"האם עלי לברך כשאני רואה ברק או שומע רעם?", שאל גולש אנונימי במנגנון השו"ת (שאלות ותשובות) של אתר מורשת. התשובה שקיבל מהרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה הייתה: "על ברק בלי רעם מברכים. על רעם בלי ברק לא, שכן אין אנו בטוחים שזה רעם. נהוג לברך קודם על הברק ולאחר מכן על הרעם".
"השאלה הרביעית שנשאלתי היתה מבחורה שעברה אירוע של גילוי עריות על ידי אביה, ולא רצתה שהוא יהיה נוכח בחתונתה. רק אז הבנתי את הכוח האדיר של המכשיר הזה, של האינטרנט", אמר שרלו בהרצאה שנערכה אמש (ג') ב"מרכז הבינתחומי לחקר האינטרנט" באוניברסיטת תל אביב. הרב סיכם את חוויותיו בשנתיים האחרונות, במהלכן ענה על שאלות גולשים באתר מורשת, אשר מנגנון השאלות והתשובות שלו כולל כ-80,000 שאלות ותשובות הלכתיות.
13,000 שאלות בשנתיים
שני אתרים מרכזיים משרתים כיום את הציבור הדתי בישראל - מורשת, המיועד לסטודנטים ולמבוגרים, ואתר כיפה, שפונה לבני נוער. שני אתרים אלה מציעים אינטראקציה מסוג חדש בין רבנים לציבור. האם מדובר באותן שאלות המטרידות אנשים יראי שמיים זה זמן רב, שעכשיו מוצאות את דרכן אל הרבנים בערוץ תקשורת נוסף? ואולי האינטרנט משפיע על מהות התכנים ועל טיב הקשר בין הרב לציבור. הרב שרלו נוטה אל עבר התשובה השנייה. "להערכתי, האינטרנט אכן השפיע על התכנים ההלכתיים", הוא אומר.
השאלות באתר נשאלות אמנם באופן אנונימי, אך שרלו מעריך כי 90% מהשואלים הם אנשי הציונות הדתית, 50% גברים ו-50% נשים, 5% חוזרים בתשובה או חילונים, ו-5% נשים חרדיות, "אותן אני מזהה לפי התחביר הייחודי. עבורן, זהו המנגנון היחיד במסגרתו הן יכולות לפנות לרב באופן עצמאי ולא דרך בעליהן", הוא מסביר.
עד היום ענה שרלו על כ-13,000 שאלות, פעילות לה הוא מקדיש מספר שעות בכל יום. מספר הכניסות הגדול ביותר לו זכה דף מסוים הוא כ-2,000, כאשר בתשובות הפופולריות ביותר מתפרמות תגובות רבות של גולשים. "אפשרות הגולשים להגיב היא חיובית בעיני, ומספקת לי מנגנון ביקורת בחינם, שהרבה פעמים מעמיד אותי על טעותי או לחילופין, מאפשר לי להכיר פנים אחרים", הוא אומר.
במה עוסקות השאלות?
באתר מתפרמות שאלות במגוון נושאים, העוסקים בכל תחומי החיים, החל משאלות יומיומיות כמו "האם מותר למלא הערכה גרועה על מרצה באוניברסיטה או שיש בזה לשון הרע?". הרב שרלו ענה: "אין זו רשות כי אם חובה למלא את השאלון כראוי". הסיבה: מול האחריות למרצה, עומדת האחריות לסטודנטים ולמוסד, וזהו מקרה קלאסי של 'לשון הרע לצורך'. שאלה נוספת היא "האם מותר לעשות ג'וגינג בשבת?", עליה השיב שרלו כי "פסיעה גסה בשבת עומדת בניגוד לדברי נביאים "אם תשיב משבת רגלך".
להערכת הרב שרלו, השאלות נחלקות לשלוש קבוצות, "40% בתחום שבינו לבינה, 30% שאלות הלכתיות נטו, בעניינים של מותר, אסור, צום וכדומה, ו-30% שאלות פילוסופיות על מחשבת ישראל וכדומה. השאלות של בינו לבינה נוגעות לכל מערכת היחסים בין גבר לאישה, החל מחברות, וכלה בשאלות הכי קשות, על גילוי עריות למשל".
