותיה הלכה עיריית קריית מוצקין. אט"ד הגישה עתירה לבג"ץ בעניין הפארק ברעננה.
עוד קובע הדו"ח, כי הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (הולקחש"פ), שמאשרת תכנונית כל בנייה ופיתוח בשטחים פתוחים, סובלת ממחסור בכלי תכנון מקצועיים ותכנוניים ואינה מעודכנת בכמות השטחים הפתוחים במדינה וקצב היעלמותם.
החופים
בדו"ח נאמר, כי בשנת 2003 באה לידי ביטוי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות של הפיכת החופים הציבוריים לנדל"ן. מקרים רבים אירעו השנה של הפיכת שטחים שיועדו לשימוש ציבורי של תיירות ונופש, לשטחים פרטיים שאין לציבור גישה אליהם, או שהגישה אליהם הוגבלה בניגוד לחוק. שוב מוזכרים בדו"ח הדוגמאות של פרויקט סי אנד סאן בתל אביב, הטיילת בחוף הכרמל, המרינה בהרצליה, טיילת דרום נהריה, כפר הים בחדרה והמרינות באשקלון ובאשדוד.
אתרי פסולת
בישראל גדלה כמות הפסולת בשיעור של כ-5% כל שנה. בסך הכל מצטברת פסולת בכמות של יותר מ-5 מיליון טונות בשנה ונפח הפסול המיוצר הוא כ-13 מיליון מק"מ.
בדו"ח נאמר כי תופעת אתרי הפסולת הבלתי חוקיים הולכת וגדלה מידי יום, והבעיה חמורה במיוחד לאור מיעוטם של שוטרי המשטרה הירוקה של המשרד לאיכות הסביבה ופקחי הרשויות המקומיות.
דוגמה לאתר פסולת בלתי חוקי הוא על קרקע פרטית בבעלות חברת מיראג' של גד זאבי, עיריית לוד וחברת טרנס כלל סחר. באתר זה 140 אלף טונות של פסולת בלתי חוקית. אתרים נוספים שמוזכרים בדו"ח – בראשון לציון, ב"מתחם ברנר" בדרום תל אביב, כ-20 אתרים בגליל המערבי ובכפר קאסם שליד ראש העין.