מדברים על "אתיקה"

לרגל צאת "אתיקה" מאת שפינוזה בתרגום חדש של פרופ' ירמיהו יובל, יתקיימו ערבי דיון בת"א ובירושלים

 

מחר (15 בינואר) ובחמישי הבא (22 בינואר) יתקיימו ערבי דיון בתל-אביב ובירושלים לרגל צאת תרגום חדש לעברית של "אתיקה" ("הקיבוץ המאוחד"), חיבורו העיקרי של שפינוזה ואחת מיצירות היסוד של הפילוסופיה המודרנית. 

 

גלגולי הגותו של שפינוזה ניכרים כמעט בכל אנשי הרוח החדשנים שיצרו את העידן המודרני – מקאנט, גיתה ועד היגל, ניטשה, פרויד, איינשטיין, סארטר, ראסל ורבים אחרים. נוסף לכך, הפילוסופיה של שפינוזה יצרה והטרימה חלק מן העקרונות של ה"נאורות" – סובלנות, חופש דיעות, ביקורת המקרא, חירות כלפי המסורת, טיפוח המדע, ניתוק המדינה מסמכות הדת ודחיית האמונה התפלה לצורותיה. לשפינוזה יש מעמד מיוחד גם בתהליך ההשכלה והחילון בעם היהודי, והוא היה במובנים רבים היהודי המודרני הראשון. שפינוזה ביקר את הדת היהודית בגלל אופייה הפוליטי והתיאוקרטי, שלל את הרעיון של "עם הבחירה" בפירושו המיסטי, ואת ההשקפה בדבר השגחת אלוהים על ההיסטוריה.

 

התרגום העברי הראשון של ה"אתיקה" (תחת הכותרת "חקר אלוה") נעשה בסוף המאה התשע עשרה על ידי איש "ההשכלה" ד"ר שלמה רובין, שהשתמש בעברית מסולסלת של משכילים. תרגום מדעי יותר, אך לא מדוייק די הצורך, פורסם בראשית המאה העשרים תחת הכותרת "תורת המידות" על ידי הסופר הציוני, ד"ר יעקב קלצקין. קלצקין השתמש בעברית ספרותית יפה אך רחוקה מן השימוש השוטף, שבמשך הזמן התיישנה עוד יותר.

 

את התרגום החדש תרגם פרופסור ירמיהו יובל, יו"ר מכון שפינוזה בירושלים, הנמנה עם השורה הראשונה של חוקרי שפינוזה בזמננו. ספרו "שפינוזה וכופרים אחרים" נפוץ בלשונות ובארצות רבות. המתרגם הקדים לטקסט גם מבוא נרחב, שמכניס את הקוראים לעיקרי הגותו המרתקת של שפינוזה בלשון בהירה ומובנת.

 

הערב הראשון יתקיים מחר (חמישי, 20:30) במוזיאון תל-אביב, בהשתתפות: פרופ' ענת בילצקי, פרופ' אורי ברנשטיין, פרופ' מרסלו דסקל, ד"ר אורה גרינגרד ופרופ' ירמיהו יובל. מחיר כרטיס לאירוע עומד על 40 שקלים, ובמקום יתקיימו מכירות מוזלות של הספר.

 

הערב השני יתקיים ביום חמישי (22 בינואר, 19:00), במכון ון ליר בירושלים, בהשתתפות ד"ר אלחנו יקירה, ד"ר מאיר בוזגלו, ד"ר מנחם לורברבוים, ד"ר גדעון סגל, פרופ' ירמיהו יובל והמשורר והמתרגם עידו בסוק.