האוצר ישנה את חוק התיאומים בשל אינפלציה

ועדת הכספים תדון היום בבקשה יוצאת דופן של האוצר, להקפיא רטרואקטיבית את יישום החוק בשנת 2003, בה נרשמה בישראל, לראשונה מאז קום המדינה, אינפלציה שלילית של 1.9%

משרד האוצר מתכוון להכניס שינויים גדולים בחוק תיאומים בשל אינפלציה ("חוק התיאומים"), שייכנסו לתוקף בתחילת שנת 2005. ל"חוק התיאומים", שחלק גדול מהציבור כלל אינו מודע לקיומו, יש השפעה גדולה על היקף גביית המיסים.

 

החוק נחקק בתקופת האינפלציה הגדולה, באמצע שנות ה-80, כדי לאפשר גביית מס הכנסה רק מהרווחים הריאליים. החוק קובע כי המס לא יוטל על אותו חלק מהרווחים שנוצר כתוצאה מהאינפלציה. בשל האינפלציה האפסית השוררת במשק הישראלי בשנים האחרונות מעוניין האוצר לתקן את החוק הקיים, והצעה זו גורמת לאחרונה לחילוקי דעות קשים בצמרת האוצר.

 

אחת ההצעות היא לבטל את "חוק התיאומים" כליל. תומכי הצעה זו מזכירים כי חוק כזה לא קיים באף מדינה בעולם, פרט לישראל. לדבריהם, החוק יוצר מערכת חשבונאות סבוכה ומורכבת, רק כדי לנטרל את ההשפעה של אינפלציה נמוכה במיוחד.

 

הצעה אחרת היא לאפשר ל"חוק התאומים" נייטרליות מלאה, שבמסגרתה יופעל החוק בכל שיעורי אינפלציה וגם במקרים של אינפלציה שלילית. קבלת הצעה זו תחייב להכניס שינויים מהותיים בחוק הקיים. מתנגדי ההצעה מציינים כי מדובר בסיבוך מיותר בעל עלויות מינהליות גבוהות ביותר.

 

הועדה תדון בהצעה להקפיא את החוק

 

בתוך כך תדון היום (ד') ועדת הכספים בבקשה יוצאת דופן של שר האוצר, בנימין נתניהו, להקפיא רטרואקטיבית את יישום "חוק התיאומים" בשנת 2003. מדובר בהפעלת סעיף בחוק הקיים, לפיו כאשר האינפלציה השנתית מסתכמת בפחות מ- 3%, רשאי שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לקבוע כי "חוק התיאומים" לא יחול באותה שנה.

 

הסיבה לבקשתו של שר האוצר היא העובדה שבשנת 2003 נרשמה בישראל, לראשונה מאז קום המדינה, אינפלציה שלילית, בשיעור של 1.9%. הפעלת "חוק התאומים" במקרה כזה הייתה גורמת למציאות הבאה: חברות שמממנות את פעילותן באמצעות הלוואות, כמו למשל חברות בניה ונדל"ן, ייאלצו לשלם יותר מס הכנסה. לעומת זאת, חברות בעלות הון עצמי גדול, בעיקר הבנקים וחברות הביטוח, ישלמו פחות מס.

 

על פי חישובים שערך יו"ר ועדת המיסוי של הכנסת, ח"כ אהוד רצאבי (שינוי), מדובר בהפסד הכנסות ממסים של כ- 650 מיליון שקל. רצאבי הודיע כי הוא יצביע נגד בקשת האוצר וכי בכוונתו לנסות לשכנע גם את חברי הועדה האחרים להתנגד למהלך שמציע שר האוצר.

יו"ר ועדת המיסוי יוצא גם נגד הפרשנות הגמישה שנותן האוצר לחוקי המיסוי השונים. לדבריו, רק לפני מספר שבועות אישרה ועדת הכספים את בקשת האוצר להצמיד למדד השלילי את מדרגות המס ונקודות הזיכוי. "המהלך הקודם", אומר רצאבי, "פגע בכל משלמי המס, ובמיוחד בשכירים. עכשיו מחליט נתניהו שלא להפעיל את 'חוק התיאומים' עקב המדד השלילי, והמרוויחים הגדולים מכך יהיו הבנקים וחברות הביטוח".

 

הממונה על הכנסות המדינה, עו"ד מאיר קפוטא לא מסכים עם דבריו של יו"ר ועדת המיסוי. בשיחה עם ynet  אמר קפוטא כי מדובר בחוק שנולד בזמן ובמקום אחר, כאשר האינפלציה בישראל הייתה בשיעורים של עשרות ומאות אחוזים לשנה. "אף אחד לא תכנן את 'חוק התאומים' למציאות הנוכחית במשק הישראלי", אומר קפוטא, "הפעלת החוק במצב של אינפלציה שלילית תיצור כל מיני מוטציות שהחוק כלל לא התכוון אליהן".

 

הממונה על ההכנסות מודע לעובדה שיהיו השנה קבוצות באוכלוסייה שייפגעו מהקפאת "חוק התיאומים". אולם לדבריו, לאורך שנים יש קבוצות שמרוויחות מהחוק ויש קבוצות שמפסידות ממנו, "כך שבסך הכל העניינים מתאזנים, וזה, לדעתי, הכיוון הנכון שבו צריך ללכת".