שעת הצוענים

ביום חמישי ייערך בת"א פסטיבל מוזיקה צוענית, בהשתתפות 3 הרכבים. באחד מהם חבר הישראלי אורי קפלן, לשעבר רוקר קשוח. "נמאס מהדיכאון. אנשים רוצים לשמוח", הוא אומר

בשנות השמונים אורי קפלן נהג ללבוש בעיקר שחור וללכת לכל המועדונים הנכונים. כחבר בלהקת הרוק DXM היה לו מקום של כבוד בסצינה האלטרנטיבית של תל אביב. מאז עברו הרבה שנים. קפלן הספיק לעבור לניו יורק, להתחבר לג'ז ולעבור למוזיקה צוענית. עכשיו הוא שוב בארץ יחד עם ההרכב "גוגול בורדלו", שיופיע ביום חמישי הקרוב בפסטיבל "הייניקן וייבס  - שעת הצוענים" יחד עם  ההרכבים "פאנפאר צ'יוקארליה" ו"אוקציאון" בהאנגר 11, תל אביב.

 

ל"גוגול בורדלו" זו הופעה ראשונה בישראל. מדובר בלהקה אמריקנית - שסולנה יוג'ין הוץ בעל השורשים האוקראינים חי כפליט לאחר אסון צ'רנוביל בארצות כמו פולין, הונגריה, אוסטריה ואיטליה. חוץ ממנו אפשר למצוא בהרכב נגנים ממוצא רוסי וגם את שני הישראלים אורי קפלן שעל הסקסופון ואורן קפלן בגיטרה. הלהקה הוציאה עד כה שני אלבומי אולפן ומופיעה באופן קבוע בארה"ב, ולאחרונה גם באירופה.

 

"אורן אני הכרנו קצת בתל אביב", מספר אורי, "נפגשנו כשנינגנו בהרכב 'פיירווטר' בסיבובי הופעות בעולם. בשלב מסוים הוא נדלק על 'גוגל בורדלו', הצטרף ואני מיד אחריו. אהבתי את האנרגיה הפראית שלהם - ערבוב של מוזיקה צוענית, רוסית, אוקראינית ופּאנק".

 

לדברי קפלן, הוא לא התקשה למצוא חיבור למוזיקה המזרח אירופאית. "זה מזכיר את המוזיקה הישראלית שעשו פה משנות השלושים עד השמונים. השתנתי מאז האייטיז. יש לי תודעה של מהגר בגלל שאני בניו יורק, כגולה. הצד המלודי והנוסטלגיה התגברו אצלי. ובכלל - נמאס מהדיכאון. אנשים רוצים לשמוח, להשתחרר, בצורה שבטית אבל לא מסחרית. אני חושב שזה חלק מהגל של האנטי גלובליזציה, האנטי ממסדית. זה בעצם מה שרצינו להיות בשנות השמונים, לא?".

 

"רוויה מוחלטת"

 

את ההצלחה בשנים האחרונות של הז'אנר הצועני בעולם מסביר קפלן כך: "אני חושב שאנשים הגיעו לרוויה מוחלטת ממה שהשוק והתאגידים של המוזיקה מציעים להם. אמריקה זו ארץ של מהגרים ואנשים מחפשים שורשים. כאשר מה שיש להם זה בריטני ספירס והסטרוקס, חסר להם משהו אותנטי ואמיתי, וכשזה מגיע לחיים שלהם הם מאוד אוהבים את זה - וגם באירופה אנשים מחפשים את השורשים שלהם".

 

ביחס לטרנד הצועני הפושה בארץ אומר קפלן כי "לפני שלוש שנים לא הייתי מאמין שיהיה דבר כזה בישראל. ההייפ בתל אביב דחה כל מה שלא בא ממערב אירופה - אבל פתאום נוצר אנטי לטקנו ולקלאביות הפומפוזית - ומעדיפים משהו יותר טבעי, שמח וקטן יותר. בסך הכל מוזיקה צוענית קרובה למזרח תיכונית - ובשבילנו זה מעין סגירת מעגל קטנה. אנחנו גם היינו חלק מהאימפריה העותומנית. בניגוד לגל האירי שאולי היה טרנד זמני, המוזיקה הזו, נראה לי, פה להישאר".

  

לצד "גוגול בורדלו" יופיע גם ההרכב פאנפאר צ'יוקארליה, הרכב כלי נשיפה המונה 12 נגנים, שמגיע מכפר קטן הממוקם במזרח רומניה על גבול מולדביה. חלק משירי הלהקה מוכרים לקהל הישראלי מהפסקולים של סרטי אמיר קוסטוריצה. ועוד בפסטיבל: אוקציאון - אחת מלהקות השוליים הרוסיות הפופולאריות. ההרכב מופיע בפורמט של כעשרה נגנים על הבמה ומנגן מוזיקה רוסית עם אלמנטים אלקטרונים צועניים. בנוסף, D.J תמיר מוסקט ינגן סטים של מוזיקה צוענית בין המופעים ו- D.J יוג'ין יתקלט בתום המופעים מוזיקה צוענית במסיבה אל תוך הלילה. מחיר כרטיס: 109 שקל.