מסקנות ועדת האטון שפורסמו אתמול אחר הצהריים (יום ד') טיהרו את ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, וקבעו כי לא הטעה במכוון את הציבור הבריטי לגבי המלחמה בעיראק, ולא היה אחראי להתאבדותו של מומחה הנשק, ד"ר דייויד קלי.
עיקר האשמה הוטלה על רשת ה-BBC ועל הכתב אנדרו גיליגאן, שחשף את הסיפור. עוד נקבע כי התאבדותו של קלי נבעה ככל הנראה ממצב נפשי קשה בעקבות חשיפה תקשורתית מופרזת בפרשה.
ראש הוועדה, הלורד האטון, קבע אחר הצהריים בעת הקראת המסקנות כי "משרד ההגנה הבריטי לא חשף במכוון את שמו של דיוויד קלי, כמקור לתחקיר של ה-BBC, אלא רק ציין שמדובר בפקיד בכיר. התקשורת הבריטית היא שהשלימה את התמונה ונקבה בשמו של קלי".
בלייר עצמו אמר בתגובה שעובדות הדו"ח מדברות בעד עצמן: "ההאשמה כי שיקרתי לפרלמנט או הוניתי את המדינה - היא השקר האמיתי". המסקנות נמסרו אתמול לעיונו של בלייר והבוקר לעיונם של חברי מפלגות האופוזיציה.
בעקבות המסקנות הגיש יושב ראש מועצת המנהלים של רשת BBC, גאווין דייויס, את התפטרותו.
המסקנות:
האם הממשלה "ניפחה" את המידע?
בספטמבר 2002 פירסמה הממשלה הבריטית דו"ח על תוכניות הנשק להשמדה המונית של עיראק. בדו"ח נטען שסדאם חוסיין מסוגל לשגר טילים כימיים או ביולוגיים בתוך 45 דקות.
בפברואר 2003 פורסם דו"ח נוסף של הממשלה. עד מהרה זכה הדו"ח לכינוי "הדו"ח המפוקפק", לאחר שהתגלה שפרטים שנכללו בו הועתקו מעבודה ישנה של סטודנט ואינם בחזקת מידע מודיעיני אמיתי. הגילוי גרם לרבים להטיל ספק בטענות הממשלה אודות הנשק של סדאם חוסיין.
במאי 2003 פירסם כתב ה-BBC אנדרו גיליגאן תחקיר שטען שהממשלה "ניפחה" את דו"חות המודיעין והגזימה במידת האיום הנשקף מהנשק של סדאם רק כדי לגייס תמיכה בפרלמנט ובציבור להצטרפות בריטניה למלחמה בעיראק.
התחקיר התבסס על מקור אנונימי שטען שיועץ התקשורת של בלייר, אליסטר קמפבל, הוא שעמד על כך שבדו"ח הראשון תוכנס הפסקה אודות יכולתו של סדאם לשגר תוך 45 דקות למרות שלא היו לטענה זו חיזוקים מודיעיניים.
התחקיר הביך מאוד את בלייר ואנשיו. ועדת חקירה פרלמנטרית מונתה כדי לחקור את הטענות שהעלה התחקיר וקבעה שאכן נפלו פגמים בהתנהלות הממשלה והתנהלות בלייר עצמו. זמן לא רב אחר כך התפטר היועץ קמפבל מתפקידו.
מי הורה לחשוף את קלי?
ביולי 2003 חשף משרד ההגנה הבריטי שהמקור של תחקיר של ה-BBC היה יועץ של המשרד, ד"ר דייויד קלי. ועדת פרלמנטרית נוספת שחקרה את הפרשה זימנה אותו לחקירה ובמהלך הדיונים, שהועברו בשידור חי בטלוויזיה, העבירה אותו מסע השפלות.
קלי הודה שנפגש עם כתב ה-BBC אבל טען שבתחקיר נכללו דברים שלא אמר, הכחיש שאמר לכתב שהממשלה היא ששתלה את טענת 45 הדקות. כעבור כמה ימים נמצאה גופתו בחורשה ליד ביתו. חקירת המשטרה קבעה שהתאבד.
ימים בודדים לאחר שנודע על מותו מיהר בלייר להדגיש שבשום אופן לא אישר או הורה לחשוף את זהותו של היועץ לכלי התקשורת. אולם בשלב הזה הציבור הבריטי כבר לא הסכים לקבל כלשונן את הצהרות הממשלה.
בבריטניה דרשו לחקור מה הייתה מידת מעורבותה של הממשלה בחשיפת שמו של קלי, שדחפה אותו לשלוח יד בנפשו. כמו כן דרשו מבקריה של הממשלה להבין האם אכן "נופחו" דו"חות המודיעין והאם העילה ליציאה למלחמה הייתה אכן מבוססת על שקר והטעייה.
לוועדה ניתן חופש פעולה רב וגישה למסמכים ותכתובות סודיות. כל הבכירים המעורבים הופיעו בפניה לרבות שר ההגנה ג'ף הון, יועץ ראש הממשלה קמפבל, בכירי מערכת הביטחון והמודיעין, בכירי ה-BBC וגם ראש הממשלה עצמו.
באחד הדיונים טען בכיר במשרד ההגנה כי בלייר עצמו עמד בראש ישיבה שדנה באסטרטגיה של חשיפת שמות של קלי כמקור לתחקיר המביך. בלייר ואנשיו הכחישו זאת בתוקף.
בלייר כבר ניזוק
עם זאת, תחקיר של התוכנית "פנורמה" של ה-BBC שחקר את התנהלות תאגיד השידור לכל אורך הפרשה מצא פגמים גם בעבודתה שלה. התחקיר גילה כי במקרים רבים פעלה מערכת החדשות של התאגיד באופן רשלני ופזיז, ומאשים את גיליגאן בחוסר דיוק. "פנורמה" מצאה גם שלגיליגאן לא היו מספיק הוכחות לטעון שהממשלה הכניסה את איום 45 הדקות לדו"חות שלה באופן מכוון.
הפרשה הסבה נזק אנוש לפופולריות של בלייר, שהצטייר כלא אמין. לכך הצטרפה העובדה שלמרות שאמר שהוא מוציא את חייליו למלחמה כדי למנוע מסדאם חוסיין לפתח נשק להשמדה המונית, טרם אותר בעיראק ולו שריד לנשק שכזה.
סקר שנערך לאחרונה בבריטניה מצא כי פחות מאחד מבין כל ארבעה בריטים מאמינים לגרסתו של בלייר. היה זה מבחן שני למנהיגותו הפוליטית של בלייר בתוך יממה: אמש הוא ניצל מתבוסה משפילה בפרלמנט, לאחר שרפורמה בשכר הלימוד באוניברסיטאות אותה קידם בנחישות עברה ברוב דחוק בהצבעה, למרות "מרד" של לא מעט מחברי מפלגתו.