הוליווד נגד שיתוף הקבצים: סבב נוסף

חברות המוזיקה ממשיכות להאבק בתוכנות שיתוף הקבצים בבתי המשפט. בקליפורניה החל אתמול הדיון בערעור של הוליווד על פסיקת בית המשפט המחוזי, לפיה תוכנות שיתוף הקבצים אינן מפרות את החוק, גם אם חלק מהמשתמשים עושים זאת

על אף מאות התביעות שהוגשו נגד משתמשי תוכנות שיתוף הקבצים בארה"ב, חברות המוזיקה לא מוותרות על שאיפתן לנצח את תוכנות שיתוף הקבצים בבתי המשפט. שופטי בית המשפט לערעורים בקליפורניה דנו אתמול (ג') בערעור של הוליווד על פסיקת מפתח של בית המשפט המחוזי בלוס אנג'לס מהשנה שעברה. בית המשפט קבע אז, כי התוכנות "מורפיאוס" ו"גרוקסטר" אינן מפרות בפעילותן את חוק זכויות היוצרים, על אף שחלק מהמשתמשים בהן עוסקים בהורדה פיראטית של קבצים. זאת, מאחר ויש להן גם שימושים חוקיים.

 

תעשיית הבידור טוענת כי מפעילי התוכנות נושאים באחריות משפטית מלאה על פעולות הגולשים, ודורשת לאסור עליהם לאפשר את המשך החלפת העותקים הלא מורשים של קובצי מוזיקה וסרטים באינטרנט. עורכי הדין של התביעה טענו בפני הרכב של שלושה שופטים, כי יש להורות לגרוקסטר ומורפיאוס להוסיף מסנני תוכנה שימנעו את האפשרות לסחור או להחליף באינטרנט עותקים של שירים וסרטים המוגנים בזכויות יוצרים. 

 

"בית המשפט יכול להורות להם לעשות משהו בנידון", אמר ראסל פראקמן, עורך דין מטעם התביעה, "ניתן לשים מסננים וחסמים בכדי להגביל את הפרת זכויות היוצרים". מנגד, טענו הפרקליטים של תוכנות שיתוף הקבצים, כי אין זה תפקידם לסנן תכנים, וכי אם יכפה עליהם בית המשפט להשתמש במסננים המשמעות המעשית תהיה סגירת השירות. ארגון EFF, הנלחם למען זכויות הגולשים ברשת, טוען כי אם יקבע בית המשפט כי מורפיאוס וגרוקסטר אחראיות על הפרת זכויות היוצרים של גולשים - עלולים גם ספקי אינטרנט או יצרניות תקליטורים לצריבה ואחרים להחשף בפני הרשעות דומות.

 

בטאמקס מול נאפסטר

 

במרכז הדיון אתמול עמדו שתי גישות סותרות. התביעה טוענת, כי טכנולוגיית שיתוף הקבצים של שלוש החברות תוכננה במיוחד כדי לסייע למשתמשים להעתיק קבצי מוזיקה וווידאו ולהפר זכויות יוצרים, אך לטענת ההגנה, בית המשפט העליון כבר קבע כי טכנולוגיה היא חוקית אם ניתן להשתמש בה גם לצרכים מהותיים שאינם מפרים זכויות יוצרים.

 

שתי הגישות האלה חוזקו בשתי פסיקות מפתח מנוגדות: הפסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב במשפט של אולפני יוניברסל נגד סוני (בטאמקס) והפסיקה של בית המשפט לערעורים של חברות המוזיקה נגד נאפסטר ב-2001.

