האם קרוב מיגורו של החיידק הטורף? חוקרים באוניברסיטה העברית ובבית החולים הדסה מצאו תרכיב שמנע את התפשטות החיידק בגופם של עכברים.
החיידק הטורף, סטרפטקוקוס A, מוכר בין השאר כגורם לדלקת קלה בגרון ולפגיעות בעור. בצורתו התוקפנית, ה"טורפת", הוא מתפשט במהירות בגוף וגורם למוות מהיר. שיעור התמותה מהחיידק הטורף עומד על כ-35%. עד היום לא הצליחו החוקרים לגלות מה גורם לחיידק להשפיע בצורה קלה על אדם אחד, ובצורה חריפה על אדם אחר.
חוקרים מהמחלקה למיקרוביולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית וב"הדסה" בירושלים - פרופסור עמנואל הנסקי וד"ר אלון מוזס - מצאו דרך לעצור את התפשטות החיידק בעכברים. החוקרים החדירו תרכיב המכיל חומצות אמינו, המכונה "פפטיד", לגוף העכבר. התרכיב גרם לתאי דם לבנים, השייכים למערכת החיסונית, להגיע למקום הזיהום ולעצור את התפשטותו.
לדברי החוקרים, מדובר בפריצת דרך בשני מובנים: הם גם הצליחו להבין את האופן שבו פוגע החיידק במערכת החיסונית, וגם מצאו תרכיב שמיוצר על ידי חיידקים מזן בלתי-אלים, שהשימוש בו בעכברים מבטיח הישרדות של 100%.
עם זאת, ד"ר מוזס אומר כי שלבי הפיתוח עד לתרופה שתינתן לבני אדם יארכו שנים. "עד עכשיו, במעבדה, עירבבנו את החיידקים עם הפפטיד מחוץ לגוף העכברים ואז הזרקנו את החומר והראינו כיצד החיידק הופך לפחות מזיק, והעכברים שורדים.
השלבים הבאים הם איטיים וקשים, כיוון שצריך למצוא את הדרך הטובה ביותר להחדיר את הפפטיד לגוף כך שימנע את הזיהום לגמרי ויציל חיים. צריך לבדוק כיצד יש להכניס אותו לגוף אחרי שהזיהום פגע בו, לאן ניתן להזריק אותו בגוף בצורה היעילה ביותר, ועוד", הוסיף מוזס.