אדם והצוענים

אדם דל מונטה, מהבולטים בנגני גיטרת הפלמנקו בארה"ב, יקיים מופע מיוחד במרכז עינב

הגיטריסט אדם דל מונטה, שהגיע מארה"ב להופעה אחת בפסטיבל הבינלאומי לגיטרה, הוא בעצם ישראלי בשם אדם קופלר. דל מונטה, בן 34, אמנם נולד בישראל, אבל חי מינקותו במערות הצוענים שבגרנדה שבספרד. הוא הגיע לשם עם הוריו, חנה ודינו קופלר, זוג אמנים היפים שנדד באירופה עם תינוק והתיישב בגרנדה בעקבות אהבתם למשורר לורקה.

דל מונטה גדל עם ילדי הצוענים וינק את שפת המוזיקה שלהם. השכנים במערה הסמוכה היו הגיטריסטים המפורסמים האחים הביצ'ואלה, ובגיל חמש בנה דיאז, בונה הגיטרות המפורסם, גיטרה קטנה שתתאים למידותיו של הפעוט. בערבים הסתובב עם ילדי הצוענים ב'טבלאוס', מועדוני הפלמנקו והתיירים, שנשבו בקסמו של הצועני הבלונדיני עם העיניים הכחולות, נתנו לו טיפים שמנים. כשגדל למד אצל מורים מפורסמים כמו פאקו קורטס וחרדדו נונייז. בישראל הספיק ללמוד את שנות התיכון בבית הספר לאומנוית "תלמה ילין", ובהמשך הוא נדד לגרמניה ואנגליה יחד עם הוריו, שם למד באקדמיה למוזיקה וליטש את נגינתו.

 

צעיר ומשפיע

 

דל מונטה נחשב לגיטריסט מעולה. מזל צפרי, אפיסיונדה (מומחית לפלמנקו), אומרת כי דל מונטה משתייך לקבוצת הגיטריסטים הצעירים שיוצרים ומשפיעים על הפלמנקו של ימינו. "צעירים אלה מאמצים ומשלבים בנגינה שלהם תרבויות אחרות- פיוז'ן", אומרת צפרי, "דל מונטה הוא אחד האמנים הנדירים שמנגנים בוירטואוזיות בשני הסגנונות, הפלמנקו והקלאסי". לגבי מידת הפופולריות שיש למוזיקת הפלמנקו בארה"ב, אומר דל מונטה: "יש שם את הקהל האדוק של הפלמנקו, אבל בשנים האחרונות הצטרף קהל נוסף שנמשך לכל הז'אנר הזה הקרוי 'מוזיקת עולם'. אני נותן רסיטלים שונים ברחבי המדינה, לעיתים יחד עם תזמורת. בהופעותי באמריקה אני מסביר את שאני מנגן ואת המקצבים השונים של הפלמנקו".

 

- מה דעתך על החיבור בין פלמנקו לפופ, למשל, המוזיקה של ה"ג'יפסי קינג"?

 

"עד לפני חמש שנים הייתי סנוב מתנשא ולא רציתי להאמין שאפשר לחבר בין פופ לפלמנקו, אבל עכשיו אני חושב שזה אתגר, אפשר לשלב בין אמנות ומסחר. באלבום האחרון שלי יש קטע, "Blue Rumba", המשלב רומבה וג'אז".

השולטים בסגנון הפלמנקו הם אמנם צוענים וספרדים אנדלוסים, אבל סגנון זה נוצר מערבוב של מורשות מוזיקליות שונות: מוזיקה ערבית, מוזיקה הודית ועד לתפילות של יהודים ומקצבים אפריקאים. דל מונטה, שחי חיי נדודים והחליף עשרים בתים במהלך חייו, אומר שבשבילו פלמנקו זו מוזיקת הבית:"השכונה שלי זאת שכונת סקרמנטה. ביקרתי שם והם הציגו אותי כאילו אני משלהם, למרות שאני ישראלי ואני כבר לא גר שם הרבה שנים".

 

גם בישראל

 

עד היום הוציא דל מונטה שני דיסקים. ב- 97 יצא "מסע לעולם חדש", דיסק אינסטרומנטלי של פלמנקו ובו שני קטעים עם שמות יהודים, וב- 1999 יצא "Ezordio", דיסק של מוזיקה קלאסית. דל מונטה נשוי ללילה, רקדנית פלמנקו יהודיה,ולפני שבע שנים הוא עבר מספרד לארה"ב לאחר שהתקשה להתפרנס בספרד מנגינת פלמנקו. בלוס אנג'לס הוא מלמד גיטרה פלמנקו במוסדות אקדמים שונים.

בשנים האחרונות יש פריחה בישראל למוזיקת הפלמנקו. "הכפר הגלובלי יצר פתיחות", אומרת צפרי, "הקהל בארץ הולך ומתרחב ואני כל הזמן מסתכלת בפליאה על הפרדוקס שיש בפלמנקו. מצד אחד הוא פרימיטיבי ומינימלי. כל מה שצריך זה גיטרה, מחיאת כפיים וזמר. הוא נוגע בדברים הראשונים, בכאב ובצער, כמו בלוז. מצד שני, באותה נשימה הוא גם מתוחכם ויש בו משהו אליטיסטי".

 

המופע של אדם דל מונטה יתקיים במוצ"ש, ה- 25.11, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לגיטרה, מרכז עינב לתרבות, ת"א