חשבתם שכבר אמרנו את כל מה שיש לומר על אחת המכוניות החשובות ביותר שנחתו כאן בשנים האחרונות? טעיתם. כי יש עוד גרסה אחת, דווקא כזו הזכאית לכינוי "ספינת דגל" במבחר המקומי. מדובר בגרסת ה"ספיריט", זו בעלת מנוע 2.0 ליטר ו-150 כ"ס, עם כמעט 50% של תוספת הספק לעומת ה-1.6, ואפילו יותר ממנוע ה-6 הגדולה והיקרה יותר. נשמע מעניין?
לא בחניה
אם חשבתם לרכוש את המכונית הזו כדי "להוציא לשכנים את העיניים", זה המקום לעצור ולעבור לכתבה אחרת. קצה מפלט עבה וכסוף יהיה הפריט היחיד שיבלוט לעין, ורק קפדנים של ממש יזהו חישוקי "17 כמעט-זהים ל-"16, וגומי בחתך קצת יותר נמוך - 205/50 לעומת 205/55.
על תא הנוסעים וסביבת הנהג אין מה להוסיף על הידוע. ההבדל היחיד כאן הוא ריפוד שנראה איכותי במעט, ומסגרות בגוון מתכתי לרמקולים. אגב, באופן מסורתי ממשיכה היבואנית, דלק מוטורס, לבדל גם כאן את הגרסה הבכירה בגג שמש נפתח. זה נחמד ויפה, אבל בפירוש עלול להפריע לגבוהים במיוחד ולבטח לחובבי תנוחת נהיגה גבוהה.
כן על הכביש
אז בואו ניגש לעיקר. והעיקר הוא מנוע גדול וחזק משמעותית מהמוכר בגרסאות ה"פשוטות", אשר מוצע כרגע רק במרכב סדאן. יחידת הכוח הזו משודכת לאותה תיבה אוטומטית שפגשנו באחיות חלשות יותר, אך יחס ההעברה הסופי כאן ארוך במעט. זו כנראה הסיבה לכך שלמרות הפער הגדול בהספק המרבי וגם בנתוני הזינוק מהמקום (9.9 שניות ל-100 לעומת 12.4), התחושה המיידית אינה מבהירה זאת.
מאזדה טוענת להבדל של 8 קמ"ש בלבד במהירות המרבית, אולם במציאות מרגישה הגרסה הזו הרבה יותר נמרצת, בעיקר כאשר מדובר במהירות שיוט גבוהה יחסית. הנכונות להאצה זריזה לצורך עקיפה במהירות של 80 קמ"ש למשל, טובה כאן משמעותית. העובדה כי גם באזור ה-6,500 סל"ד מרגיש המנוע שש אלי קרב, רק מחזקת את התחושה הנוחה בהרבה.
נקודה חיובית נוספת הראויה לציון קשורה ליחסי ההעברה הארוכים יותר כאמור, ולרזרבות הכוח העומדות הכן. לא רק שהנסיעה שקטה יחסית, עם סל"ד נמוך יותר במרבית הזמן, גם צריכת הדלק יוצאת מכך נשכרת. עם כמעט 8.0 ק"מ לליטר בשלל תנאי מבחן, ה-2.0 ליטר אינו צמא בהרבה מאחיו הקטן יותר.
וגם בסיבוב
קמצוץ לוחמת הגה בזינוק נמרץ, יזכיר לנהג הממהר קלות כי יש לו עסק עם משהו שונה מהסדאן המוכרת. עם זאת, דווקא בתחום ההתנהגות ציפתה לנו הפתעה. שילוב צמיגים ספורטיביים מעט יותר עם כיול מתלים קשיח יחסית, התגלה כמוצלח למדי. לעומת בת משפחה צנועה ממנה, ה"ספיריט" מרגישה קשיחה, מדויקת, ו"מחוברת" יותר לכביש, מרסנת טוב יותר תנודות גוף ולמרות חתך צמיגים נמוך במיוחד, כמעט ואינה פוגעת בנוחות הנסיעה.
זוכרים כי בזמנו הופתענו מהבדלים בולטים (מדי?) בהתנהגות בין הקומפקטית לסדאן? ובכן, כאן משיבה לעצמה האחות המשפחתית משהו מהכבוד האבוד. היא לא רק מהנה יותר, אלא גם מסוגלת לטפל טוב יותר בתת היגוי, ומסתדרת טוב יותר עם העברות משקל. בנוסף, הגה הכוח החשמלי בו מצוידת גרסה זו, מפריע פחות מהצפוי, בעיקר בהשוואה לסדאן. הוא לוקה כרגיל בתקשורת עם הנהג, אך מפצה על כך בדיוק סביר.
מה עוד? למרות תוספת הכוח, הופתענו לטובה מחוסר התערבות של בקרת היציבות. גם מערכת הבלימה הוכיחה כי למרות תוספת הכוח, היא אינה מתקשה להתמודד עם מצבים קיצוניים. משום מה, גם רעשי מתלים שהפריעו לנו ב-3 אחרות, הוחרשו כאן טוב יותר.
סודה של חבילה
אתם שואלים אם גרסת ה-2.0 ליטר טובה ועדיפה על ה-1.6 סדאן? התשובה חד-משמעית - בהחלט כן, ולא רק בגלל עדיפות הכוח. אלא שיש לכך מחיר כמובן. תג-מחיר של 137,000 שקלים הופך את ה-2.0 ליטר הנבחנת כאן ליקרה ב-12,000 שקלים מאחותה הצנועה, וזה לא מעט.
האם הפרש המחיר מוצדק לאור המנוע החזק משמעותית, יחד עם תוספות שונות כמו גג נפתח, בקרת יציבות, חישוקים סקסיים יותר ושינויים מינוריים בפנים ובחוץ? תלוי מי אתם. עבור הישראלי הממוצע, זה שאינו מתעניין כלל בביצועים, התנהגות והנאה יחסית מנהיגה, אין כאן כל חדש ותוספת המחיר לכן גבוהה מדי.
לעומת זאת, אם שקלתם לרכוש משפחתית עם מנוע גדול יחסית בנפח 2.0 ליטר, ואין לכם צורך למשל במרחב הנדיב יחסית של ה-6 או מתחרותיה, מדובר בעסקה לא רעה בכלל. ה-3 הזו זולה ממרביתן, מצוידת הרבה יותר מהאחרות, ומציעה שילוב מושך של מראה צעיר ודינמי, יכולת נאה וחבילת אבזור מושכת. לשיקולכם.
