שובו של פקמן

סוניק, דונקי קונג, פולשי החלל, סגה, אטארי. כל אלה אינם שמות מן העבר הרחוק, אלא להיטים בעולם המשחקים. בשנתיים האחרונות ניכר זרם הולך וגדל של שחקני מחשב החוזרים למכונות המשחק הישנות, ובעיקר למשחקים הוותיקים. האינטרנט, תוכנות שיתוף הקבצים והקוד הפתוח מסייעים

פקמן? סוניק? דונקי קונג? השמות האלה אולי לא אומרים הרבה לחלק גדול משחקני המחשב הצעירים של היום, אך בהחלט מעלים חיוך נוסטלגי בקרב מי שגדלו בשנות השמונים. באותה העת, לא היה סרט נוער שכיבד את עצמו שלא הציג את אולמות מכונות המשחק, הארקייד, כמקום בילוי מרכזי. משחקים רבים נולדו באותה תקופה, חלקם הפכו למיתולוגיים, כמו פקמן ופולשי החלל, חלקם נעלמו לחלוטין.

 

תקופת הזוהר של מכונות המשחק לא נמשכה לאורך זמן. בשנות ה-90 שטפו את השוק מחשבים אישיים, שהציגו יכולות גרפיות מתקדמות, ואליהם נלווה מגוון של משחקי מחשב, שהציעו יתרון משמעותי בולט: אפשר לשחק אותם גם בבית. מסמר נוסף בארון הקבורה של מכונות המשחק נעצו הקונסולות הביתיות. Xbox, פלייסטיישן, גיימקיוב ואחרות, המציעות לשחקנים יכולות גרפיות ברמה של מכונת משחק אצלם בסלון.

 

אבל להיסטוריה, כרגיל, יש נטייה לחזור על עצמה. באחרונה ניכר זרם הולך וגדל של שחקנים שחוזר לאולמות המשחק וגם משחקים ישנים זוכים לעדנה מחודשת. מתברר שלא מדובר רק בתופעה מקומית. סגה, מהמובילות בענף, הציגה ברבעון האחרון גידול משמעותי ברווחיה, שנבע ממכונות המשחק. 

 

"השאר את המזל לגן עדן"

 

ההיסטוריה של מכונות המשחקים התחילה ב-1889. שורשי התעשייה נעוצים ביפן, שם החליט פוסאג'ירו יאמאוצ'י להקים חברה קטנה לשיווק משחק קלפים, ששמה נינטנדו, שפירושה ביפנית "השאר את המזל לגן עדן". מאז ועד היום רבים מן הרעיונות המקוריים והאנשים המעניינים שיניעו את עולם המחשבים יגיעו מהתחום.

 

ב-1954 הבחין דייוויד רוזן, חייל אמריקני משוחרר, שעמיתיו נהנים לשחק במכונות משחק המוצבות בבסיסים שלהם. הוא החל לשווק מכונות משחק כאלו בארה"ב, תחת השם סגה. המכונות שיוצרו באותה תקופה היו מכניות לחלוטין, והמשחקים היו פשוטים למדי. רק ב-1968 הצליח ראלף באאר, מהנדס אלקטרוניקה, ליצור את המשחק האלקטרוני הראשון, שהותקן בטלוויזיה. הוא הוציא עליו פטנט והעביר אותו לחברה לייצור טלוויזיות, על מנת שתוסיף אותו כגימיק למוצריה.

 

מפתח נוסף, נולן בושנל, הצליח לחבר בין לוח משחק אלקטרוני לבין מסך טלוויזיה סטנדרטי ויצר את מכונת המשחק העצמאית הראשונה. הוא כינה את המשחק Computer Space (חלל מחשב). בושנל פנה עם המכונה שלו לחברת נטינג, שהחליטה לייצר 1,500 מכונות המבוססות על הרעיון. למרבה הצער, הצרכנים לא התלהבו מהשכלול החדש ומהמשחק המורכב יחסית שהיה על המכונה.

