כל מה שרציתם לדעת על הסדר הפנסיה

לאחר מאבק ממושך חתמו השבוע האוצר וההסתדרות על סיום המאבק בנושא הפנסיה, והגיעו להסכם שכולל לא מעט שינויים משמעותיים לגבי כל אחד מאיתנו; מה קרה לגיל הפרישה, אילו תוספות יבוטלו ואילו יישארו והאם הפנסיה תוצמד למדד או לשכר הממוצע; וגם: מה יקרה לעובדי המדינה; מדריך

המאבק הממושך בין ההסתדרות והממשלה על הרפורמה בפנסיה הגיע השבוע לסיומו. יו"ר ההסתדרות ושר האוצר חתמו על סיכום דברים, שעל-פיו תגובש המתכונת החדשה של מערכת הפנסיה בישראל. לא כל מה שהיה במחלוקת הוסדר, אולם בעקבות ההסכם ויתרה ההסתדרות על מאבק מקצועי נוסף בנושא הזה. מעתה והלאה ההסתדרות לא תציג תביעות בנושא הפנסיה. ידיעות אחרונות משיב על שאלות לגבי ההסדר החדש.

 

עובדים ומעסיקים משלמים מדי חודש לקרן פנסיה ותיקה דמי גמולים. העובד משלם 5.5% והמעסיק 12%. איזה שינוי יהיה בתשלומים אלה?

 

הן העובד והן המעסיק ישלמו עוד 1.5%. אלא שהגדלת התשלום תיעשה בהדרגה: 0.33% בשנת 2004, 0.67% בשנת 2005, 1% בשנת 2006, ומ-2007 ואילך - 1.5%. העובד יראה, לכן, פחות בנטו שלו. המעסיק לא צריך לדאוג. שר האוצר ונשיא התאחדות התעשיינים חתמו על הסכם שמפחית את תשלומי המעסיק לביטוח לאומי בדיוק בשיעור של 1.5% שבו הוגדל נטל התשלומים לפנסיה. נטו, המעסיק לא משלם דבר.

 

לאיזה גיל יעלה גיל הפרישה לנשים, ל-62 או ל-64?

 

ל-64, כפי שמוצג בטבלה המצורפת לכתבה הזו. מתברר שהיה ויכוח קשה בעניין הזה. ההסתדרות, מטעמים לא ברורים, התעקשה על 62. האוצר - על 67. הפשרה: זה עולה ל-64 בהדרגה. תוך כדי תקופת ההעלאה, מוקמת ועדה ציבורית שאמורה לתת המלצות. אם זו לא תגיע להסכמה, יישאר החוק הקובע את הגיל ל-64. אם הוועדה תרצה להוריד את הגיל, נניח ל-62, יצטרכו להטיל מס על כל העובדים והפנסיונרים. די ברור, במצב כזה, שהגיל יועלה ל-64. ההגיון, לא מיותר לציין, מצדיק השוואת גיל הפרישה לשני המינים. אולי בגלל שזה הגיוני כל כך, זה לא נמצא בהסכם, ובחוק שעבר השבוע בכנסת.

 

איך תשפיע העלאת גיל הפרישה מעבודה על הפנסיה?

 

ראשית, ככל שעובדים יותר שנים כך צריך לשלם יותר כסף על הפנסיה. לגבי מי שמבוטח בקרן פנסיה ותיקה (כל הקרנות האלה נסגרו למבוטחים חדשים ב-1995) כדוגמת מבטחים, מקפת וכו', המשמעות היא שמשלמים יותר מבלי שהפנסיה תגדל. למבוטחי קרנות הפנסיה החדשות (שנפתחו מ-1995 ואילך) כדוגמת מבטחים חדשה, מקפת אישית, מיטבית ועוד, יכול להיווצר מצב שבו זכויות הפנסיה אף יגדלו, אבל אי אפשר יהיה לדעת בוודאות מה יקרה עד למועד היציאה לפנסיה.

