שמחת עניים

"קוויאר ועדשים", הקאמרי: שעתיים של כיף אמיתי

התיאטרון הקאמרי מתחיל לאחרונה להרגיש כעני בפתח בשל קיצוצי התקציב, ולכן מרבה להעלות קומדיות בידוריות. אמנם, 'קוויאר ועדשים' של ג'וליו סקארניצ'י ורנצו טארבוזי היא עוד קומדיה עממית כזו, אבל היא גם הצגה שמטפלת בהישרדות של עניים דרך סיפורה של משפחה נפוליטנית, שאביה הוא מומחה לרקימת תחבולות להוציא כסף מהעשירים. כך הופכת ההצגה השמחה לסוג של שמחת עניים, בה כולנו יכולים להשתתף בפנטזיה של היפוך הכוחות, ובדרך גם לתרום משהו להישרדות של התיאטרון.

 

ברמה המקצועית, ההפקה שביים אילן רונן היא מלאכת מחשבת של יצירה תיאטרונית קומית מושלמת. זה מתחיל בתרגום הקולח של דורי פרנס, בתפאורה ובתלבושות היפהפיות של רות דר ובעריכה המוזיקלית של רונן, שמיטיבה להעלות את הריח הנפוליטני החם והמהביל. אך בעיקר זה בזכות צוות השחקנים המצוין שמגיש ביצוע ללא דופי מתפקידי המשנה ועד לתפקידים הראשיים. ראויים במיוחד לציון: אולה שצור, רוזינה קמבוס, אסף פריינטא, תחיה דנון, שלמה וישינסקי ועזרא דגן הנפלא בתפקיד הסבא להשכרה. רמי ברוך הוותיק מוכיח מיומנות קומית מושלמת בתפקיד השכן החרמן, ואילו איתי טיראן, כבן-הטובים הנוירוטי, חושף פן קומי-רומנטי נאה.

 

בראש הלהקה עומדים יורם חטב המצוין בתור סלוואטורה לה-מאנא העצבני והכריזמטי, וענת וקסמן המקסימה כאשתו ולריה – עסיסית, קשוחה ומפולפלת כראוי. כולם ביחד אחראים ליצירת שעתיים של כיף תיאטרוני אמיתי שיש בו גם מסר חכם של הישרדות.