דן תורג'מן, שרכש לעצמו בשנים האחרונות מעמד של כוכב טלנובלות והפקות תיאטרון לילדים ולנוער, חוזר אחרי שנים ארוכות למסך הגדול, הפעם גם בתפקיד הבמאי.
בימים אלה נמצא תורג'מן במהלך צילומי "משהו מתוק", סרט קולנוע שייצא להקרנות מסחריות ברחבי הארץ בחודש יוני הקרוב, במסגרת פרוייקט "סרטים מכאן". מדובר בהפקה משותפת לחברות הכבלים ו"גלובוס גרופ", המבוססת על תסריט שכתבו במשותף אופיר בביוף ותורג'מן.
"הסרט מגולל סיפור אהבה בלתי אפשרית שנרקם בין אחות בכורה במשפחה מרוקאית לבין הארוס המיועד לאחותה הצעירה. בסיפור המסגרת משובצות מערכות יחסים מורכבות וצבעוניות בתוך המשפחה והמושב בו היא מתגוררת", מספרים המפיקים. בתפקידים הראשיים מככבים דן תורג'מן ואיילת זורר ולצידם אביטל אברג'יל-אוז, ריימונד אבקסיס, גולן אזולאי, אלברט אילוז, רמי דנון, דוד דנינו, אולי שטיינברג ותמר קינן.
באיזה שלב נמצאת ההפקה?
תורג'מן: "התחלנו לצלם לפני שבוע וחצי במושב מזור ואנחנו עתידים להמשיך את הצילומים לאורך כל חודש פברואר בין היתר בלוקיישנים בצפון הארץ ובלונדון. מדובר בסרט באורך מלא שמיועד בראש ובראשונה לקולנוע ומאוחר יותר, לקראת 2005 ישודר בכבלים".
זו הפעם ראשונה שאתה מביים?
"לא, האמת שביימתי גם את 'מינוטאור', למעט בסצינות מסוימות בהן נעזרנו ביונתן תמוז. אפשר לומר שזה הסרט השני שאני מביים"
רוב העולם מכיר אותך כמי שנמצא בקדמת המצלמה, איך זה להיות בצד האחורי?
"יש הבדל עצום בין לשחק מול המצלמה ולעמוד מאחוריה כבמאי. ההבדל המהותי והראשוני הוא ששחקן לוקח אחריות על תפקיד אחד ובמאי אחראי לכל הפרטיטורה, כל המכלול והחזון של הסרט ומתרגם אותו לפריימים קולנועיים. המגויסות והאחריות היא בעוצמות יותר גדולות".
אתה גם משחק וגם מביים בסרט. לא מסובך?
"זה לא פשוט ולא מומלץ, אבל מכיוון שאני ליוויתי את כתיבת התסריט במשך כשנה, אני מכיר כל-כך לעומק את הדמות, כך שזה נראה לי טבעי".
איך נולד החיבור בינך לבין ההפקה הנוכחית?
"יורם גלובוס הפיק בזמנו את 'מינוטאור' ומאוד אהב את ההפקה. הוא הציע לי לביים פרוייקט קולנועי נוסף ועבדנו על משהו ראשוני שפחות התחברתי אליו והחלטתי לוותר. שכנעתי את יורם לקחת את הזמן ולא למהר לתוך הפרוייקט רק מפני שאנחנו רוצים לעשות סרט. היה לי בראש את הרעיון הכללי לסרט הזה, הבאנו את אופיר בביוף שבמשך שנה כתב איתי ביחד את התסריט וזהו. היינו אמורים להתחיל את הצילומים לפני מספר חודשים, אבל מכיוון שהרגשתי שהתסריט בשלב ההוא עדיין לא היה בשל, שכללנו אותו. אני חושב שקולנוע זה סוג של עבודה שצריך לקחת עבורה את הזמן, להפנים דברים ולנקות טיוטות עד שאתה מגיע לטוב ביותר וזה מה שעשינו".
הקהל שלך היום מורכב מילדים שראו אותך בהפקות כמו "המלך ארתור", בני נוער שצפו בך בטלנובלות ומבוגרים שזוכרים אותך מהסרטים. מה הכי מדבר אליך?
"אני בעד שילוב כוחות. כשהשתתפתי בטלנובלה 'לגעת באושר', הרבה לפני שזה תפס קהל, אנשים הרימו גבה. אני אמרתי בזמנו שבסופו של דבר אני משוכנע שהדוקטרינה הזו של טלנובלות תעשה טוב לכל התעשייה ואם בעקבות הטלנובלות וכוכביהן, חלק מהקהל יעבור עם הכוכבים לפלטפורמות אחרות כמו תיאטרון ילדים או הקולנוע הישראלי, כולנו נצא נשכרים".
אתה חושב על התמקדות בבימוי?
"אני מאוד אוהב לשחק, כך שנטישה מוחלטת אני לא צופה. אבל אני יכול לומר בוודאות שיש בכוונתי להמשיך ולביים לקולנוע".