 

שנית, העלאת גיל הפרישה מאפשרת לצבור יותר זכויות. היום רוב הפנסיונרים לא מגיעים לתקרת שיעור הפנסיה - 70% מהשכר. ככל שגיל הפרישה יעלה, הסיכוי להגיע למקסימום עולה. זה חשוב יותר מכל לנשים, שמתפתות, לרוב שלא בחוכמה, לפרישה מוקדמת לפנסיה וכך לא ממצות את מלא פוטנציאל הזכויות.

 

שלישית, העלאת גיל הפרישה היא גם העלאת גיל הזכאות לקבל קיצבת זיקנה מהביטוח הלאומי. המשמעות: אשה יכולה היום לקבל קיצבת זיקנה בגיל 60. בעוד כמה שנים אפשר יהיה לקבל את הקיצבה רק מגיל 64. המהלך הזה חוסך מיליארדים לקופת הביטוח הלאומי.

 

בחוק הפנסיה של האוצר נקבע כי פנסיונר בקרן פנסיה ישלם דמי ניהול בשיעור של 2%. האם זה ישתנה?

 

כן. דמי הניהול האלה הם כמו מס שנתנו לו שם יפה. במקום 2% התשלום יהיה 1.75%. וגם המס הזה יוטל רק בהדרגה. השנה המס יהיה 0.33%, ב-1% - 2005, ב-1.5% - 2006 וב-2007 ואילך - 1.75%. מי שתוהה מדוע פנסיונר של 2007 צריך לשלם יותר מפנסיונר של - 2003 לכו לחותמים ותשאלו.

 

ההסתדרות מתגאה כי בהסכם הוחזרה תוספת הפנסיה הקרויה פתק צהוב. האם זה נכון, ומהו הפתק הצהוב?

 

זה נכון באופן חלקי מאוד. אך ראשית למסמך האומלל הקרוי פתק צהוב. המסמך הזה נחתם בין הממשלה וההסתדרות ב-1996. הוא משפר את הפנסיה של מבוטחים בקרנות פנסיה כמו מקפת וקג"מ, שבהן הפנסיה חושבה לא לפי המשכורת האחרונה או לפי המשכורת ב-3 שנות העבודה האחרונות, כי אם על פי המשכורת הממוצעת בכל שנות העבודה. התוספת שניתנה באה לפצות את מבוטחי הקרנות האלה על פער פנסיה לעומת מבוטחי קרנות אחרות, למשל מבטחים.

 

בחוק הפנסיה שהעבירה הממשלה בכנסת, התוספת הזו בוטלה, וכך פנסיונרים לא מעטים זכו בקיצוץ של עד 700 שקל לחודש בפנסיה שלהם. עתה, בהסכם החדש, נקבע כי תוספת הפתק הצהוב תוחזר לקבוצה מצומצמת של פנסיונרים.

 

מי יקבל בחזרה את התוספת, ומי לא?

 

יקבל אותה כל מי שקיבל אותה בחודש ספטמבר 2003 (החודש האחרון שבו היא שולמה, לפני שנכנס לתוקף חוק הפנסיה החדש). מי שפרש ומי שיפרוש לפנסיה אחרי ספטמבר 2003 לא יקבל את התוספת הזו.

 

בנוסף לכך התוספת תשולם גם למי שקיבל קיצבת נכות (עם התוספת) בספטמבר 2003, למי שקיבל קיצבת שאירים מקרן פנסיה )עם התוספת( בספטמבר 2003, ושאיריו של מי שקיבל קיצבת נכות (עם) בספטמבר 2003.

 

מתי תשולם התוספת?

 

לא כך כך מהר. התוספת בוטלה באמצעות חוק. לכן חידושה אף הוא טעון חקיקה. אם משרד האוצר ירצה, זה יעבור מהר. אם לא - תזדקקו לסבלנות.

