בין הממשי לווירטואלי עובר קו ישר אחד

האינטרנט אינו מגרש משחקים אלא המציאות. המשתמשים באנונימיות לביצוע עבירות לא יכולים להתחבא מאחוריה מנימוקים אידיאולוגים

האם ישראלים אחראים למעשיהם במידה שווה כשהם גולשים באינטרנט וכאשר הם הולכים ברחוב? לא לפי פסק דינו של שופט בית המשפט השלום בתל אביב, טל שחר, שבסוף החודש שעבר אישר הסדר בין בחורה בת 27 לשלושה גולשים החשודים בהטרדתה בפורום סקס באתר "תפוז".

  

גולשים נוטים להקנות לעצמם דמויות וירטואליות שכל קשר בינן לבין עולם המציאות מופרך לחלוטין, טען עורך הדין של ההגנה, נועם לאור. לפי הקו שלו, המוטרדת נפגעה מגידופים וקללות של דמויות וירטואליות בפורומים ולכן, הטענות שלה מתייחסות לדמויות אלה ולא לשלושה הגולשים שעומדים מאחוריהן.

 

"היעלה על הדעת כי שחקן המגלם את דמותו של המלט יהיה חשוף לכל סוג של תביעה כנגדו, בשל העובדה כי רצח את פולוניוס?", גרס. כלומר, האינטרנט הוא במה אחת גדולה וכל הגולשים שחקנים. "המשיבים ניסו לטעון כי כל מעשה או אמירה המבוצעים, לשיטתם, בעולם הווירטואלי, נעדרים כל כוונה אמיתית וממילא שאין ליחסם לדמות אמיתית כלשהי", אומר עו"ד אביב אילון, שייצג את המבקשת.

 

האצבעות שהקלידו נושאות באשמה

 

ראוי שהנחות כאלה, המבוססות על תיאוריות סייבר-רומנטיות שמפרידות בין הגולשים לייצוג הווירטואלי שלהם, יחלפו מן העולם (הממשי והווירטואלי). האצבעות שהקלידו את הדברים לא יכולות להתכחש לאחריות השילוּחית של מילות השנאה שהופיעו על המסך, וכך גם לגבי הסתה, לשון הרע וכל עבירה אחרת שמערבת מילים לוחמניות.

 

על אף שאישר את ההסדר, השופט שחר דחה בפסק דינו את טענות ההגנה בהתבסס על נימוק מעניין: ההטרדה הווירטואלית אכן מפרה את החוק למניעת הטרדה מאיימת, אך רק בגלל שהוסרה מסיכת האנונימיות. "ברור שהחוק פורש את כנפיו על מקרים כאלה, בהם לא מדובר בתקשורת גרידא בין דמויות וירטואליות בעולם דימיוני אלא רב שיח בו נחשפים פרטים אישיים של גולשים", כתב בהחלטתו.

 

האם לגולשים ניתנה חסינות?

 

מפסק הדין אפשר היה להבין שאם ההטרדה הייתה בין גולשים אנונימיים ברשת, החוק לא היה מופר. כלומר, לגולשים ניתנה מעין חסינות מפני החוק. אם נמשיך עם הקו הזה הלאה, הרי שמותר להטריד מינית גולש או גולשת ולאמלל את חייו כל עוד שמם וכתובתם של המאוימים אינה ידועה. 

 

"העובדה שמאוים אינו יודע אם המאיים יודע את זהותו אם לאו אינה רלוונטית", סבור עו"ד אילון, "מטרתו של המאיים היא להטיל במאוים מורא ופחד. איומיו עשויים להשתכלל לידי מעשים ועשויים שלא. הבחירה בוודאי שאינה בידי המאוים. לכן אין זה כלל רלוונטי לענייננו, מה היא ידיעתו הסובייקטיבית של המאיים לגבי זהות או כתובת מגורים, או מה היא הכוונה האמיתית או הנסתרת הטמונה באיומים. לצורך כך, בדיוק, נדרש החוק למניעת הטרדה מאיימת".

 

הטרדה בפורום סקס?

