סופרבול 04': התקפת הפטריוטס מול הגנת הפנת'רס

קרולינה פנת'רס בונה על הגנת הברזל האנרגטית והאגרסיבית בראשות פפרס וראקר, שצדים כל קווטרבק תועה בסביבתם. ביל בליצ'יק והפטריוטס מניו אינגלנד יציגו את התקפת החוף המערבי, אותה ינהיג "המוח" טים בריידי

כשמדברים על הקרולינה פנת'רס, מתכוונים בעיקר להגנה שלה. כשמדברים על ההגנה של הפנת'רס, מדברים בעיקר על קו ההגנה הקדמי שלה – אולי הטוב ביותר בליגה. הדפנסיב-אנד'ס ג'וליוס פפרס, מייק ראקר ובעיקר הדפנסיב-טאקל כריס ג'נקינס מהווים איום ממשי וכוחני לכל קו התקפה שמתייצב מולם ולקווטרבק שמאחוריו. זהו האתגר הגדול ביותר שצפוי להתקפת ניו אינגלנד פטריוטס – התקפה שמבוססת על משחקם היציב של מגני קו ההתקפה והתגובות המהירות של הקווטרבק טום בריידי.

 

ראקר, פפרס וג'נקינס מספקים למאמן ג'ון פוקס ולמאמן ההגנה של קרוליינה, מייק טרגובאץ', את מה שחלמו עליו כשבנו את הקבוצה מאפר עם מינויים לפני שנתיים – קו הגנה צעיר, אנרגטי ואגרסיבי. פפרס זכור לרבים גם כפורוורד קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת צפון קרולינה עד לפני שלוש שנים. הוא נבחר שני בדראפט 2002 והתגלה כצייד קווטרבקים בלתי נלאה במהלך עונת הרוקי שלו, שהתקצרה בעקבות השעייתו בגין שימוש בחומרים בלתי חוקיים.

 

השנה פפרס המשיך בשלו (9 סאקס), כשמצד שני חגג ראקר עם 12 הסאקס שלו. תנועת המלקחיים שהשניים יוצרים מלחיצה כל קו התקפה בליגה. בהתחשב בכך שמקדימה ניצב ג'נקינס החייתי וחבריו הוותיקים, ברנטסון באקנר ושיין ברטון, נראה שהאופציה הסבירה ביותר היא ללכת אחורה. אבל זה הרי נוגד את ההגיון של המשחק.

 

ניו אינגלנד תתקוף מהחוף המערבי

 

התקפת הפאטס נראית בנחיתות מוחלטת בכל הנוגע למאבקים שצפויים לה בקו העימות (ה'ליין אוף סקרימג'). הנחיתות הזאת הולכת וגדלה כשסוקרים את מצבת השחקנים החסרה ביותר, שעומדת לרשות המאמן ביל בליצ'יק ומאמן ההתקפה צ'ארלי וייס, בקו התקפה. דמיאן וודי ומייק קומפטון, שני המובילים בחבורה, גמרו את העונה והשאירו מאחור קו התקפה צעיר ובלתי מנוסה. בהתחשב בכך שמשחק הריצה של אנטוויין סמית' הוא לא משהו שאפשר לבנות עליו, הרי אין לגארד ג'ו אנדרוצי ולסנטר הרוקי דן קופן על מה לסמוך חוץ מעל הלב הרחב שלהם והיכולת המצוינת שמגלה לאחרונה האופנסיב טאקל, מאט לייט. הוא זה שיצטרך למנוע מפפרס לפרוץ מצד ימין של ההתקפה ולהטריד את בריידי. טום אשוורת' ינסה לעשות אותו דבר מול ראקר בצד שמאל.

 

אז איך יוצאים ממלכודות והבליצים הרבים שצפויים ליפול על הפטריוטס מכיוונה של הגנת הפנת'רס? לווייס ובליצ'יק, מהערמומיים שבמוחות הפוטבול הנוכחיים הפתרונים, אולם אם ללמוד מנסיון העבר (משהו שלאו דווקא מומלץ לפוקס להסתמך עליו כשהוא מנסה ללמוד את המערכים של בליצ'יק), הם ינסו לפצח את ההגנה בהתקפת החוף המערבי החביבה עליהם על כך. ואין כמעט קווטרבק שיכול לנהל אותה טוב יותר מבריידי.

