הנגיד מקבל מבנק ישראל גם משכורת וגם פנסיה

ד"ר קליין מקבל מדי חודש מבנק ישראל שכר של 36 אלף שקל עבור תפקידו כנגיד, ועוד יותר מ-20 אלף שקל פנסיה בגין עבודתו הקודמת בבנק; דובר הבנק: הדבר תואם את "חוק שרות המדינה גמלאות"; באוצר אומרים: "מוטב היה לו הנגיד היה מקפיא את הפנסיה מהבנק כל עוד הוא מקבל שכר כנגיד"

נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, מטיף לריסון בהוצאות השכר במשק הציבורי, אך הוא עצמו "מסודר" היטב. ב-4 השנים האחרונות נהנה הנגיד משני העולמות: מדי חודש הוא מקבל מבנק ישראל, שבראשו הוא עומד, גם משכורת מכובדת וגם פנסיה שמנה.

 

משכורתו של קליין צמודה, על פי החלטת ממשלה, לשכרם של השרים והיא עומדת כיום על כ-36 אלף שקל ברוטו בחודש. בנוסף לכך מקבל קליין פנסיה חודשית בגין עבודתו בעבר בבנק ישראל, בסכום העולה על 20 אלף שקל בחודש. בסך הכל משלם בנק ישראל לנגיד, מדי חודש, יותר מ-55 אלף שקל ברוטו.

 

במה שונה קליין מברק?

 

כיצד ייתכן שעובד ציבור מקבל מאותו מקום עבודה גם משכורת וגם פנסיה? מתברר, כמאמר הסיפור היהודי, כי "הדג הזה אולי מסריח, אבל הוא בכל זאת כשר".

 

"חוק שרות המדינה, גמלאות" משנת 1970 מאפשר לעובד מעל גיל 60, הזכאי לתשלומי פנסיה מן המדינה, לקבל אותם גם בזמן שהוא ממשיך בעבודתו בשירות הציבורי. מתוקף החוק הזה מקבל ראש הממשלה, אריאל שרון (כמו קודמיו, יצחק רבין ז"ל ואהוד ברק) גם משכורת כראש ממשלה וגם פנסיה מצה"ל כאלוף במיל'.

 

מקרהו של הנגיד קליין יוצא דופן בכל זאת, שכן הוא מקבל פנסיה ומשכורת מאותו מקום עבודה -בנק ישראל - מבלי שהפסיק לעבוד בו גם יום אחד, כשיצא כביכול לפנסיה.

 

שיעור פנסיה חריג

 

קליין מונה לתפקיד הנגיד בשנת 2000, בהיותו בן 64. עד למינויו כנגיד עבד קליין בבנק ישראל במשך 13 שנים, בתפקיד ראש המחלקה המוניטרית בבנק וראש מחלקת הפיקוח על מטבע חוץ. בגין תקופת עבודה זו מקבל, כאמור, הנגיד פנסיה של יותר מ-20 אלף שקל בחודש, ובגין עבודתו כנגיד מאז שנת 2000 הוא מקבל, בנוסף לפנסיה, שכר חודשי של 36 אלף שקל.

 

ההטבה לה זוכה קליין אינה מסתכמת רק בעובדה שהוא מקבל פנסיה ושכר מאותו מקום עבודה. גם שיעור הפנסיה שלו חריג בגודלו, יחסית לנהוג במשק.

 

על פי ההסדר שהיה קיים בשעתו צבר הנגיד בגין עבודתו בבנק, פנסיה תקציבית בשיעור של 4% בשנה (לעומת צבירת פנסיה של 2% בשנה, ממנה נהנים כלל העובדים המבוטחים במשק). כך שעבור 13 שנות עבודה בלבד, צבר קליין 52% פנסיה.

 

יש לציין, כי בנוסף לפנסיה מבנק ישראל מקבל הנגיד גם פנסיה ממקומות העבודה הקודמים שלו, ובהם פנסיה לא קטנה מבנק לאומי, בו עבד במשך 11 שנים (1987-1976) כחבר הנהלת הבנק ומנהל חטיבה.

 

"פיצוי על משכורתו הצנועה"

 

הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, אמר ל-ynet כי "משכורתו של נגיד בנק ישראל אינה כפופה להוראות משרד האוצר, בניגוד למשכורות שאר עובדי בנק ישראל. ההחלטה בנוגע לשכר ולפנסיה של הנגיד התקבלה באופן עצמאי כהחלטה פנימית של בנק ישראל".

 

גורמים בכירים באוצר מסרו כי בדרך זו "מפצה" הבנק את קליין על משכורתו הצנועה יחסית לשאר בכירי הבנק (שכרם של מנהלי מחלקות בבנק ישראל עומד על יותר מ-50 אלף שקל בחודש). לדברי הבכירים באוצר "למרות שאין מדובר בעבירה על החוק, מן הראוי היה כי הפנסיה של קליין מבנק ישראל היתה מוקפאת כל עוד הוא מתפקד כנגיד הבנק".

 

בנק ישראל: התשלומים בהתאם לחוק

 

דובר בנק ישראל מסר בתגובה: נגיד בנק ישראל מקבל כיום קצבה בגין עבודתו בתפקידו הקודם בבנק ישראל, כפי שנקבע בסעיף 35 לחוק שירות המדינה גמלאות, תש"ל-1970 (ובהסכם הגמלאות בבנק ישראל מ-1977). בנוסף לכך מקבל הנגיד שכר בתפקידו הנוכחי, לפי משכורת של שר בממשלה, וזאת על פי החלטת הממשלה בשנת 1969".

 

פינס: הנגיד ניצל לרעה את כוונת המחוקק

 

ראש צוות התגובות של העבודה, ח"כ אופיר פינס, אומר כי ההכנסה הכפולה של הנגיד היא בבחינת "כשר אבל מסריח". פינס מתכוון ליזום הצעת חוק לפיה שכרו של נגיד בנק ישראל ותנאיו הנלווים יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת."הנגיד ניצל לרעה את כוונת המחוקק לתת לו מעמד בלתי תלוי והדבר בא לידי ביטוי במשכורת מנופחת ומנותקת מהמציאות הישראלית", אמר פינס.

 

ח"כ איתן כבל מסר בתגובה כי על פניו העניין נראה חמור ביותר "זה אבסורד שמצד אחד הנגיד מטיף לנו מדי יום להצטמצם ולהדק את החגורה, ומצד שני הוא עצמו זוכה לסכומים אדירים מכספי ציבור. לצערי, כמו עוד הרבה דברים במדינה גם כאן הנושא כשר אבל מסריח". לדברי כבל, יש צורך בתיקון חוק שירות המדינה "שימנע את הבזבזנות הזו. כנראה שבמקרה של הנגיד, הסנדלר לא הולך יחף".