 

כיצד תיתכן הטרדה בפורום סקס, שאלו גולשים שהגיבו לכתבה. ובכן זה ייתכן. ראשית, במקרה של הפורום בתפוז לא דובר בהטרדה מינית אלא בהטרדה "רגילה", אך כשם שבחורה שמתלבשת בלבוש חושפני לא מתכננת להיקלע לאונס בשל כך, גם גולשת שמשתתפת בשיחות קלילות על מין ופנטזיות לא מזמינה התקפות מילוליות חוזרות ונשנות בעלות אופי סקסיסטי.

 

לא כל השופטים מתייחסים באופן דומה לעבירות בסייברספייס. במשפט של המדינה נגד טל פודים נקבע כי "דווקא החופש הווירטואלי המוקנה באמצעות השימוש באינטרנט מחייב זהירות ואחריות...העובדה שמדובר בשימוש באינטרנט איננה משנה את אופיה של העבירה...".

 

במסגרת משפט נוסף שהסתיים לאחרונה, טוביה סער, גבר בן 68, שהתחזה לשחקן טניס בן 17 בצ'טים שניהל עם קטינה בת כ-16, הורשע בקבלת דבר במרמה באינטרנט. סער קיבל מהנערה פרטים אישיים ואינטימיים תוך כדי הצגת מצג שווא בצ'ט, קבע השופט נתן זלצ'ובר, סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע.

  

סניגורו של סער, עורך הדין נתן שמחוני, סבר כי מדובר בתקדים מסוכן. "עד היום האווירה הייתה כי התחזות באינטרנט היא חוקית", אמר לעיתון "מעריב", "בפסק הדין בעניין טוביה סער יש אמירה עקרונית - דעו לכם שאתם לא בני-חורין להציג עצמכם בצורה לא נכונה, גם כשמדובר במשהו וירטואלי".

  

האם גזר גמדי ופינוקיו הם אמיתיים?

 

האבות המייסדים של הסייברפייס מעולם לא ייחלו לערי מקלט מקוונות, המארחות פושעים שמסתתרים מאחורי מסיכות. איש מבין הגולשים לא סבור באמת ש"פינוקיו23" או "גזר גמדי~" הם אנשים בשר ודם, גם "לוהטת וחושנית", לבלר עייף מהשפלה בחיים האמיתיים, נופל בהגדרת כללי המשחק המקובלים בקהילות המקוונות, וכך גם גבר בן 50 שגולש לפסים מיניים בשיחה עם בת 12 המציגה עצמה כבת 20. הקו האדום נחצה כאשר אותו גולש יודע שמדובר בבת 12 ובכל זאת ממשיך בשיחה ואורות אדומים מהבהבים כשהוא קובע להיפגש אתה.

 

"האנונימיות באינטרנט איננה משהו ערכי או אידיאולוגי - אלא נתון או תוצר, שנובע...בעיקר מהאופי הפיזי של ריחוק מאחורי מחשבים ומסכים ומהקושי הטכני לחשוף את הזהות האמיתית של הגולש", כתב בחוכמה השופט רמי אמיר, במסגרת פסיקה שניתנה בבית משפט השלום בכפר סבא ביולי, 2002. הוא אף הביע תמיכה בחשיפת זהותם של גולשים שמנצלים לרעה את האנונימיות וקבע: "אם יש בכלל שיקול נורמטיבי בהקשר זה, הריהו דווקא באינטרס הציבורי לאפשר חשיפה כזו - דבר שירתיע מתחזים, כאשר הם יודעים שהם חשופים לסכנה שמעשיהם יחשפו…" 

 

בסופו של דבר, כפי שמוכיח המקרה של ההטרדה בפורום הסקס, מסיכת האנונימיות המפרידה בין הגולשים באינטרנט שקופה למדי. האינטרנט אינו מגרש משחקים אלא המציאות. אין דין אחד לעולם הווירטואלי ואחר לעולם האמיתי - קו ישר עובר בין שני העולמות. המשתמשים באנונימיות - שלהם או של קורבנותיהם - לביצוע עבירות לא יכולים להתחבא מאחוריה מנימוקים אידיאולוגים.