 

מדוע שוללים את התוספת ממי שטרם יצא לפנסיה? מדוע מפלים לרעה פנסיונרים עתידיים?

 

תשאלו את בנימין נתניהו ועמיר פרץ, אבל זה לא מקרי. כל ההסכם טעון באפליה בין פנסיונרים שונים לפי גילם ולפי קרן הפנסיה שבה הם מבוטחים. די ברור מקריאת ההסכם כי ההסתדרות לא התעקשה על עיקרון של שוויוניות. מכאן האפליה הבוטה בין אזרחים שאמורים להיות שווים.

 

בהסכם בין הממשלה וההסתדרות מ-1995 נקבע כי יש הגבלה לתוספת השכר שזכאית לביטוח פנסיוני בקרן פנסיה ותיקה. נקבע אז כי תוספת שכר של יותר מ-2% לא תזכה לביטוח פנסיוני בקרן ותיקה. האם זה השתנה?

 

כן, ומעט. ב-1995, עת נקבעו הסדרי פנסיה חדשים, לקחה על עצמה ההסתדרות התחייבות אחת: להגביל את תוספת השכר שעובד מקבל לצורכי ביטוח פנסיוני. הסיבה: נוהג נפסד לתת לעובדים בשנה-שנתיים האחרונות לעבודתם תוספת שכר גדולה. זו הביאה לפנסיה גדולה שבעבורה לא שולמו דמי גמולים - התשלום של העובד והמעביד לצורך פנסיה - לאורך זמן. זו היתה מתכונת לחליבת קרנות הפנסיה ולמתן העדפה למי שעבד במקום עבודה שהסכים לעשות את התרגיל הזה. התוצאה: הגדלה משמעותית בגירעונות של קרנות הפנסיה הוותיקות.

 

כאמור, ההסתדרות הסכימה ב-95' להגביל את תוספת השכר שמקנה זכויות מלאות לפנסיה בקרן ותיקה. הסכימה, אבל באופן שיטתי לא ביצעה את זה. כאשר קרנות הפנסיה הולאמו בקיץ 2003, במסגרת חוק הפנסיה שיזמה הממשלה, נעשה חישוב לאחור במטרה לבצע את ההסכם ההוא.

 

עתה, בהסכם החדש, נקבע כי כל תוספת שכר ששולמה מ-1995 ועד אוקטובר 2003, ושלגביה נעשתה הפרשה לפנסיה, תהיה זכאית לפנסיה גם אם היא חרגה מ-2%. אבל מי שיקבל תוספת שכר ריאלית של יותר מ-2% מאוקטובר 2003 ואילך, לא ייהנה מההטבה הזו.

 

כמה שווה ההטבה הזו?

 

מדברים כאן רק על מי שקיבל תוספת שכר ריאלית של יותר מ-2% לשנה לתקופה שמ-1995 ועד 2003. יש כאלה, אבל לא הרבה. הרווח הגדול הוא למי שפרש בשנת 2001. מי שעדיין עובד צריך לקחת בחשבון כי בשנתיים האחרונות השכר הריאלי כנראה ירד. המשמעות: לרוב אי אפשר למצות את ההטבה לגבי השנים 2003-2002. גובה הרווח שווה לשיעור תוספת השכר שקיבלתם, אם קיבלתם - משוקלל במשך הזמן שהתוספת שולמה. חשוב לזכור: מעתה כל פנסיה עתידית (בקרן פנסיה ותיקה) תחושב לפי ממוצע השכר של כל שנות העבודה. לכן, שנתיים שלוש של תוספות שכר גבוהות משפיעות רק במעט.

 

אבל למה מאפשרים את ההטבה רק למי שקיבל תוספת שכר של יותר מ-2% עד 2003? מה עם מי שיקבל תוספת שכר של יותר מ-2% בשנה הבאה?

 

הנה עוד דוגמה לאפליה הבלתי מוצדקת ובלתי מובנת שעליה סיכמו נתניהו ופרץ.

