הגלקטיקה - רק עם ג'ויסטיק

Battlestar Galactica אינו סימולטור חלל גרוע, הוא רק סובל מבעיות כמו, שליטה לא נוחה באמצעות הגיימפד, רמת קושי מתסכלת וחוסר ליטוש מספק

Battlestar Galactica הוא משחק המבוסס על סידרת טלויזיה עתיקה. הוא נפתח עם ספינת החלל גלקטיקה המרחפת בחלל, ענקית, כבדה ומלאת חלונות זוהרים וקטנים. הספינה שולחת טייסת סיור מל"מ מהירה וקטנה, לא חמושה יתר על המידה, כדי לסקור את סביבותיה.

 

לא עובר זמן רב לפני שהטייסת נתקלת במארב סיילוני, שהיה מוכן היטב: אלו משמידים ביעילות ממוחשבת את בני האדם המוגבלים, וממהרים להנחית על ספינת האם את נקמת המכונה. הספינות סביב הגלקטיקה מוקפצות לסיורי הגנה וחיסול, אך למול הגלים הקטלניים של הסיילונים הם בקרב קשה משציפו.

 

כאן השחקן נכנס לראשונה לתא הטייס: ספינה קטנטנה, חמושה בטילים לא מונחים ולייזרים קלים בלבד, יחד עם עוד כמה טייסי משנה, שמנסים לסייע לנצח בקרב כמעט אבוד. כל Battlestar Galactica מורכב מסדרה של קרבות, והמשחק הוא למעשה סימולטור חלל קרבי מהסגנון הקלאסי.

 

אנחנו משחקים את דמותו של קומנדר אדמה, גיבור מלחמה ומנהיג הסדרה הבלתי מנוצח. מאמץ השחזור לא מסתכם רק בדמות ראשית: הספינות של הסיילונים מדויקות לפרטיהן, וכך גם ה-Vipers של בני האדם, המגינות על הגלקטיקה.

 

סובל מכמה בעיות רציניות

 

ל-Battlestar Galactica יש כמה נקודות לטובתו: במשחק שוררת אווירה ארקיידית מקסימה בדרך כלל, הוא מציג מגוון סוגי ספינות, מדובב היטב לכל אורכו, וכולל דמויות של טייסים המסייעים לך בקרבות ומשוחחים אתך לאורך כל הדרך.

 

אך המשחק סובל מכמה בעיות מאוד רציניות. נתחיל כמובן ברמת הקושי האכזרית: זה אמור להיות משחק סימולטור קליל, קונסולי, עם נעילות אוטומטיות ונשק מונחה. תחת זאת, כל קרב ב-BG הוא עניין של ניסיונות רבים וכישלונות רבים, מאבק אמיתי בין אדם למכונה.

 

לא רק שהסיילונים באים בכמויות לא הגיוניות ובגלים מאיימים, הם גם מכוונים בצורה מדויקת ועובדים בבוצות. אני מעריץ גדול של משחקים מאתגרים, כל עוד האתגר לא הופך את השחקן לפקעת עצבים; במקרה של BG, גם כשהצלחתי לעבור קרבות, יצאתי עם תחושת תבוסה.

 

גיימפד לא יתאים

 

המשחק מסובך להבנה, עם עקומת לימוד גבוהה: למרות שהכפתורים השונים של בקר ה-PS2 מקפידים על תפקוד דומה, כל ספינה במשחק מגיבה אחרת לתמרונים, והשליטה בהן היא עניין של הסתגלות ארוכה. והבעיה העיקרית של המשחק נחה בדיוק שם - בשליטה.

 

לשחק בסימולטור חלל קרבי היא מלאכה עדינה מאין כמוה, ולמלאכה כזו גיימפד לא יתאים. כל משימה במשחק היא קרבית - מה שאומר שכמעט כל המשחקיות מבוססת על להכניס את היריב לכוונת, לנתב עצמך אליו, כדי שיהיה בטבעת הקטנה, וללחוץ על ההדק. משימה המצריכה ג'ויסטיק.

 

נקודות שמירה הן עוד בעיה. כמו משחקי קונסולה רבים, ל-BG יש שמירה אוטומטית בין המשימות - ואלו יכולות להיות ארוכות ומפותלות. ייתכן שתתחילו את המשימה בחיסול טייסת סיילונית, תמשיכו בהגנה על ספינת סוחר ותמשיכו בסיור באיזור לא מוגן.

