העלות הכוללת של תאונות הדרכים למשק ישראלי בשנים 2000-2002 הגיעה ל-12.59 מיליארד שקל לשנה, סכום המהווה 2.5% מה - תמ"ג. כך עולה ממחקר שנעשה על-ידי "מתת-מרכז תכנון תחבורה", שיוצג בכנס של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והמכון לחקר התחבורה בטכניון, הנערך במלון מגדלי הכנסת בירושלים.
במונחים של עלות הנזק לנפש, הנתון הוא 425 דולר לנפש בשנה (1,880 שקל במחירי יולי 2003, מועד פרסום המחקר). 3.25 מיליארד שקל מתוך הנזק הכללי הם נזקי תביעות על "צער כאב וסבל" בתאונות קטלניות.
במחקר נוסף שיוצג היום נקבע, כי כמעט מחצית מתאונות הדרכים היו נמנעות, אם היינו נמנעים מביצוע עבירות תנועה. כך עולה ממחקר שנערך על-ידי פרופ' שלום הקרט וד"ר ויקטוריה גיטלמן מהטכניון.
הקרט וגיטלמן טוענים, כי 80-90% מהתאונות נגרמות בגלל עבירות תנועה, וכי הקפדה על החוק תמנע 30-50% מהתאונות. היקף העבירות הגבוה ביותר הוא בתחום המהירות: 50-80% מהנוהגים עוברים על המהירות המותרת בחוק, 20% אינם ממלאים אחרי חובת השימוש באמצעי ריסון (חגורות בטיחות ומושבי ילדים), 3-4% אינם מצייתים לרמזורים, ועד 3% נוהגים במצב של שכרות.
אין התאמה מלאה בין רמת המעורבות בתאונות לבין אחוזי אי הציות לחוקי התנועה השונים. כך למשל, בקרב עברייני המהירות מגיע שיעור התאונות ל-25-45%, בקרב הנוהגים בשיכרות ל-10-30%, בקרב עברייני האור האדום ברמזורים התרומה לתאונות היא של 6-10%, ובקרב הנהגים שאינם מצייתים לתמרורים ומבצעים תמרונים אסורים בכביש השיעור הוא 3-10%.
המחקר מאמת הנחה ידועה שחברות הביטוח אימצו לעצמן לצורך קביעת תעריפי דיפרנציאליים למבוטחים: נהגים שנוטים יותר לבצע עבירות מעורבים ביותר בתאונות. בעיקר מדובר בעבירות מהירות ונהיגה בשכרות.
הנהג העבריין הוא בדרך כלל צעיר, זכר, נוסע הרבה יחסית,נוסע במהירות גבוהה בכל סוגי הדרכים, אינו מתחרט על עבירות תנועה שביצע ומגלה תוקפנות כלפי נהגים אחרים. עורכי המחקר מציינים, כי אכיפה ידנית (נוכחות שוטרים וכו') של מהירויות נסיעה מביאה לירידה של 6% בסך התאונות ושל 14% בתאונות הקטלניות.
אכיפת מהירות אוטומטית (מצלמות וכו') מביאה לירידה של 19% בתאונות ושל 17% במספר הנפגעים. באזורים עירוניים הירידה המושגת מהפעלת אמצעי אכיפה אלקטרוניים מגיעה ל-28% במספר התאונות עם נפגעים.