מערכת החינוך "הורשעה" בכישלון קליטת עלייה

"המדינה נכשלה והפרה את חובתה כלפי בני הנוער העולים", קבעו חמשת השופטים במשפט, שהתנהל באסיפת ויצ"ו העולמית. תלמיד עולה מטעם התביעה העיד: "הגננת שינתה את שמי. המערכת הזניחה אותנו". מטעם ההגנה דיברה תלמידה מצטיינת שהשתלבה במערכת. לצופים בדיון ניתנה אפשרות הצבעה, והמדינה הורשעה

מערכת החינוך והקליטה במדינת ישראל "הורשעו" בעוון כישלון קליטת תלמידים עולים בארץ, במשפט ציבורי שהתקיים היום (ד') במסגרת האסיפה הכללית של ויצ"ו העולמית.

 

המשפט התקיים בפני חמישה שופטים: פרופ' זאב סגל מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' רבקה איזיקוביץ מאוניבריסטת חיפה, ממלא מקום מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, יחיאל שילה, נשיאת ויצ"ו בלגיה, אינגירד בולמוט, ונשיאת ויצ"ו שוויץ, לוסי גדעון.

 

המאשימים במשפט היו הילדים והנערים העולים בישראל, והנאשמים היו החברה והממשל בישראל.

 

בכתב האישום נטען, כי אחוז הנשירה של התלמידים העולים גבוה בהרבה מאחוז הנשירה בקרב ילידי ישראל, מה שמלמד על קשיי ההסתגלות של התלמידים במערכת החינוך.

 

אחוז התיקים הפלילים בקרב נוער עולה כפול משל ילידי ישראל, עובדה שמחייבת התייחסות שונה של מערכת החינוך לבני נוער עולים, שנאלצים להתמודד על קשיי קליטה והשתלבות בחברה הישראלית, בנוסף לקשיים הרגילים של בני נוער.

 

71% מהנערים אינם מרגישים ישראלים

 

לטענת התביעה, המשאבים המוקצים לצורכי קליטה מנוצלים בצורה לא נכונה, וכתוצאה מכך בני הנוער העולים אינם מקבלים את מלוא התמיכה המיועדת להם.

 

מבנה בית הספר הסטנדרטי אינו מתאים לצורכי קליטת עלייה. כיתות הלימוד הגדולות אינן מתאימות לקליטת עולים חדשים.

 

החברה בישראל דוחה את הזר ואינה מבינה את הצורך של העולים לשמור על המאפיינים התרבותיים של המדינות מהם הגיעו, בנוסף להטמעת התרבות הישראלית.

 

בחומר הרקע שהוגש במשפט היה כלול גם סקר של הגו'ינט שנערך לפני חצי שנה בקרב עולי חבר העמים. על פי הסקר, 16% מהנערים העולים נשרו מהלימודים עוד לפני התיכון, 71% מהם לא מרגישים ישראלים, 51% מתקשים לנהל שיחה בעברית, מחציתם גרים בישובי מצוקה ו-28% מהם אינם יהודים לפי ההלכה.

 

ההגנה: הישגי העולים גבוהים משל ילידי הארץ

 

מטעם ההגנה הופיעו בפני בית המשפט השרה לקליטת עלייה ציפי ליבני, עורכת תוכניות בקול ישראל לעולים, ויקטוריה דולינסקי, מנהלת בית ספר ויצ"ו ברחובות,יהודית ויצנבליט, וג'ניה פיטושנה תלמידת יב' בפנימיית ויצו הדסים.

מטעם התביעה הופיעו יאיר צבן, מנכ"ל עמותת פידל, מקונן וקלה, מנכ"ל כפר הנוער ויצ"ו נחלת יהודה, ד"ר חזי יוסף, ותלמיד עולה מאתיופיה, בוגר ויצ"ו נחלת יהודה.

 

בכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט נטען, כי הישגי העולים בבחינות הבגרות גבוהים משל ילדי הארץ. אחוז הזכאים לתעודת הבגרות בקרב העולים גבוה משל ילידי הארץ, העולים נקלטים היטב בצבא ואחד מכל חמישה הא לוחם, 51% מכלל העולים הם בעלי השכלה אקדמית, והצליחו למצוא עבודה בתחומם.