 

אני מבוטח בקרן פנסיה ותיקה ושמה גלעד. מה קורה לפנסיה שלי?

 

לא כל מבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות מוענשים בתוכנית הפנסיה. ההחמרות חלות רק על מבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות שהיו בשליטת ההסתדרות. מבוטחי גלעד, הסתדרות עובדים לאומית, עתודות, מגן, עמית ועוד לא ישלמו עוד דמי גמולים, לא ישלמו דמי ניהול ושיטת חישוב הפנסיה שלהם לא תשתנה.

 

ההחמרות חלות רק על מבוטחי מבטחים, קג"מ, נתיב, מקפת, פועלי הבניין והפועלים החקלאיים. האם הפנסיה תהיה צמודה למדד או לשכר הממוצע?

 

כאן יש להסתדרות הישג. בחוק הקיים (החדש) נקבע כי תהיה הצמדה למדד (כבעבר) אלא שההצמדה תבוצע רק אחרי שהמדד עלה ב-5%. אם מניחים שבנק ישראל יצליח לשמור על אינפלציה של 1% לשנה, אז העדכון היה מתבצע רק אחת לחמש שנים. בהסכם החדש נקבע כי העדכון יתבצע כל שנתיים או כל אימת שהמדד עולה ב- 4.25% - לפי הקרוב מבין השניים. זה מבטיח שמירה סבירה על כוח הקנייה של הפנסיה.

 

כל פנסיה עתידית תוצמד באופן הזה למדד המחירים לצרכן?

 

לא ולא. בנושא ההצמדה של הפנסיה חולקו אזרחי המדינה לשלושה מעמדות: הראשון, עובדי מדינה שיש להם פנסיה תקציבית. הפנסיה שלהם צמודה לשכר של מי שעובד. זה הסידור הטוב ביותר. השני, מבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות שהיו בשליטת ההסתדרות. אלה צמודים למדד לפי הנוסחה שתוארה לעיל.

 

השלישי, מבוטחי קרנות הפנסיה החדשות. זה המעמד שהופקר בהסכם הנוכחי למחירי הבורסה. מי שמבטח את עצמו בקרן פנסיה חדשה (עתודות החדשה, עמית רווחית, עתידית אישית, מיטבית, גלעד רווחית, מבטחים חדשה, מקפת אישית וכו') לא ידע, לא מחר ולא בעתיד הרחוק, מה תהיה הפנסיה שלו. וגם כאשר יפרוש מעבודה, ויתחיל לקבל פנסיה, לא ידע את גודלה. הכל תלוי ברווחים שתשיג הקרן מהשקעות בבורסה.

 

אני אלמנה של פנסיונר שלו נישאתי אחרי שפרש לגימלאות. האם אהיה זכאית לפנסיית שאירים?

 

לפי החוק הקיים - לא. על פי ההסכם החדש - כן ובלבד שהנישואים נמשכו לפחות שנתיים.

 

אני עובד לשעבר של בנק הפועלים. פרשתי בשנה שעברה כאשר ההנהלה הסכימה לשלם לי פנסיה עד גיל 65, ומגיל 65 והלאה אני אמור לקבל פנסיה מקרן פנסיה. עם העלאת גיל הפרישה ל-67, מי ישלם לי פנסיה בין הגילים 65 ו-67?

 

אתה בצרות. באופן חוקי, כרגע, תישאר נטול הכנסה לתקופה של שנתיים. ההתחייבות של הבנק תופסת עד גיל 65. וקרן הפנסיה מנועה מלשלם לך לפני גיל 67. יש לך זכות לבקש מקרן הפנסיה הקדמה, אבל אז תשלם קנס של 5% לשנה. בדוגמה שלך אתה מפסיד 10% מהפנסיה שלך אם תנקוט במהלך של הקדמה.