 

בושנל המאוכזב החליט לפרוש ולהקים חברה משלו. הוא צירף אליו את מי שעזר לו בפיתוח המכונה הקודמת, טד דבני, ויחד הם מקימים את אטארי, חברה שהפכה לשם נרדף למשחקי מכונות וקונסולה, ועד היום מוקדשים לה אתרי מעריצים רבים באינטרנט.

 

ג'ובס התחיל באטארי

 

מכאן העסק מתחיל לצבור תאוצה. דבני ובושנל מפתחים יחד את פונג - משחק פשוט שדומה לטניס. את המכונה הראשונה הציבו ב-1972 בבר שכונתי, והיא התקלקלה אחרי שבועיים, מכיוון שמיכל איסוף המטבעות נסתם מרוב מטבעות. בעקבות ההצלחה של פונג ביקש בושנל ממתכנת צעיר בחברה לתכנת משחק צבעוני חדש, המבוסס על העיקרון של כדור המכה בלבנים.

 

למתכנת קראו סטיב ג'ובס. הוא הבטיח לסיים את פיתוח המשחק בתוך ארבעה ימים. חברו הטוב, סטיב וויזניאק, נרתם לעזרתו ופיתח עבורו כמעט את כל המשחק. בעקבות הנסיון שצברו הקימו השניים בשלב מאוחר יותר את חברת אפל.

 

יצרנים נוספים החלו להתמקד בשוק המשחקים האלקטרוניים והציעו גם קונסולות ביתיות. חלקם התבססו על מחסניות הניתנות להחלפה, עליהן אוחסנו המשחקים. משחק ראשון של חברת Taito היפנית הופיע באולמות המשחק ב-1978 - Space Invaders או פולשי החלל. והחידוש: הוא שמר בזיכרון את התוצאה הגבוהה. המשחק זכה להצלחה מיידית בשל אלמנט התחרות שנוצר בין השחקנים.

 

הצלחת המשחק ביפן היתה כה גדולה, עד כי נוצר מחסור במטבעות של 100 ין, ששימשו להפעלת המכונה. אטארי זכתה ברשיון לשווק את המוצר בלעדית לקונסולות הביתיות שלה. ב-1980 הוציאה חברת Namco לשוק את מכונת המשחק פקמן. המשחק זכה להצלחה מסחררת, והחברה מכרה 300 אלף מכונות משחק. לפי הערכות, באותה תקופה זוייפו עוד לפחות מספר דומה של מכונות.

 

כששוק מכונות המשחק הגיע לשיא - חל מפנה. שערוריות פיננסיות שפגעו באטארי, החברה שהובילה את השוק, גרמו בסופו של דבר לוורנר לזנוח את החברה ולמכור חלקים ממנה. במקביל, המחשב האישי החל לצבור תאוצה, וחלק מהחברות החליטו להיכנס לעסקי המיחשוב. בשלב הבא הבינו שעליהן להתמקד בשוק הקונסולות הביתיות, המכניסות רווחים גם מהמכשירים וגם מהמשחקים, וזנחו את מכונות המשחק. מאוחר יותר הצטרפו גם ענקיות כמו סוני ומיקרוסופט לחגיגה, והפכו את הקונסולות למרכז הבידור הביתי.

 

מתחברים לרגש

 

אבל לצעירים נמאס לרבוץ בסלון. בשנתיים האחרונות הולך וגדל מספרם של שחקני מחשב שרוצים לחזור למכונות הישנות, ולמשחקים הישנים. חובבי המשחקים הישנים הם בעיקר מבוגרים שמעונינים להיזכר בשנות הנעורים. למרות שהם מרגישים בנוח עם מחשב אישי, מבחינה רגשית תחום המשחקים נקשר אצלם לאולם אפוף עשן.

