הדיסק הקשיח, למעשה, אוסף של צלחות וחוטים המשמש לאחסון מידע במחשב, הופך קטן יותר מצד אחד ובעל נפח אחסון גדול יותר מצד אחר. חדשנותם של היצרנים הבולטים בתעשייה, כמו טושיבה, היטאצ'י, סיגייט ואחרות, הביאה להתקדמות טכנולוגית בתחום הדיסקים הקשיחים הכפולה מזו של שוק המעבדים.
הכוננים הקשיחים עברו דרך ארוכה מאז הציגה IBM את הכונן הראשון, IBM 305 RAMAC, בשנת 1956. בזמן ההוא נדרשו 50 צלחות של 24 אינץ' כדי לאחסן חמישה מגהבייט, נפח אחסון השווה ערך ל-2,500 דפי טקסט. ניתן היה לשכור את הכונן הזה ב-35,000 דולר לשנה. לשם השוואה, הנפח הגדול ביותר הזמין כיום עומד על 320 גיגהבייט, המאוחסנים על גבי ארבע צלחות של 3.5 אינץ' כל אחת.
בקרוב במכונית שלכם
הדיסקים הקשיחים חרגו מעבר לתפקידם המסורתי במחשבים שולחניים, ניידים או שרתים, והיום ניתן למוצאם במגוון מכשירים, בהם נגני MP3 כמו iPod של אפל וגם מכשירי וידאו דיגיטלי כמו Tivo. גורמים בתעשיה מייחסים את הצלחת נגן ה-iPod, שנמכר ביותר משני מיליון יחידות מאז יצא לשוק, לדיסקים הזעירים של טושיבה, המהווים חלק מרכזי בנגן.
"מחשבים אינם בהכרח משעממים, אך מעניין יותר לעקוב אחר שילוב הדיסקים הקשיחים במכשירי האלקטרוניקה הבידורית", אומר דייב ריינסל, מנהל מחקר בחברת המחקר IDC. חברת המחקר "טרנד פוקוס" צופה כי משלוחי הדיסקים ליצרניות מכשירים כאלה, כמו סוני, HP ואחרות, ישלשו עצמן עד 2006, ויסתכמו בכ-55 מיליון יחידות, לעומת 17 מיליון יחידות ב-2003.
הדיסק הקשיח צפוי לכבוש מכשירים דיגיטליים נוספים לבד ממכשירי וידאו דיגיטליים, קונסולות משחקים ונגני MP3. "שילוב דיסק קשיח במכשיר כלשהו משנה לגמרי את יכולתיו ואת קלות השימוש בו", אומרת אמי דלפי, מנהלת שיווק בחטיבת הדיסקים של טושיבה ארה"ב. "אין סיבה לא לשלב דיסקים קשיחים גם במכוניות", אומר ריינסל. ומציין כי לשם כך עדיין דרושה עבודת פיתוח של דיסק העמיד בטמפרטורות משתנות.
הדיסק הקשיח מול הפלאש
יישום נוסף עליו עובדות יצרניות הדיסקים הוא כונני MicroDrive, כוננים זעירים המאחסנים עד ארבעה גיגהבייט ומסוגלים להיכנס לטלפון סלולרי. בתערוכת CES שהתקיימה בלאס וגאס בשבוע שעבר, הציגה טושיבה את הדיסק הקשיח הקטן ביותר בעולם, עם צלחות של 0.85 אינץ' - גודל אידיאלי לטלפון סלולרי.
ואם כבר ישנו טלפון סלולרי עם נפח אחסון כה גדול, מדוע שלא ישמש גם כנגן MP3, כמצלמה דיגיטלית וכמחשב כף יד? כאן בא לידי ביטוי החיסרון הבולט של המכשיר המשולב הסופר מתוחכם הזה: "יש נקודה בה הלקוחות אומרים שהיכולות המגוונות של המכשיר פשוט מבלבלות מדי". מסביר ריינסל.
למרות שדיסקים קשיחים עשויים להשתלב במכשירים דיגיטליים רבים, קם להם מתחרה בדמות זכרונות פלאש, שבבי זכרון שנמחקים מיד (ומכאן מקור השם) ואינם כוללים חלקים נעים, ולכן, נחשבים עמידים יותר. אך זכרון פלאש לא יכול לאחסן מידע בנפח השווה לדיסקים קשיחים ועלות הייצור שלו גבוהה משל דיסק קשיח, מציינים מומחי מיחשוב.
SATA בדרך אלינו
גם בשוק המיחשוב הסטנדרטי נתקלו היצרנים בבעיות עם נפח אחסון שגדל במהירות וצורך בהערת מידע מהירה יותר. תקן SATA או סיריאל ATA, (ראשי תיבות של Serial Advanced Technology Attachment) אמור לפתור בעיות אלה.
הטכנולוגיה, שהומצאה כבר לפני 20 שנה על ידי פרופ' יפני בשם איווסאקי, היא חלק מתקן חדש לחיבור דיסקים קשיחים בתוך המחשב. SATA מבוסס על העברת מידע סיריאלית, בניגוד לתקן IDE שהיה (ועודנו) בשימוש בדיסקים הרגילים, ומעביר מידע בצורה מקבילית.
ההבדלים בין שתי השיטות נוגעים למהירות הקריאה מחד ולנפח האחסון המקסימלי שהן מאפשרות. יתרונותיה של SATA נוגעים בכמה תחומים, ביניהם: צריכת חשמל נמוכה, עמידות ואמינות מוגברת, שימוש קל ונוח יותר, הגדלת נפח האחסון המקסימלי וכמובן, מהירות העברת מידע גבוהה יותר.
הדור הראשון של דיסקים מבוססי SATA, שיצא ב-2001, הציג מהירות של כ-150 מגהבייט לשניה, לא מרשים במיוחד לעומת ה-133 מגהבייט בשניה של הדיסקים הרגילים, שעובדים בתצורת ATA, אך הדיסקים מהדור השלישי, המתוכנן לצאת לשוק ב-2007, אמורים להגיע למהירות של 600 מגהבייט לשניה. כלומר - העברת תוכן של כמעט תקליטור שלם מהדיסק אל המחשב בשנייה אחת. זה כבר מרשים הרבה יותר.