 

בהסכם החדש חשבו עליך, אבל לא ידעו מה לעשות. לכן הוחלט להקים ועדה ציבורית שתבחן את הסוגיה. הוקמה קרן ממשלתית שיש לה 250 מיליון שקל לשנה כדי לחלק לנפגעי העלאת גיל הפרישה.

 

מה יקבלו עובדי המגזר הציבורי

 

ההישגים המשמעותיים של מאבק ההסתדרות בממשלה מאוקטובר אשתקד ועד השבוע הם באשר לעובדי המגזר הציבורי. ובמידה רבה של צדק: הם היחידים שנלחמו - בעיצומים, בשביתות, בהפסד שכר.

 

ההישג העיקרי הוא בביטול כל התוכניות לפיטורי עובדים באופן קולקטיבי. אם הממשלה התכוונה לפטר את כל עובדי מע"צ על רקע תוכניתה להפוך את היחידה הזו לחברה, זה יהיה בלתי אפשרי. לפחות בלתי אפשרי בשנת 2004. הממשלה יכולה לחזור על נסיון הפיטורים בשנה הבאה. אלא שאז לא יתפוס השקט התעשייתי. המשמעות: אם הממשלה תנסה בשנה הבאה לחזור לפיטורי עובדים, ההסתדרות תוכל להגיב בשביתה.

 

חשוב לזכור: ההסכמה על איסור פיטורים חלה רק על עובדים המיוצגים על-ידי ההסתדרות הכללית. לממשלה יש זכות מלאה לפטר עובדים בחוזים אישיים או עובדים שמיוצגים בידי הסתדרות העובדים הלאומית.

 

ההסכם מתייחס באופן מיוחד לכמה שינויים ארגוניים שעליהם החליטה הממשלה. כך, למשל, החליטה הממשלה לאחד את אגפי המכס ומס הכנסה. הוחלט לסגור את בית החולים אברבנאל לחולי נפש. הוחלט להוציא את בית החולים וולפסון בחולון למכרז למפעיל לא ממשלתי. הוחלט לסגור את מע"צ והוחלט לצמצם עד למאוד את הטלוויזיה הלימודית.

 

בכל המקרים האלה הוסכם על הקפאה לשלושה חודשים, שבמהלכם יתנהל מומ בין האוצר וההסתדרות. והיה ולא תושג הסכמה, הממשלה יכולה לנסות ולפעול לפי הבנתה. במקרה זה מותר יהיה להסתדרות להשבית את הגופים בהם מדובר. הממשלה הסכימה ששביתה כזו תוכל להתבצע בהודעה מראש של שלושה ימים.

 

כמו כן הסכימה הממשלה לבטל את תכניותיה לאיחוד מחוזות חיפה והצפון במשרדי הפנים, הבינוי והשיכון, החינוך, הבריאות, איכות הסביבה ומנהל מקרקעי ישראל. במשרד הקליטה לא יופחתו מחוזות המשרד מחמישה לארבעה. לא תשונה מתכונת הפעילות של השירות המטאורולוגי, לא יבוצעו השינויים המתוכננים במשרד הרישוי. כל השינויים (צמצום מחוזות, סגירת יחידת הפיקוח על החי והצומח, הפרטת תחנות הסגר לבעלי חיים) במשרד החקלאות מתבטלים. לא יופרטו מוסדות לטיפול במפגרים ועוד.

 

הממשלה נכנעה להסתדרות בעוד עניין שיש לו משמעות עקרונית: תוספת דרגה לעובד שפורש משרות המדינה. תוספת הדרגה לפני פרישה היא צ'ופר אדיר. ראשית, זה מגדיל את סכום הפיצויים שהעובד מקבל, כי פיצויים מחושבים לפי המשכורת האחרונה. שנית, זה מגדיל את הפנסיה של הפורש, כי בשירות המדינה יש לפורשים שתי הטבות שאין למי שעובד במגזר הלא-ממשלתי: הוא יכול לפרוש ולקבל פנסיה לפני גיל הפרישה הרשמי מבלי לאבד זכויות פנסיה. עובד אחר משלם קנס של 5%. והעיקר: הפנסיה של עובד מדינה צמודה לשכר של עובד מקביל בדרגה לעובד שפרש. זה מבטיח שהפנסיה של עובדי המדינה תהיה צמודה לשכר הממוצע (העולה, כרגיל) ולא למדד המחירים לצרכן כפי שקיים בקרנות הפנסיה הוותיקות, ואי הצמדה בכלל כפי שקיים שבקרנות הפנסיה החדשות.

