המדינה לבג"ץ: חוק האזרחות חיוני גם בגלל הגדר

שופטי בג"ץ דנו בהרכב מורחב בעתירות נגד התיקון לחוק האזרחות. המדינה טענה: "ככל שמתקדמת בניית הגדר, מתקשים ארגוני הטרור להחדיר מחבלים, וכך תגדל האטרקטיביות של מי שקיבלו אישור לאיחוד משפחות כמבצעי פיגועים או כמסייעים להם". ח"כ גלאון: מדובר בהאשמה קולקטיבית

שופטי בג"ץ הצטופפו היום בכסאותיהם. לא בכל יום הם יושבים בהרכב מורחב של 13 שופטים. שורת עתירות בנושא חוק האזרחות הן שכינסו אותם היום (א') לדיון בן שלוש שעות.

 

התיקון לחוק האזרחות התקבל בסוף חודש יולי 2003, והוא קובע כי לא יאושרו בקשות להליכי התאזרחות של פלסטינים בישראל. המשמעות: בני זוג, שאחד מהם פלסטיני, לא יוכלו לחיות יחדיו בישראל. תוקפה של הוראת השעה הזו אמור לפוג באוגוסט 2004, ובדיון אמרה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, כי הממשלה טרם החליטה אם להאריך את תוקפה של ההוראה, וכי שר הפנים, אברהם פורז, תומך בחוק וסבור שהוא מחויב המציאות.

 

גדר ההפרדה עלתה גם היא בדיון. גנסין אמרה כי להערכת גורמים ביטחוניים, ככל שמתקדמת בניית גדר ההפרדה, מתקשים ארגוני הטרור להחדיר מחבלים לישראל, וכך "תגדל האטרקטיביות של מי שקיבלו אישור לאיחוד משפחות כמבצעי פיגועים או כמסייעים להם".

 

גם לח"כ אחמד טיבי, שנכח בדיון, החוק הזה הזכיר גדר. "החוק הזה הוא גדר שמפרידה בין הורים לבנים, בין בעל לאשה. אני מקווה ש-13 שופטים בארץ ישימו לזה קץ. אם הייתי מתחתן היום עם אשתי, שהיא מטול-כרם - לפי החוק לא הייתי יכול לחיות בארץ. ישראל כבר ניסתה הכל – מטוסים, טנקים, צווים - רק את השכל היא לא ניסתה להפעיל".

 

המדינה שבה וטענה בדיון כי כל מהותו של החוק היא ביטחונית, וכי זוהי מטרתו היחידה. "מבחינת הממשלה והכנסת, התכלית כאן היא ביטחונית. ייתכן שישנם חברי כנסת שמבחינתם החוק נועד למטרה אחרת, אבל לא כך הוא הדבר מבחינת המדינה", התעקשה עו"ד גנסין.

 

ברק: "למה לא תיערך בדיקה?"

 

השופט אהרון ברק הקשה ושאל: "אם הנימוק הוא ביטחוני, מדוע לא תיערך בדיקה אינדיבידואלית לכל מבקש?". גנסין ענתה: "המדינה נכשלה בניסיון לנבא ולצפות את מידת מעורבותם של אנשים כאלה ואחרים בפיגועים... 23 אנשים, שבקשתם לאיחוד משפחות אושרה, הם אנשים שסייעו לטרור".

 

גנסין הציגה נתונים לפיהם בין השנים 1994-2001 אושרו 92% מהבקשות לאיחוד משפחות. רק 8% סורבו על סמך מידע מודיעיני. בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במספר הבקשות לאיחוד משפחות: עד 93' מספר הבקשות עמד על מאות בודדות לשנה, מ-93' ישנן אלפי בקשות, כשרק במזרח ירושלים ישנן למעלה מ-2,000 בקשות.

 

"עד לפני שנתיים מרבית המחבלים היו גברים רווקים. מאז אנו רואים גברים נשואים ומבוגרים יותר, שמבצעים פיגועים, ולאחרונה – אנחנו רואים גם נשים, נשואות, אמהות לילדים. לא הערכנו שכך זה יהיה. ככל שחולף הזמן לישראל יש פערים במידע", אמרה גנסין.

 

על השאלה של השופט ברק, אם ראוי למנוע מ-92% את האפשרות לאיחוד משפחות רק בשל 8% אחרים, השיבה גנסין: "אנחנו נמצאים במצב של לחימה. כל רובדי החברה הפלסטינית שותפים למאבק המזוין שמתנהל נגד ישראל. מדובר בנתינים של רשות תומכת טרור, ולכל מדינה יש סמכות בתקופת מלחמה למנוע מנתיני אויב להשתקע בה, גם אם הם נישאו לאזרחי ישראל או לתושביה. הם יכולים להוות פלטפורמה לפיגועים והם אכן מהווים פלטפורמה כזו. ישראל היא מדינה דמוקרטית, אך היא אינה צריכה לאבד עצמה לדעת".

 

המדינה אף הציעה להגיש תצהיר שיגיש ראש השב"כ, התומך בחוק, אך השופטים לא ראו צורך בדבר.

 

"פוגע באנשים"

 

אבל ההסברים הביטחוניים של המדינה לא שכנעו את שורת העותרים נגד החוק, בהם האגודה לזכויות האזרח, חברי כנסת ואנשים פרטיים. "החוק הזה פוגע באנשים, אך ורק בשל שייכותם האתנית", טען עו"ד חסן ג'בארין מארגון "עדאללה". "זהו חוק גזעני. מאז 48' לא הייתה פה חקיקה כזאת". ג'בארין דחה את דברי השופט ברק שהזכיר כי מדובר בחוק זמני, ואמר: "לגיטימציה של החוק לשנה תיצור לגיטימציה לחוקים נוספים מסוגו".

 

ח"כ זהבה גלאון (מרצ), שנכחה בדיון, הטיחה ביקורת במנגנוני הביטחון ואמרה: "מדובר פה בכישלון של המערכת הביטחונית, שגורמת להאשמה קולקטיבית. החוק הזה הוא מחפיר, ופרקליטות המדינה, בהופעה מחפירה ומבישה, מנסה להצביע על סכנה ביטחונית, כשלמעשה מדובר מבחינתה בסכנה דמוגרפית".

 

השופטים אפשרו היום בדיון לעמותת נפגעי הטרור להצטרף למשיבים לעתירה. עו"ד ברוך בן-יוסף, המייצג את הארגון, אמר: "הטענות לפיהן החוק הוא גזעני – דמגוגיות. מדובר כאן באנשים שגרים באזורי יש"ע ומסתננים למדינה בדרך של איחוד משפחות, ואם יש חוק שיציל ולו אדם אחד, אסור שבית המשפט יתערב. אפשר למנוע מקרים כאלה בעתיד, ובשביל זה, גם אם צריך שהחוק יחול למשך מאה שנים, צריך לאפשר לו להימשך".

 

השופטים ייתנו את פסק הדין במועד מאוחר יותר.