תאריך יוצא דופן

בעוד ששנה נמשכת 365 ימים, ההקפה של כדור הארץ את השמש נמשכת כמעט 6 שעות יותר. כדי לתקן את הסטייה, מוסיפים יום אחד, בכל ארבע שנים. אבל הבעיה לא מסתיימת כאן. כל מה שרציתם לדעת על ה-29 בפברואר

המונח "שנה" מציין לרוב את משך הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים הקפה מלאה סביב השמש. אך בעוד שהשנה שלנו היא בת 365 ימים, ההקפה עצמה לוקחת קצת יותר. וליתר דיוק: 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-45.5 שניות.

 

אילו היינו מתעלמים מהזמן העודף בכל הקפה, הרי שהיו נותרות כמעט שש שעות, שב-4 שנים יהפכו ליממה אחת (24 שעות, הזמן שכדור הארץ משלים סיבוב סביב צירו). כך שבתוך כמה שנים, היינו "מפספסים" יום אחד בשנה, ויוצרים פער של יממה אחת בכל ארבע שנים.

 

הפתרון המתבקש לעניין נראה פשוט - להוסיף יום אחד נוסף למניין החודשים, בכל ארבע שנים. שנה זו נקראת "שנה מעוברת". אבל אז נוצרת לנו בעיה חדשה - שהרי לא מדובר ב-6 שעות עגולות, והפער, כ-11 דקות, יצטבר לכדי יממה אחת בתוך 100 שנים.

 

לוח השנה האזרחי בו אנו משתמשים, הלוח הגריגוריאני, נקבע בשנת 1582 על ידי האפיפיור גרגוריוס ה-13. הלוח מתבסס על הלוח היוליאני, אך מתקן אותו בהשמטת היממה העודפת שהתקבלה מ"עיבור יתר" של לוח השנה בפברואר. עד החלת הלוח הגריגוריאני, היה פברואר בן 29 ימים דרך קבע. הלוח תוקן בהשמטת העיבור של יממה אחת במאה, בכל שנה שמספר מסתיים בספרות 00, אך אינו מתחלק ב-400.

 

מעניין לדעת, שעם תיקון לוח השנה (שנכנס בהדרגה לשימוש במדינות העולם), הכניס גרגוריוס תיקון חד-פעמי של השגיאה שהצטברה עד לימיו, והשמיט עשרה ימים מהלוח. ב-4/10/1582 קבע גרגוריוס את התיקון, והיום למחרת היה ה-15/10. שינוי זה חולל מהומות רבות, בהם יצאו רבים לרחובות ודרשו שיחזירו להם את עשרת הימים "שנגרעו מחייהם".

 

השנה הגרגוריאנית תואמת היטב את שנת השמש, ורק מדי פעם מתקנים אותה האסטרונומים בהוספת שנייה אחת. מכוח המסורת, מצפה הכוכבים המלכותי (ששכן בשעתו בגריניץ') הוא הממונה על כך.