תאילנד, קצת אחרת

אומרים שכבר אי אפשר לזוז בתאילנד מרוב מלונות, שלא נשארו בה חופים בתולים ושמטורף מי שרוצה לנהוג בכבישיה. אומרים וטועים. מסע משפחתי מבנגקוק דרומה, בין שמורות טבע פראיות ואיים שלא שמעו מילה בעברית. בנגקוק? איפה זה בכלל

הכל התחיל כשהרגשתי שאני חייב לגלות אם עדיין נותרו בתאילנד מקומות כמו קוסמוי של פעם, כשהיו בה בסך הכל ארבעה גסט-האוסים מבמבוק, ימים שבשביל ארוחת צהריים כל מה שהייתי צריך זה למשוך מהמים רשת עם דגים. כשהייתי חוזר לעת שחר, ברגל, תוך ניצול השפל, מהאי הקטן מאדלונג, כל הדייגים היו צוחקים ואומרים: היית אצל דארלינג?. טוב, היו ימים, ומאז עברו הרבה מים בנהר הצ'או פאיה, וגם לא פחות ישראלים, ובקוסמוי כבר אי-אפשר לזוז מרוב מלונות.

 

ואם כבר לתאילנד, למה לא לבדוק כמה אקסיומות ביחס למדינה. למשל, שאי-אפשר לנהוג בה, בגלל ההגה בצד הלא נכון ובגלל הנהגים, שהפס הלבן באמצע חייב להיות במרכז הרכב שלהם. ושבכלל, לצאת מבנגקוק ברכב זה רעיון גרוע, כי לך תדע איך יוצאים ממנה.