תוספים: איך הם נבדקים ואילו מזונות מועשרים בהם

איך נבדקים תוספי המזון המיובאים, אילו תקנות סימון תזונתי נהוגות בארץ, וגם מזונות מועשרים בישראל והשלמת רשימת המינרלים. כתבה חמישית בסדרה

התחום העוסק במזון מועשר מתפתח מאוד בשנים האחרונות. העשרת מזון היא למעשה שלב בייצורו שבו מוסיפים אליו רכיבי תזונה שונים, כמו ויטמינים ומינרלים. איכות ההעשרה בדרך זו דומה לנטילת תוסף המכיל ויטמין או מינרל. ההעשרה יעילה כאמצעי לשיפור תכולת רכיבי מזון שונים בתפריט היומי שלנו, ללא צורך בשינוי התנהגותי אישי. למשל, אנו לא נדרשים לשנות הרגלי אכילה תוך הקפדה על אכילת מזון עשיר בחומצה פולית ואף איננו חייבים לזכור לקחת את התוסף. במקום, אנו אוכלים את הלחם האחיד המועשר כבר בחומצה הפולית.

 

ייבוא תוספי התזונה

 

ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, ראש שירותי המזון באגף הבריאות, מוסרת שלצורך ייבוא תוספי התזונה חייבים הייבואנים להציג בדיקות ממעבדות מוכרות בארצות הייצור, לפיהן תכולת הוויטמינים והמינרלים או המרכיבים האחרים זהה למוצהר. משרד הבריאות עורך בדיקות פיקוח באופן אקראי. עם זאת, מספר רב של תוספי תזונה מכילים רכיבים שאינם ניתנים לבדיקה בישראל, או בכלל. לכן רצוי להבדיל בין תוספים המכילים ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו מתוספים המכילים צמחי מאכל ורכיבים אחרים.

 

"בחמש השנים האחרונות משתמשים שירותי המזון והתזונה ב- DRI , שהן ההמלצות העדכניות ביותר לרמה המומלצת של רכיבי תזונה", אומרת ד"ר ניצן-קלוסקי. "יוצא לכן, שאנחנו כבר אימצנו מזמן את מה שהאמריקאים עומדים לאמץ. בנוסף, במשרד הבריאות הוקמה ועדה לסימון תזונתי בראשות פרופ' אליק אבירם. מטרת הוועדה להגדיר מנת צריכה ישראלית אופיינית לכל מזון. בנוסף, הסימון התזונתי ל-100 גרם יושווה בעתיד גם להמלצות המעודכנות שצוינו לעיל".

 

אמת בפרסום

 

הפרסום המופיע במדיה ועל אריזות המוצרים בתחום תוספי המזון הוא בעייתי. משרד הבריאות הכין הצעת תקנה בנושא המסרים הבריאותיים למזון, ובתוך כך גם לתוספי תזונה. התקנה תארגן את איכות המסרים כך שהצרכן יוכל לקרוא בברור ולהסיק מסקנות:

 

1. מסר בריאותי המאושר על-ידי משרד הבריאות (לדוגמה: ההשפעה הטובה של חלבון הסויה על מניעת מחלות לב) וליצרן מותר לפרסמו בתנאי שהמוצר מכיל כמות מסויימת של הרכיב במנת הצריכה הסטנדרטית בישראל.
2. מסר ייעודי (לדוגמה: "המוצר אינו מכיל גלוטן ומאושר על-ידי משרד הבריאות לשימוש במחלת הצליאק").
3. מסר תפקודי או מבני שלא מאושר על-ידי משרד הבריאות ("מחזק את מבנה העצמות", "מחדד את הזיכרון" ועוד מסרים שלא הוכחו במחקר). בדומה להחלטת מנהל המזון והתרופות האמריקאי, יצרן שיפרסם מסרים כאלה יחוייב בציון הערה על אריזת המוצר: "מסר זה לא נבדק על-ידי משרד הבריאות".

 

כל שנותר לצרכן, אם כן, הוא לקרוא ולהסיק מסקנות בהתאם.

 

העשרת מזון בישראל

 

מהם הקריטריונים להעשרת מזון?

ד"ר ניצן-קלוסקי: "כיום משרד הבריאות נמצא לקראת פרסומה של תקנה המתייחסת להעשרת מזון בישראל. התקנה מגדירה אילו מזונות חייבים להעשיר ובאילו רכיבים, וכן מגדירה הגבלות שונות. כלומר, יצרן מזון אינו יכול על דעת עצמו להחליט להעשיר את המזון ברכיבים שונים".

 

איזה מזון מועשר כיום בישראל?

• "שיתוף פעולה הדוק עם תעשיות המלח בישראל הוביל לשיווק מלח מועשר ביוד. עם זאת, ניתן למצוא עדיין מלח שאינו מועשר, דבר שאינו קורה במדינות רבות בעולם. בנוסף, צריך לזכור שיותר מ-70 אחוז מהמלח הנצרך מדי יום בישראל מקורו במזון מתועש, ולכן פניתי לתעשיית המזון בבקשה להפחית את כמות המלח מצד אחד, ולהשתמש במלח מועשר ביוד במקום במלח הרגיל.
• חלב דל שומן מועשר בויטמין D (גם חלב 3 אחוז יועשר בעתיד, משום שגם הוא דל בוויטמין).
• הלחם, בחלקו, מועשר בוויטמיני B (כולל חומצה פולית) וברזל. המטרה היא להעשיר מזון יסוד כמו הלחם, על מנת להגיע לחתך הסוציואקונומי הנמוך. פניתי גם לאיגוד טחנות הקמח כדי לבצע העשרה בתחומי הטחנות, כפי שנעשה ברוב המדינות המפותחות".