שאלות בנושאים שבינו לבינה
אחוז ניכר מהשאלות מוקדש לנושאים ש"בינו לבינה", וכוללות שאלות כגון "יש לי שיער די ארוך, ואני רוצה לעשות צמות. איני מכיר בן שיודע לעשות זאת. האם מותר לבת לגעת לי בשיער?", עליה השיב שרלו תשובה חד משמעית: "אין להתיר נגיעה במצבים כאלה, שאין בהם צורך של ממש". וכן, "מהם השיקולים ההלכתיים שבגללם הגלולה נחשבת לאמצעי ה"חלק" ביותר, וההתקן לנחות ממנה?" עליה ענה שרלו כי "השיקול הוא פשוט מאוד - בדרך של גלולה ממשיכים לחיות כרגיל ולקיים יחסים ללא כל התערבות חיצונית".
שרלו מסביר כי מכיוון שאין חינוך מיני מוסדר בתיכונים הדתיים, האינטרנט הפך למקום שבו אלפים יכולים לקבל תשובות לשאלות שמטרידות אותם. "שאלות על הומואים, לסביות, אונס, גילוי עריות וכדומה - הכל מפורסם באינטרנט", ומזכיר שהרבה מהשאלות נוגעות גם לגלישה עצמה, כמו שאלה שנפוצה בקרב בעלי אתרים, ששואלים האם מותר להשאיר את האתר פתוח בשבת.
שינוי היחס להומוסקסואליות
הוא מציין כי האינטרנט גרם לכמה שינויים דרמטיים, שהגדול בהם היה יחסה של היהדות להומוסקסואליות. "מבחינתי זו היתה סטיה, לא הכרתי את זה. רק דרך השאלות - וכמות השאלות בנושא היא בלתי תיאמן - נחשפתי לנושא ולמדתי אותו. התחלתי להבין שזה נמצא מסביב. זה נושא שהאינטרנט אולי לא שינה את הפסיקה לגביו אבל ללא ספק שינה את ההבנה", הוא מודה.
"באופן כללי, אני יכול לומר שבשנתיים וחצי האחרונות למדתי את סיפור חייהם של אנשים מודרנים בעולם ההלכתי של היום. למדתי גם את הסכנות. יותר ויותר אני מפנה אנשים לבעלי מקצוע כמו עורכי דין, פסיכולוגים וכדומה. העברתי הרבה שאלות לאחרים והיום התשובות שלי יותר עגולות ופחות החלטיות וחדות".
היתרונות של המדיה
"למדיום הזה יש יתרונות עצומים", הוא מודה, ומונה את המרכזיים שבהם: "ראשית, האנונימיות, זהו יתרון עצום שמאפשר לכל אדם לשאול את השאלות הכי קשות ולקבל עליהן תשובות מיידיות. גם עניין הזמינות, לשני הצדדים, זמינות לשואל וזמינות לי, כעונה. אני יכול לחשוב, להתייעץ, לקרוא חומר בנושא או להעביר את השאלה לאדם מתאים יותר. אני לא בלחץ".
גם העובדה שהשאלות והתשובות מתפרסמות באתר וזמינות לכל אדם לקרוא היא יתרון גדול. "דבר חשוב שלמדתי מהנסיון שלי באינטרנט הוא לתת תשובות יותר מהודקות. שפת האינטרנט דורשת מאתנו לספק תשובות קצרות ולא מפורטות". להערכתו, האינטרנט הביא ליתר פתיחות בציונות הדתית. לדבריו, הרבנים שעונים לשאלות בכיפה ובמורשת הם מהשורה הראשונה והשניה של הרבנות בזרם הציוני, וההשתתפות באתר כבר אינה נחשבת מעשה יוצא דופן או משהו שמזלזלים בו.
ההיקף והזמינות מחריפים את הבעיות
עם זאת, שרלו מזכיר כי כמעט כל יתרון שהזכיר עשוי להיחשב בעיני אחרים כחיסרון, בעוד לאינטרנט יש כמה חסרונות משמעותיים אחרים. "יש תחושה של זילות, פעם היו הולכים לרב במיוחד, ומקבלים תשובות הלכתיות ארוכות ומנומקות, שהתאימו לשואל ולא היו כלליות", הוא קובע, "האינטרנט הוא מכשיר שיוצר זילות בהכל. בשפה, בתגובות, בסאטירה".
הוא שם לב כי מהלך השנים שם לב כי נוצרת תלות של חלק מהשואלים בתשובות הניתנות באתר, "מכיוון שזה כל כך זמין, אנשים שאלו שאלות על כל צעד ושעל, ונטייה זו עלולה להעניק לרב כח גדול מדי ולעודד מניפולציות. העובדה שזה בהיקף וזמינות כל כך גדולים בעצם מחריפה את הבעיה הזו".