 

הקווטרבק של הפטריוטס (למי שלא זוכר, ה-MVP של הסופרבול לפני שנתיים) אינו שחקן של מהלכים גדולים מהסגנון של פייטון מאנינג, ברט פארב או מייקל ויק. היתרון היחסי שלו על הכוכבים הללו הוא הסבלנות והמשמעת שלו, שהשתלמה לו ולפטריוטס לאורך העונה כולה. בריידי רק בן 26, אבל מנוסה וקר רוח מספיק כדי לדעת מה צריך לעשות כדי לנצח ומול הגנה מלחיצה כל כך כמו של הפנת'רס מה שצריך לעשות זה לשחרר מסירות קצרות ומדוייקות ולא לאבד את הכדור. בריידי יש את המוח, הזרוע והרגליים כדי לעשות כל זאת. ממש כמו לאורך העונה המוצלחת כל כך של קבוצתו.

 

עקב בצד אגודל

 

הלוגיקה של בליצ'יק ו-וייס אומרת, שאם בריידי ישחרר מסירות מהירות, פפרס וראקר לא יספיקו להגיע אליו, גם אם יגברו על קו ההתקפה. אופציות מסירה לא חסרות. בריידי נוהג לפזר את המסירות שלו לכל עבר ובין רסיברים רבים. עם חזרתו של טרוי בראון מפציעה עומדת לרשותו מטרה לטווחים ארוכים יותר, אך הוא צפוי כאמור להתמקד במסירות הקצרות ל-5 עד 15 יארדים בכיוונם של דייויד גיבנס, בראון, דיון בראנץ' והרוקי בת'ל ג'ונסון (אופציית ארבעת הרסיברים חביבה במיוחד על הפטריוטס). לבליצ'יק יש דילמה מה לעשות עם צמד הטייט-אנד'ס, דניאל גרהאם וכריסטיאן פאוריה. שניהם נמנים על תופסי הכדורים הטובים ביותר בקבוצה, אך יתכן שיאלצו לתפקד הפעם בעיקר לצורך תמיכה בקו ההתקפה.

 

עם משחק המסירות הקצרות, יכולים הפטריוטס להתקדם כהרגלם עקב בצד אגודל בדרך אל האנד-זון והניצחון, במיוחד כשמולם ניצב סקנדרי שמוטל עדיין בספק. כדי להשאיר אותו כזה, אסור להם לזנוח את משחק הריצה, גם אם כאמור סמית', קוין פולק ולארי סנטרס לא ממש מספקים את הסחורה בדרך כלל. הפעלה של הראנינג-בק'ס הללו תמנע מהליינבקרים של הפנת'רס, דן מורגן, וויל ווית'רספון וגרג פייבורס, להשתלט על המרווח שבין קו ההגנה לקורנרבקים – המרווח בו כאמור אוהבים הפטריוטס לעבוד עם המסירות הקצרות שלהם.

 

ומה אם הקורנרבקים מקרולינה? גם אחרי ההצגה המרשימה של ריקי מאנינג בפילדלפיה (3 אינטרספשנס), מדובר בחוליה המפוקפקת בהגנת הפנת'רס. הפעם יפגשו מאנינג ועמיתיו הוותיקים יותר בעמדות הקורנרבק, רג'י הווארד וטרי קוזין, רסיברים אמינים ופיזיים יותר מאלו של האיגלס והם מתפרשים כאמור בכמויות רבות יותר. לא יהיה ניתן להכריע אותם בקלות והמסירות הקצרות מקשות גם על השגת אינטרספשנס. מאנינג הברברן וחבריו יצטרכו לקחת דוגמא מהסייפטיז הקשוחים מייק מינטר ודאון גרנט ולנסות לגבור על הרסיברים מבחינה פיזית. זוהי לא משימה קלה, אבל בהנחה שפפרס, ראקר וג'נקינס לא יוכלו לעשות זאת לבדם, מדובר בסוגייה שעשויה להכריע את המשחק.