 

הממשלה החליטה לבטל את תוספת הדרגה. נתניהו התחייב עתה כי לפחות ב-2004 לא תבוצע ההחלטה. ואם הוא ינסה לחזור לזה ב-- 2005 עמיר פרץ שומר על זכות השביתה.

 

בסוף השבוע הודיע משרד האוצר על העלאת מס הכנסה. מה קורה כאן?

 

משרד האוצר החליט על ויתורי ענק בתקציב. בצד ההוצאות הוא הוסיף מעל מיליארד שקל. בצד ההכנסות הוא ויתר על הכנסות צפויות בכחצי מיליארד שקל. שני המהלכים האלה חיסלו את הרזרבה התקציבית, והגדילו את הגירעון. מהשבוע מתחילה הממשלה לתקן את הנזקים שעשתה. על חשבוננו, כמובן.

 

איך מעלים את מס הכנסה?

 

בשלוש דרכים. הראשונה, ביטלו נקודת זיכוי במס למשק בית בו בן זוג אחד אינו עובד. נקודת זיכוי שווה נטו כ-150 שקל לחודש. משפחה שבה יש רק מפרנס אחד (ובן הזוג אינו עובד) תשלם מהחודש עוד כ-150 שקל למס הכנסה. השנייה, מפחיתים את ערך נקודות הזיכוי. כל מי שמתפרנס מעבודה מקבל נקודות זיכוי במס הכנסה. האדם הרגיל מקבל כל חודש שתיים וחצי נקודות כאלה ששוויין הוא כ-375 שקל לחודש.

 

המשמעות: אם שיעור מס הכנסה היה 10% עד להכנסה של 3,750 שקל לחודש הרי חובת המס היתה 753 שקל לחודש. מזה מורידים את ערך נקודות הזיכוי, ולכן הנישום הזה לא משלם מס. עתה יורידו את ערך נקודת הזיכוי במעט פחות מ-2%. זה מעט כסף אבל למי שהכנסתו נמוכה, זה מחיר לא קל. השלישית, מורידים את מדרגות מס הכנסה בשיעור שבו הופחתו נקודות הזיכוי. זה אומר שמשלמים מס מהכנסה נמוכה יותר מבעבר.

 

שר האוצר הודיע שמדיניותו היא להוריד מס, אז למה המס עולה?

 

למעסיקים מורידים מס. לעובדים מעלים מס.

 

מה יקרה לנטו של השכירים?

 

ככל הנראה יגדל. החודש נכנס לתוקף שלב נוסף ברפורמה במס. בשלב הזה, למשל, שיעור המס השולי יורד מ-50% ל-49%. השילוב של הרפורמה (מורידה מס) עם העלאת המס הנוכחית משאיר נטו גדול יותר. אבל יש קבוצה אחת שבטוח שתראה את הנטו צונח: משפחות של מפרנס אחד, כאשר בן הזוג אינו עובד, שהכנסתן החודשית עד 6,000 שקל לחודש.

 

בסוף השבוע דיברו עוד פעם על הגדלת נטו ב-150 שקל לחודש למי שהכנסתו עד 7,000 שקל לחודש. זה קורה?

 

בינתיים מדברים. ההצעה בה מדובר אינה פשוטה לביצוע. לכן הנושא הזה כבר נמרח יותר מחודשיים. העניין הוא שהתקציב בבעיה קשה ולא ברור איך האוצר יכול לממן את התוספת הזו.