התובעים, רחל ושלמה ביתן, רכשו לפני חמש מחברת מודלית מערכת רהיטי סלון עבורה שילמו 15,300 שקל. כשקיבלו אותם, הם התקשו, לדבריהם ,להאמין למראה עיניהם. הסלון החדש שהובא לדירתם היה באיכות ירודה ומלא ליקויים. כשהתלוננו ודרשו מהחברה למלא את התחייבותה ולספק להם את הרהיטים שעבורם שילמו במיטב כספם, התעלמו אנשיה מפניותיהם וסירבו לבדוק את טענותיהם.
בני הזוג שנדחו נאלצו לבקש את התערבותו של בית משפט השלום בעיר מגוריהם, קרית גת, כדי לשים קץ למסכת הסבל ולמרורים שהשביעה אותם, לטענתם, החברה.
בכתב התביעה שהגישו נגדה, טענו בני הזוג כי הנתבעת סיפקה להם רהיטים באיכות ירודה וכי לא קיבלו תמורה הולמת לכספם. בדיון בבית המשפט טענה פרקליטתם כי ברהיטי הסלון אחרים שהובאו לביתם של התובעים בעקבות דיונים בבית המשפט היו פגמים קשים ותפרים פרומים בריפודים. "הרהיטים היו באיכות שקשה לתאר אותה", טענה והציגה צילומים כדי לשכנע את בית המשפט באמיתות דבריה. בא כוח הנתבעת טען כנגד כי היא מוכרת כל חודש כ-500 שולחנות מהסוג שסופק לתובעים. "אנחנו עובדים משרד הביטחון ועם מוסדות מאד רציניים", אמר.
בהסכם פשרה שהושג בתיווכה של השופטת התחייבה הנתבעת להחליף את הסלון שסיפקה לתובעים בסלון חדש שישביע את רצונם של בני הזוג.. הנתבעת עמדה בהתחייבותה ופעלה על פי הסכם הפשרה, אבל התובעים לא הסתפקו בכך ופנו בבקשה לבית המשפט להשית על החברה הוצאות לדוגמא, בטענה שהתעמרה בהם וסיפקה להם רהיטים ראויים רק לאחר מאבק שנמשך כחמש שנים. בבקשה להטיל הוצאות לדוגמא ציינו בני הזוג את הסבל ועוגמת הנפש שגרמה להם הנתבעת.
השופטת, כאמור, נענתה לבקשת התובעים וחייבה את מודלית לשלם להם הוצאות משפט לדוגמא בסך 5.000 שקל.
(ת"א, קרית גת 1439/01 )