כאשר דיסק הבכורה של נורה ג'ונס Come Away With Me שוחרר לפני פחות משנתיים איש כמעט לא שם לב אליו. שנתיים עברו מאז. ג'ונס קטפה כבר שמונה פרסי גראמי ומכרה שמונה מיליון עותקים מהתקליט בארה"ב ו-17 בעולם כולו. כעת היא משחררת את התקליט השני שלה Feels Like Home וכל העולם מחכה בקוצר רוח (לשירי התקליט ניתן להאזין באתר של VH1).
"אני באמת לא מבינה למה צריך לשדר פרסומות בטלוויזיה לדיסק חדש", מביעה ג'ונס תמיהה לנוכח הקידום הנמרץ של התקליט, "מפחיד אותי שלאנשים יימאס מזה". בינתיים, נדמה שלחובבי המוזיקה בארה"ב עוד לא נמאס אפילו מתקליטה הראשון, שנמצא עדיין במקום ה-25 במצעד המכירות השבועי.
בתקליט החדש, אומרת ג'ונס, היא התקרבה יותר לשורשים של יצירתה, עם יותר ניחוחות של קאנטרי ובלוגראס, כולל דואט עם דולי פרטון. "בהתחלה לא חשבנו להכניס את השיר הזה", היא אומרת, "אבל כולם כל כך אהבו אותו - אז החלטנו שהוא יהיה בפנים".
את התקליט שב והפיק אריף מרדין, וגם הנגנים, כולל חברה לחיים לי אלכסנדר, לא התחלפו. ג'ונס השתתפה הפעם בכתיבת חלק גדול יותר מהשירים ובהפקתם. "תמיד היו לי דעות נחרצות", היא אומרת, "אבל באחרונה זה התגבר. אני מנסה להגיד מה שיש לי בצורה נעימה, אבל בדרך שלי. מסכנה חברת התקליטים שלי, הם בטח שונאים אותי. אני מתעקשת לאשר כל דבר".
ברוס לונדבאל נשיא הלייבל "בלו נוט" לא ממש מסכים איתה. "היא אנטי-דיווה", הוא אומר, "ולכן אנחנו מנסים לשווק אותה ברגישות ובעדינות בלי להשתמש בסיסמאות כמו 'התקליט הכי גדול מאז ומעולם'".
"אני לא חוששת שהתקליט החדש שלי יפגע במכירות של הקודם", מוסיפה ג'ונס תוך כדי צחוק, "למרות שאם הקודם ימשיך להימכר יותר מהחדש, זה יהיה מוזר ועצוב". לאור ההזמנות המוקדמות של יותר ממיליון עותקים מוקדמים, יש להניח שלחשש הזה אין יותר מדי מקום. "אני מצפה למכירות גבוהות מאוד", אומר לונדבאל, "אבל לא בהכרח כמו של התקליט הראשון".
"אני חושבת לעתים על הקריירה של זמרים שאני אוהבת, ושלא כל התקליטים שלהם הצליחו", אומרת ג'ונס, "ואני עדיין אוהבת אותם. זה בסדר לא להיות הכי מצליח, אי אפשר לצפות לזה תמיד. כל עוד אנשים אוהבים את מה שאני עושה, אני לא אילל".