החיים הטובים של עובדי בנק ישראל

כבר שנתיים מנסה האוצר להילחם בתופעת השכר הגבוה של עובדי בנק ישראל; השבוע פתח שוב הממונה על השכר בקרב נוסף במערכה; ynet חושף כאן לראשונה את תנאי העבודה המעוררים קינאה של עובדי בנק ישראל

בשנים האחרונות זה הפך כבר למנהג של קבע: בתחילת השנה מפרסם הממונה על השכר, יובל רכלבסקי, את הדו"ח השנתי על השכר בגופים הציבוריים, מקדיש כמה מילים לתנאי השכר החריגים בבנק ישראל ומבטיח לשים להם קץ. העיתונאים נדים לו בראשם, וחוזר חלילה – עד לפרסום הדו"ח השנתי הבא.

 

לפני שנתיים העריך סגנו הבכיר של רכלבסקי, שמואל נחמני, כי האוצר יצליח בסופו של דבר לאכוף על עובדי בנק ישראל את חוק יסודות התקציב בנושא השכר, ושוב היו כאלה שנדו לו בראשם. עכשיו, מסתבר, מתחיל האוצר גם לפרוע את השטרות.

 

שלשום (ד') שיגר רכלבסקי מכתב ארוך ומפורט לנגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, שהשורה התחתונה בו די פשוטה: הסכמי השכר בבנק ישראל נוגדים לכאורה את החוק, ולכן החלטתי לשים להם קץ. אני פותח כלפיכם בהליך של שימוע בכתב, שבסופו בכוונתי לקבל החלטה מעין שיפוטית להפסיק את חגיגת הטבות השכר החריגות הנהוגות בבנק ישראל. וכפי שנראה מיד, מדובר באמת בחגיגה אמיתית.

 

הפרק הקודם במאבק האיתנים שמנהל הממונה על השכר בעובדי בנק ישראל נרשם כבר לפני קרוב לשנה. אז החליט רכלבסקי לבטל את הסכמי ההתייעלות שנעשו בבנק ישראל החל משנת 1994, והורה להנהלת הבנק לחדול מעשיית הסכמים כאלה בעתיד. משמעות ההחלטה היתה שכל עובד בבנק ישראל נדרש להחזיר סכומי כסף שבין כ- 10,000 שקל לכ- 60 אלף שקל. חברי הנהלת הבנק נדרשו להחזיר אף סכומים גדולים יותר.

 

נושא זה נמצא בימים אלה בדיון בבית משפט, אולם עובדה אחת ברורה: ההחלטה של רכלבסקי חסכה השנה לבנק ישראל סכום מצטבר של כ-20 מיליון שקל. אם תביעתו להחזר כספים רטרואקטיבי תתקבל בבית המשפט, ייאלצו העובדים להחזיר לקופת הבנק כ- 20 מיליון שקל נוספים. לא פלא שיש תסיסה נגד הנגיד בתוך הבנק.

 

המכתב ששיגר רכלבסקי שלשום הופך את המאבק בין האוצר לבין בנק ישראל למלחמת עולם. "טיל החץ שוגר", אמרו אתמול באגף השכר באוצר, "ועכשיו עובדי בנק ישראל לא יוכלו יותר להתעלם מפניותינו". במשפט זה יש יותר מרמז להתנהגות הנהלת הבנק, שבדיוק לפני שנה הורתה לעובדת בכירה של אגף השכר, אתי גבאי, שעסקה אז בעריכת ביקורות שבועיות בבנק, לא להיכנס יותר לבניין בנק ישראל.

 

ואלה העובדות: כל אחד משמונת העובדים הבכירים ביותר בבנק ישראל הרוויח בשנת 2002 שכר ברוטו חודשי של 52,276 שקלים. 115 עובדים בבנק השתכרו אז שכר ברוטו חודשי של 41,323 שקל. שכר זה גבוה בכ-6,000 שקל משכרו החודשי של שר בממשלה. גם יתר עובדי הבנק לא יצאו מקופחים. בשנת 2001 הסתכם השכר הממוצע של כל אחד מ- 805 עובדי בנק ישראל בסכום של 20,669 שקל לחודש - פי 3 מהשכר הממוצע במשק ופי 6 משכר המינימום.

 

נתוני השכר של עובדי בנק ישראל מקוממים? חכו עד שתשמעו את התנאים הנלווים, שאותם מונה רכלבסקי לראשונה במכתב ששיגר שלשום לנגיד. וזו רשימת תנאי השכר של עובדי בנק ישראל, הנחשפת כאן בפעם הראשונה:

 

"משכורת י"ג"

 

הבנק משלם לכל עובדיו מדי שנה "משכורת י"ג", דבר שאינו מקובל כלל בשירות המדינה.

 

קידום בדרגות

 

כלל עובדי הבנק קודמו בעבר בסולם הדרגות מספר דרגות מעבר לשיעור הקידום הנהוג בשירות המדינה, לפיו רק עובדים מדרגת סמנכ"ל ומעלה נהנים מפתיחת אופק קידום של 2 דרגות. בבנק קיים גם נוהג לקדם עובדים ב- 2 דרגות מעבר למתח הדרגות המוגדר לתפקידם. הבנק גם מעניק 2 דרגות פרישה, בניגוד לכללים החלים בשירות המדינה בעניין זה.