 

הדבר לא נעלם מעיניהן של היצרניות. חברות כמו Activision ו-MidWay שיחררו משחקים ישנים, שהותאמו לפלטפורמות של היום. למרות היכולת לשנות את המשחקים ולהוסיף להם שכלולים, הם נשארו בדיוק עם אותה הגרפיקה ואותן אפשרויות שהיו להם בעבר. סגה, למשל, הוציאה לשוק את המשחקים הראשונים בסידרת סוניק, ו-Namco שיחררה מחדש את גלגה ופקמן.

 

כובונוס, מוסיפות החברות משחקים ישנים למשחקים החדשים שהן מוציאות, וכך חושפות את קהל הצרכנים החדש לקלאסיקות הוותיקות. גורמים בתעשייה מצביעים על סיבה נוספת לגל הרטרו - המחירים. היום ניתן למצוא בקלות מכונות משחק ישנות, שמאפשרות משחקים ברמה גבוהה ומחירן נמוך במיוחד.

 

הצרכנים הוותיקים חוסכים כסף ומקבלים נוסטלגיה נעימה באותה החבילה. השחקנים מוכנים גם להישבע, שהמשחקים הישנים איכותיים יותר, למרות הפער הגרפי, ונקיים מאלימות ומאווירה מינית טעונה, בניגוד לרבים מהמשחקים החדשים הפופולריים היום.

 

מורידים משחקים ברשת

 

האינטרנט תרם גם הוא משמעותית להתחזקות המגמה. ברשת קיימים אתרי מעריצים למכונות המשחק, בהם ניתן למצוא מידע לגבי משחקים שונים, תמונות, וטיפים לקיצורי דרך. למתעניינים מוצעים גם מדריכים מפורטים, המסבירים כיצד לבנות מכונת משחק המבוססת על PC, וכוללת את המראה המקורי של המכונות דאז.

 

אחד הפרוייקטים המסקרנים ברשת הוא פרוייקט הקוד הפתוח Mame, במסגרתו מפותחת תוכנה המדמה מכונות משחק על גבי ה-PC מבלי להזדקק לחומרה מיוחדת. הפרויקט החל ב-1997 על ידי המתכנת האיטלקי ניקולה סלמוריה, ועד היום נוספו לצוות הפיתוח כ-100 מתכנתים.

 

הישגי הפרוייקט מרשימים, והוא מאפשר להריץ 2,679 משחקים שונים, שיועדו במקור למכונות משחק. חלקם לא קיים יותר באולמות המשחק. הבעיה היא, ש-Mame מאפשר להריץ את המשחקים אך אינו כולל משחקים. הסיבה פשוטה: המשחקים מוגנים בזכויות יוצרים ולא ניתן להעתיק אותם למחשב.

 

הפתרון לכך נמצא בתוכנות שיתוף הקבצים. חיפוש של המילה Roms (זיכרון מכונת המשחק, שעליו מותקן המשחק עצמו) בכל אחת מהתוכנות יניב מאות תוצאות בשניות. השחקנים מחליפים משחקים למכונות משחק ולקונסולות משחק ביתיות, ומשחקים אותם על המחשב.

 

גם בישראל

 

גם בארץ שוק המשחקים הישנים פעיל. אטארי ישראל מתכוונת לייבא תוך כחודשיים קונסולת משחק שלמה, שמורכבת מג'ויסטיק בלבד, בעיצוב המקורי של קונסולות אטארי. החידוש: בתוך הג'ויסטיק יותקנו 10 משחקים קלאסיים של אטארי, כמו פונג למשל. הג'ויסטיק צפוי להימכר ב-150 שקל, נמוך משמעותית מעלות משחק לקונסולות החדישות של היום.

  

גם בישראל, כמו בחו"ל, שגשגו אולמות המשחק עד תחילת שנות התשעים. אז הם שינו תדמית והפכו למשהו שכלל בעיקר מכונות הימורים וגישה לאתרי הימורים. אבל בתקופה האחרונה הם זוכים לעדנה. אולמות המשחק הוותיקים מתמלאים ואולמות חדשים נפתחים ברחבי הארץ.