פרס ישראל לפרופסור זיוה עמישי-מייזלש

"הפרס יוענק לפרופסור עמישי-מייזלש על תרומתה לחקר האמנות המודרנית בכלל ועל זו היהודית בפרט", נכתב בנימוקי ועדת הפרס

פרס ישראל בחקר תולדות האמנות יוענק השנה לפרופסור זיוה עמישי מייזלש מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, על תרומתה לחקר האמנות המודרנית בכלל והיהודית בפרט.

 

חבר השופטים בראשות פרופסור חיים פינקלשטיין כתב בנימוקים: "תרומתה הבולטת לחקר האמנות באה לידי ביטוי בספרה המונומנטלי 'השפעת השואה על האמנות'. ספר זה המאופיין הן בהיקפו רחב היריעה והן בעומק המחשבה והניתוח המושקעים בו, פורץ דרכים ומשרטט מסלולים להמשך המחקר ולאפשרויות עיון נוספות. מחקריה הרבים של פרופ' עמישי-מייזלש המוקדשים לאמנים ישראלים ויהודים במאה העשרים זיכו אותה בהערכתם של החוקרים המרכזיים בתחומים אלה בארץ ובעולם. פרופ' עמישי-מייזלש העמידה תלמידים רבים ופעלה רבות בפיתוח תחומי אמנות שונים".

 

עמישי-מייזלש, בת 65, בת למשפחה ציונית דתית מברוקלין התחנכה בישיבה דתית. בשנותיה הבוגרות למדה ב"barnard College" במגמת תולדות האמנות וכן יהדות ב"jewish Theological Seminary". בשנת 1959 עלתה עם משפחתה לישראל ולמדה באוניברסיטה העברית וב"בצלאל". את תארי הבי.איי והאם.איי שלה בתולדות האמנות סיימה בניו-יורק.

 

תחת הדרכתו של פרופ' מאיר שפירו, מגדולי ההיסטוריונים של האמנות, עסקה בחקר האמנות הדתית המודרנית ועבודת הגמר שלה עסקה בחלונות שאגאל. כשסיימה את לימודי האם.איי חזרה ארצה ללימודי דוקטורט באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בנושאים הדתיים של גוגן וזכתה להצטיינות.

 

בשנות ה-70 ייסדה סדרות של הרצאות על אמנות במוזיאון ישראל והרצתה ברחבי הארץ על אמנות יהודית מודרנית. עם סיום הדוקטורט עסקה במחקר שנמשך 20 שנה על השפעת השואה על האמנות היהודית. עמישי מייזלש נבחרה לכהן כראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית שם פתחה מסלול התמחות באמנות יהודית. מאוחר יותר עזרה לייסד את האגודה לאמנות יהודית והפכה לחברה בהנהלת המרכז לאמנות יהודית.

 

בין השנים 1976-1977 כיהנה כיו"ר ועדה של משרד החינוך והתרבות שניסתה לגבש תוכנית חדשה לחינוך לאמנות בבתי הספר ומאוחר יותר כיהנה כיו"ר ועדה להקמת הארכיון הראשון לאמנות ישראלית. עמישי-מייזלש אף כיהנה כראש המרכז לתולדות האמנות ע"ש רוברט וקלאריס סמית וכראש המכון לשפות, ספריות ואמנויות.