 

העניין הוא שבמהלך כל הקרבות הקטנים האלו אין שום נקודת יציאה, כך שאם עברתם במהלך חצי שעה מורטת עצבים קרבות קשים מאוד והובסתם - תתחילו מתחילת השלב. מי חשב לעצב שלבים עם כל כך הרבה אפשרויות פסילה בלי שמירה? מה משמעות העינוי הזה?

 

עלילה לא מוצלחת

 

העלילה, אם אפשר לקרוא לה כך, אינה מושכת במיוחד. הצוער/סג"מ אדמה מתחיל את המשחק במאבק התגוננות מטורף כנגד התקפה סיילונית מרוכזת על הגלקטיקה. לאחר מכן הוא צובר ניסיון, עובר בין משימות שונות וכלי טיס שונים ומסיים את המשחק בקול תרועה.

 

אם באתם בשביל התפתחות עמוקה של הדמויות או מערכות יחסים מעניינות בין המשימות, אתם במשחק הלא נכון. קורותיו של אדמה, הספינה גלקטיקה, הרמזים לסדרת הטלוויזיה וכן הלאה - אינם מספקים עלילה מוצלחת.

 

קטעי האקשן דווקא מעניינים, אם אתם מצליחים להתרגל: המראה הוא בגוף ראשון, כשנמצאים בתוך הספינה ממש בסגנון של Tie Fighter - מולנו החלל כולו, פרוש בשחור עם כתמים אפורים, מלוכלכים וקטנים. החלליות מסתחררות לכאן ולכאן, ליד החלליות העמיתות שלי (Wingmen) יש סמל כחול ושם מעופף, בעוד הסיילונים מופיעים כנקודה אדומה.

 

אחת מספינות הסיילונים מסומנת בטבעת אדומה ומהווה את המטרה הראשית בכל זמן נתון. כל פעם שלא תצליח למצוא אותה, יופיע חץ מיוחד באמצע המסך ויסתחרר כמחט מצפן ויכוון אותך. כשהספינה מופיעה על המסך, יש לידה טבעת כחולה חיוורת, שמהווה את הכוונת האמיתית.

 

לא גרוע, רק סובל מבעיות רבות

 

מיעוט הסטטיסטיקות לא מסייע, ויש מחסור באלמנטים טקסטואליים כמו מיצערות ומערכות אלקטרוניקה. הקרבות מתנהלים בהמולת קשר לכל אורך הדרך: קריאות מהסיילונים, מהגלקטיקה ומטייסי הכנף. השחקן נשאב למערבולת של טבעות אדומות מצווחות שטסות על פניו, קרני לייזר שחותכות את החלל באוירת דיסקו סוערת וצעקות קשר בהמולה, בעוד הספינה רועדת מפגיעות ישירות חוזרות ונשנות.

 

BG אינו סימולטור חלל גרוע - הוא פשוט סובל מבעיות בנושאים רגישים בסימולטורי חלל: שליטה לא נוחה בעליל ומחסור בנקודות שמירה בלב המשימות. אישית, הייתי מעריך התקדמות עלילתית חזקה יותר, אולי מעט אור על דמויות חדשות, שלא הופיעו בסדרה, או אפילו על אדמה עצמו - אף על פי שספק אם זה היה מציל את כבודו של המשחק.

 

אם אתם בעלי PS2 ומחפשים משחק פעולה - אל תנסו את Battlestar Galactica. רמת הקושי שלו מתסכלת, והוא אינו מלוטש מספיק כדי להיות הנאה רצינית. סימולטורים מסוגו בהחלט שווים משחק, אבל רק על המחשב האישי; לפעמים כל מה שאדם צריך הוא ג`ויסטיק טוב.

 

משחקיות: 5. סימולטור חלל מהיר, עם בעיות רציניות בשליטה. הגבלת השמירה מתסכלת.

 

גרפיקה: 7. פיצוצים ואפקטים חביבים, מודלים מדויקים - אך החלל ריק ועגום למראה.

 

סאונד ופסקול: 7. דיבוב מוצלח של העמיתים לקרב. הסיילונים פחות אמינים בהרבה. המוזיקה חסרת ייחוד.

 

אורך חיים: 6. ובכן, זה תלוי ברמת הסבלנות שלכם. אם תוכלו לשרוד יותר משתי משימות, המשחק יכול להיות בעל אורך חיים מספק.

 

טכני: 7. בגלל הדלות הגרפית ישנו קצב פריימים טוב.

 

ציון כולל: 60.