בריטניה: הרוצח הסדרתי "ד"ר מוות" נמצא מת בכלא

בשנת 1998 נחשפה פרשה שהסעירה את בריטניה: הרולד שיפמן, רופא מוערך ואהוב, הואשם ברציחתם של יותר ממאתים מטופלים. שיפמן נשלח לכלא, והבוקר נמצא בתאו כשהוא תלוי ללא רוח חיים, כנראה כתוצאה מהתאבדות

הרולד שיפמן, גדול הרוצחים הסדרתיים של בריטניה, נמצא הבוקר (יום ג') תלוי בתאו שבכלא לללא רוח חיים. הסקוטלאנד יארד מעריכה כי מדובר בהתאבדות.

שיפמן נעצר בספטמבר, 1998, ונשלח לרצות 15 מאסרי עולם מצטברים בתחילת שנת 2000, לאחר שהואשם ברציחתן של 15 נשים בהן טיפל ונחשד בהריגתם של כ-215 בני אדם נוספים. את עונשו ריצה שיפמן בן ה-54 בכלא השמור שבווקפילד.

את קורבנותיו רצח שיפמן על ידי מתן מנת יתר של דיאמורפין, חומר נרקוטי המוכר יותר בשם "הרואין".

מאסרו של שיפמן בשנת 2000 חתם את הגולל על פרשת הרציחות הרפואיות שהסעירה את בריטניה. גורמים המעורבים בחקירת הפרשה הגדירו אותו כ"מכור לרציחות", שפתח במסע ההרג שלו מיד כשהחל לעסוק ברפואה.

שיפמן, כך מסתבר, לא בחל באיש בעת בחירת קורבנותיו. דיווחי המשטרה מראים כי 171 נשים ו-44 גברים נרצחו על ידו. המבוגר שבהם - קשיש בן 93, הצעיר בן 41.

ג'נט סמית, האחראית מטעם המשטרה על חקירתו של שיפמן, סיפרה בעבר כי שיפמן התמכר בעברו למשככי כאבים שונים, וכי אף הציג התמכרות זו כסיבה למעשי הרצח שביצע.

"אנחנו לא שוללים על הסף את האפשרות שכפי שהתמכר לסמים, התמכר לרציחות", אמרה במסיבת עיתונאים שנערכה בעת משפטו.

את הקורבן הראשון שלו, אווה ליונס, רצח שיפמן בשנת 1975. את האחרונה, קטלין גרונדי, הרג בשנת 1998, לאחר שביקשה ממנו לשים קץ לחייה. "בשנה הראשונה שלו כרופא רצח אדם אחד, אבל אנו חוששים שהוא אחראי למותם של שישה נוספים באותה השנה, ביניהם שלושה מטופלים שנמצאו מתים באותו היום", סיפרה סמית.

את מעשי הרצח המזוויעים ביצע שיפמן במשך 23 שנים, עד שהתעוררו חשדות הממונים עליו והוא נעצר. "זה הדבר שמטריד אותי יותר מכל", אמרה סמית, "העובדה הפשוטה שהוא רצח אנשים במשך עשרות שנים ואף אחד לא חשד בכלום".

ד"ר שיפמן ומיסטר הייד

מטופליו הרבים של שיפמן לא חשדו אף הם בדבר. עם היוודע דבר מעצרו נשלחו למרפאתו עשרות גלויות בהן נכתב "תהיה חזק" ו-"הצלת את חיי". "אני לא מאמין שהוא הרוצח, הוא אדם חביב עם מבט חייכני ומצטחק", אמר אחד ממטופליו של שיפמן בריאיון לגארדיאן הבריטי.

הרולד שיפמן נולד ב-14 לינואר, 1946. את לימודי הרפואה השלים באוניברסיטה של לידס, סטודנט רציני ונחבא אל הכלים. "אני לא זוכר אותו ממש, הוא היה שקט מאוד. אני רק זוכר שהוא התחתן מוקדם ושהיה לו ילד", סיפר אחד מחבריו ללימודים.

גם שותפיו לעבודה של שיפמן, במרפאות בהן עבד, זוכרים אותו לטובה. "הוא רופא מצוין בעל יכולת הבחנה קלינית מדהימה. אני זוכר אותו כאדם מקסים ואהוב על כל המטופלים", סיפר מייקל גריב, שעבד עם שיפמן במרפאה הציבורית של טומורדן, צפון אנגליה.

בשנת 1976 הופתעו מטופליו וחבריו לעבודה של שיפמן לגלות כי הוא עומד למשפט באשמת לקיחת מנות יתר של סמים. במשפט התברר כי שיפמן נטל משככי כאבים ונוגדי דיכאון בכמויות של כ-700 מ"ג ליום. בית המשפט הטיל על שיפמן קנס של 600 לירות, אך לא שלל את רשיונו לעסוק ברפואה ולרשום מרשמים נרקוטיים.

לאחר המשפט עזב שיפמן את המרפאה בה עבד ועבר לעיר שכנה, בה פתח מרפאה עצמאית. תושבי העיר הכירו אותו כגבר נעים הליכות, בעל משפחה נחמדה, הפעיל בוועדי ההורים השונים בבתי הספר בהם למדו ילדיו.

אך ככל שעברו הימים, התגלו קרעים בתמונה האידילית. שיפמן החל להתנהג בעצבנות ולצעוק על מטופליו וחבריו. "הוא לא היה אלים, הוא פשוט היה מאוד לא נעים. לעתים זה נראה כאילו הוא לא שולט בעצמו", אמר ד"ר נפייר, אחד מחבריו של שיפמן.

בשנת 1998, לאחר שהחלו להצטבר תלונות בדבר מקרי מוות חריגים בהם טיפל שיפמן, התבררה התמונה המלאה. הרופא החביב בעל החיוך המקסים הזריק למטופליו כמויות עצומות של סמים והביא במו ידיו למותם האכזרי.