 

ההגנה טענה, כי מדינת ישראל נערכה לקליטת עלייה בכל הקשור לתשתיות, הקימה אולפנים לעברית, מרכזי קליטה, מתנסי"ם מקוונים, כיתות מיוחדות לתיגבור לימודי עברית ואף תקציב מיוחד לשיעורי עזר וללימוד עברית במסגרת בתי הספר.

 

עדות מטעם התביעה: לא חוגג עוד ימי הולדת

 

עדותו של מאיר ברהני, תלמיד בפנימיית ויצ"ו נחלת יהודה ריגשה את הנוכחים באולם. הוא סיפר כי משרד הפנים קבע את תאריך הלידה שלו מבלי לבדוק אם הוא נכון, ובכך נקבע כי הוא צעיר בשנתיים מכפי גילו האמיתי. מאז הוא לא חוגג ימי הולדת.

 

עוד סיפר הצעיר, איך הגננת בגן לא הצליחה לבטא את שמו ושם חבריו, והחליטה לפיכך, בשרירות לב, להעניק להם שמות אחרים, בלי שום הסבר.

 

התלמיד סיפר שכשעלה לחטיבת הביניים, הגיע לבית ספר שמנה 1800 תלמידים, מתוכם  רק 16 היו עולים מאתיופיה. "לאף אחד לא היה איכפת למה אנחנו לא מתקרבים לשאר התלמידים, לאף אחד לא היה איכפת מאיתנו. היינו קבוצה סגורה שבמקום ללמוד היינו שותים ומעשנים בגלל התיסכול מהיחס.

 

"לאף אחד לא היה איכפת שהייתי מגיע לבית הספר בשעה 10:00, זורק את התיק והולך לכיתה. בסיום כיתה ט', כשקיבלתי תעודה, כל הציונים היו 40. רק בהתנהגות קיבלתי טוב מאוד.

 

"בתיכון לא היה לי היכן ללמוד כי אף אחד לא דאג לי למסגרת. לא הצלחתי להתקבל לפנימיות, בהן היו חברים שלי. התמזל מזלי, וכשהגעתי לנחלת יהודה הסכימו לקבל אותי. היום עברתי כבר את מבחני הבגרות ואני מדריך בפנימייה".

 

בקרוב צפוי התלמיד להתגייס לצה"ל ליחידה קרבית. "החברים שלי נשרו בכיתות נמוכות יותר כי לא מצאו להם מקום והיום הם לא מוכנים לתרום, בגלל שלא העניקו להם לפני כן שום דבר והזניחו אותם. אני מאשים את משרד החינוך והפנים. זה כישלון גדול של המערכת", לדבריו. "לא צריך לקרות מקרה כמו שלי. לי היה מזל. אבל המערכות צריכות לעזור ולא לחכות למזל".

 

עדות ההגנה: עולה שהיא תלמידה מצטיינת

 

פיטושנה סיפרה על קליטתה המוצלחת בישראל ובמערכת החינוך. פיטושנה, שעלתה לארץ לפני חמש שנים דיברה ללא שמץ של מבטא רוסי. היא סיפרה שבשנה הראשונה בארץ למדה בכיתת אולפן, ובהמשך בכיתה רגילה עם ילידי הארץ. כעת היא נחשבת לתמידה מצטיינת, וניגשת למבחני הבגרות. "קיבלתי חיים חדשים. לא היה קל אך בעזרת המערכת הצלחתי", אמרה.

 

בתום המשפט קבעו השופטים פה אחד, שהמדינה נכשלה והפרה את חובתה כלפי בני הנוער העולים.

 

לצופים בדיון, אנשי ויצ"ו ישראל, אנשי מערכת החינוך, תלמידי פנימיות הדסים ונחלת יהודה ונשות ויצ"ו מחו"ל, ניתנה אפשרות להצביע בעניין ההרשעה. 231 מהם קבעו כי יש להרשיע את המדינה ו-220 התנגדו לכך.