 

במשפט סוני-בטאמקס הכוונה היא למאבק של אולפני הסרטים בחברת סוני, אשר הגיע לסיומו ב-1980, עם פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב, ברוב של חמישה נגד ארבעה, כי פורמט הבטאמקס להקלטת וידאו אינו בלתי חוקי, אף שחלק ממשתמשיו מפרים באמצעותו זכויות יוצרים. השופטים דחו את טענת אולפני הסרטים, כי כשבעה אחוזים בלבד ממשתמשי קלטות הבטאמקס אינם מפרים זכויות יוצרים, וקיבלו את עמדת ההגנה, לפיה לכמות המפרים אין כל משמעות משפטית. השופטים הבינו כי בלתי אפשרי למנוע ממיליוני אמריקאים להשתמש בקלטות וידאו. אולפני הסרטים זעקו מרה וטענו כי המשך ההקלטות הפיראטיות יביא לקריסתם. ההמשך ידוע לכל: הווידאו הפך לאפיק הכנסות נאה עבור התעשייה, למרות ההעתקות הביתיות.

 

בית המשפט המחוזי בלוס אנג'לס התבסס על פסיקת בטאמקס כאשר קבע באפריל 2003, כי שירותי שיתוף קבצים צריכים ליהנות מאותה ההגנה ממנה נהנים יצרני קלטות וידאו או תקליטורי DVD. השופט קבע כי גרוקסטר ומורפיאוס מספקות תוכנה לשיתוף קבצי מוזיקה וסרטים, אך אינן מפקחות על הדרך בה משתמשים בתוכנה. בעקבות הפסיקה הזו, שינתה תעשיית הבידור טקטיקה, והחלה להגיש תביעות נגד אלפי משתמשים פרטיים ולא נגד חברות התוכנה.

 

חברות המוזיקה מקוות כעת לפסיקה אחרת, ברוח הקביעה של בית המשפט המחוזי בארה"ב משנת 2001, לפיה נאפסטר הפרה זכויות יוצרים כאשר אפשרה למשתמשי התוכנה לשתף קבצים פיראטיים. בית המשפט הורה על סגירת השירות עד שהחברה תחסום את האפשרות להפר את החוק בתוכנה - דבר שלא אירע והחברה פשטה את הרגל. עם זאת, בניגוד לנאפסטר, "גרוקסטר" ו"מורפיאוס" אינן מתבססות על שרתים ריכוזיים לצורך "שידוך" בין מורידי הקבצים לקבצים השמורים ברשת.

 

אותם טיעונים ישנים

 

כאילו לא חלפו 24 שנים מאז פסיקת "בטאמקס",  נשמעו אתמול בבית המשפט בפסדנה אותם טיעונים ישנים. עורך הדין של התביעה, ראס פרקמן, טען כי 90 אחוז מהתכנים הזורמים ברשתות שיתוף הקבצים הם בלתי חוקיים. השופט ג'ון נונן, לא התרשם במיוחד. "כלומר, 10 אחוזים לא מפרים את החוק? לי זה נשמע כמו הרבה גולשים חוקיים", אמר. "אם 10 אחוז זה לא מעט משתמשים, אני מציע לחברות שיתוף הקבצים לבסס את עסקיהם על אותם גולשים", השיב פראקמן.

 

כאשר שאל השופטן נונאן את פראקמן מה ההבדל בין התביעה הנוכחית למשפט בטאמקס, הוא ענה כי בעוד סוני לא יכלה למנוע את ההפרות באמצעות קלטות הווידאו, שתי חברות השיתוף יכולות לשלב מסננים אנטי פיראטיים, שהתגלו בעבר כלא יעילים, כאשר שולבו בתוכנת נאפסטר. לדברי עו"ד וון לוהמן מארגון ה-EFF, הדרישה להוספת מסנני תוכנה היא רק מסך עשן. "במציאות, הם רוצים לסגור את תוכנות שיתוף הקבצים, וזה לא תפקידו של בית המשפט", ציין.

 

וון לוהמן העריך כי תהא אשר תהא הפסיקה של בית המשפט לערעורים, לא מן הנמנע כי המשפט יוכרע רק בבית המשפט העליון במהלך חמש השנים הקרובות. נראה כי לעת עתה, חברות המוזיקה אינן חוששית מפסיקה תקדימית נוספת בנוסח "סוני בטאמקס", שתכשיר את תוכנות השיתוף, ובכוונתן לדבוק באסטרטגיה הנוכחית, של מאבק משפטי נגד משתמשים פיראטיים ותוכנות שיתוף הקבצים הפופולריות.