 

תוספת ותק

 

תוספת הוותק בבנק מחושבת לפי 1.2% לכל שנת ותק, בעוד שבשירות המדינה מזכה כל שנת ותק רק ב- 1%.

 

תוספת "הסכם מסגרת"

 

משנת 1986 נהנים עובדי הבנק מרכיב שכר בשם "תוספת הסכם מסגרת", שמשמעותו כיום היא תוספת שכר הנעה בין 23% ל- 34%.

 

גמול השתלמות ב'

 

הבנק משלם לעובדים מנהליים גמול השתלמות ב', בעוד שבשירות המדינה ניתן גמול זה רק לעובדים בדירוגים אקדמאיים.

 

הסדרי שכר עידוד

 

חלק מעובדי הבנק מקבלים שכר עידוד כאחוז קבוע, הנע בין 30% ל- 37% משעות העבודה. שכר העידוד אינו משולם בגין תפוקות, אלא כפונקציה של נוכחות בעבודה בלבד.

 

החזר נסיעות

 

הבנק משלם לעובדיו החזר נסיעות המחושב כמכפלה של תעריף הנסיעה במספר ימי העבודה בחודש. הסדר זה חורג במידה משמעותית מהנהוג בשירות המדינה, שבו החזר הנסיעות משולם בהתאם למחיר כרטיס "חופשי חודשי" באוטובוס.

 

החזר הוצאות רכב

 

בשירות המדינה מזכה הרמה הגבוהה ביותר בהחזר הוצאות עבור 833 קילומטר, וזאת בהתאם לתפקיד ובכפוף לדיווח. לעומת זאת, בבנק ישראל משולמים החזרי הוצאות קבועות ומשתנות בשיעור ניכר, למספר רב של עובדים עד לרמה של 2,000 קילומטר בחודש. החזר זה ניתן ללא דיווח והוא חורג, כאמור, בהרבה מהמקובל בשירות המדינה.

 

החזר הוצאות טלפון

 

בשירות המדינה אין כל השתתפות בהחזקת טלפון, פרט לעובדים בכירים בדרגת מנכ"ל ומשנה למנכ"ל. בנק ישראל, לעומת זאת, משלם לעובדיו החזר הוצאות, גם בדרך של השתתפות בהחזקת הטלפון וגם עבור שיחות. בנוסף לכך, נוהג הבנק לתת לעובדיו "טלפון משרדי" המזכה אותם בתשלום החזקה מלאה ובהשתתפות של עד 1,500 שיחות בחודש. בניגוד למקובל בשירות המדינה, בבנק ישראל אין תקרה של החזר הוצאות עבור השימוש בטלפון סלולרי.

 

ארוחות

 

בנק ישראל מסבסד כ- 70% מעלות ארוחות הצהרים של עובדיו. בנוסף לכך, מקבלים העובדים תוספת שכר פנסיונית המכונה "תוספת ארוחת צהרים",שהסתכמה בשנת 2002 ב- 815 שקל. על כל זה יש להוסיף את כפל התשלום הכרוך בכך שעובדי הבנק זכאים גם לתשלום אש"ל עבור ארוחת צהרים.

 

חופשות מיוחדות

 

עובדי בנק ישראל זכאים לחופשות על חשבון הבנק, שאינן נהוגות בשירות המדינה, כגון חופשה בימי נישואין או בהולדת של בן/בת, ברית מילה, בר מצווה ונישואין (3 ימים). חברי ועד העובדים זכאים גם לחופשות מיוחדות. לגבי חופשת מחלה, נהוגים בבנק הסדרים חריגים, שאינם קיימים בשירות המדינה. כך למשל, הבנק אינו מונה ימי שישי ושבת כימי מחלה.

 

דמי הבראה

 

עובדים מדרגה יא' ומעלה זכאים בבנק ישראל ל- 16 ימי הבראה בשנה, בעוד שבשירות המדינה הזכאות המכסימלית היא ל- 13 ימים בלבד. בשנת 2002 היה התעריף ליום הבראה בבנק ישראל 443 שקל ואילו בשירות המדינה הסתכם התעריף במועד זה רק ב- 341 שקל.

 

"מענק שמחות" ומתנות נוספות

 

הבנק משלם לכל עובד וגימלאי "מענק שמחות" לרגל אירועים משפחתיים בסכום של 860 שקל, ש- 160 שקל ממנו פטורים ממס. בנוסף לכך, מעניק הבנק לעובדיו מתנות נוספות שאינן נהוגות בשירות המדינה, כגון שי למתגייס לצה"ל, שי כספי לילדי העובדים בחנוכה ושי ליום האישה. גם תעריפי השי לחגים שנותן בנק ישראל לעובדיו גבוהים מאלה הנהוגים בשירות המדינה.

 

מימון הוצאות פרטיות

 

בנק ישראל משתתף במימון הוצאות פרטיות שונות של עובדיו ושל בני משפחותיהם, כגון מתן תוספת שכר עבור מנוי על עיתון אחד או שניים. הבנק גם משתתף במימון קייטנות לילדי העובדים בשיעור של 1,615 שקל, במימון רכישת ספרי לימוד עד לסכום של 500 שקל ובעלות 80% מפרמיית ביטוח שיניים לעובדים ולמשפחותיהם.