מי שייצא לטיול בשמורת הטבע שער פולג שמול מכון וינגייט, אולי לכבוד פריחת האירוסים, יגלה שאם יבחר להיכנס בשער הדרומי של השמורה (ליד קיבוץ יקום) יאלץ לשלם בעבור החנייה והמעבר, למרות שהכניסה לשמורת הטבע כלל אינה כרוכה בתשלום.
שלוש דרכים מובילות לשמורה: מכיוון מכון וינגייט, מכיוון מושב אודים או מקיבוץ יקום. הכניסה מכיוון קיבוץ יקום היא גם הכניסה לפארק יקום, עסק פרטי לכל דבר ועניין. בימי חול בהם עיקר הביקורים הם של קבוצות ותלמידים, כל הכניסות פתוחות ללא תשלום, אך בסופי שבוע עומד רכב שטח לרוחב כביש הכניסה מכיוון יקום ולצדו גובה או שניים שמונעים את המעבר ודורשים תשלום.
מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה לפניית ynet שהם לא אישרו לגבות דמי כניסה לשמורה. "אסור בתכלית האיסור לגבות תשלום לכניסה לשמורת טבע למעט אם הדבר אושר על ידי השרה לאיכות הסביבה ומתבצע על ידי הרשות". השילוט הרשמי עם הלוגו הממלכתי מפנה את הנוסעים בכביש המהיר לכניסה מכיוון יקום. למי שלא מדקדק בפרטי העניין, השילוט בכניסה יראה כאילו הרשות היא זו שגובה את דמי הכניסה, אך לא היא.
התרגיל שמתבצע בכניסה לשמורה מוכר גם מחופי הרחצה לאורך הים התיכון והכנרת: את הכסף גובים בעבור "חניה" - 50 שקל לרכב פרטי - וכך מיטשטשים הגבולות בין היוזמה הפרטית לבין השטח הציבורי. המבקרים בשמורה חונים למעשה בפארק יקום ומשם נכנסים לשמורה. גם מי שמגיע כהולך רגל יאלץ לשלם, עשרה שקלים לאדם. באופן משעשע, או אולי נדיב, בעלי כרטיס 'מטמון' של רשות הטבע והגנים נהנים מהנחה בתשלום.
בפארק יקום עצמו, אגם, מדשאות, שטחים מוצלים, פינות יצירה, קפה וגלידה וכן המתקנים המתנפחים הבלתי נמנעים. השימוש באלו, למען הסר ספק, הוא בתשלום נוסף. לעומת זאת, מציע הפארק סיורים מודרכים בשמורה ללא תשלום נוסף.
פארק יקום: תנו לנו פתרון אחר
"אנחנו גובים תשלום ממי שנכנס לשטח שלנו, לא לשמורת הטבע" אומר בתגובה הבעלים של פארק יקום, יוסי ברונפמן. לדבריו, השער בו נגבה התשלום הוא בשטח של הפארק, לא של השמורה. "מי שחפץ לעבור בשטח שלנו וליהנות מהשירותים שלנו ומהאבטחה - שישלם", אומר ברונפמן.
ברונפמן, פעיל סביבתי אגב, מסביר שאין לו ברירה. "אם מישהו ייתן לי פתרון איך אני יכול לגבות רק ממי שמגיע לפארק, אשמח". עד שיימצא הפתרון נגבים דמי מעבר גם ממי שרק רוצה לעבור לכיוון השמורה. "החלופה היא שאני אסגור את השער", אומר ברונפמן.
לדבריו, הקופאים בכניסה לפארק מסבירים למי שאינו רוצה לשלם איך להגיע לשמורה מסביב, כלומר לחנות (בתשלום) בחנייה של מכון וינגייט, לעבור בגשר הולכי הרגל מעל כביש החוף, ולהיכנס לשמורה. אגב, רבים בוחרים לחנות לצד כביש החוף במקום שלא רק שאסור לחניה הוא גם מסוכן.
עוד אומר ברונפמן כי הוא משקיע בטיפוח השמורה עצמה: מנקה אותה אחרי שהולכים המבקרים, ואף הדפיס על חשבונו עלון עם הסברים על מה שיש לראות בשמורה. "אם לא הייתי שם, כל מה שיש בשמורה לא היה", הוא מוסיף. הוא גם נותן, מרצונו הטוב, לדבריו, הנחה לבעלי כרטיס 'מטמון'.
כמו באותו הסיפור על אשת הרב, אולי גם כאן כולם צודקים, אבל דבר אחד ברור: הסימביוזה בין שמורת שער פולג לבין פארק יקום לא בריאה. מאוד לא בריאה.