המשטרה: הפסד של כ-1.5 מיליארד שקלים בשנה מזיופים

מנתונים שפרסם מערך הקניין הרוחני של המשטרה עולה כי תופעת הזיופים בישראל היא חסרת תקדים, אפילו בקנה מידה בינלאומי. הישראלים, טוענים במשטרה, מזייפים תקליטורים, בגדים, נעליים, סרטים, אלכוהול ואפילו ספרי לימוד

הנזק הכספי הנגרם מדי שנה כתוצאה מעבירות של קניין רוחני נאמד על כ-1.5 מיליארד שקלים, מתוכם 1.1 מיליארד סופגים היצרנים השונים. 4,000,000 שקלים נוספים סופגת המדינה. כך עולה מנתוני סיכום שנת 2003 של מערך הקניין הרוחני של המשטרה, שפורסמו היום (ב').

 

בשנים האחרונות הפכה תופעת הפרת זכויות יוצרים וזיופי המותגים המסחריים בישראל למגיפה רחבת היקף, בממדים חסרי תקדים, גם במונחים בינלאומיים. התופעה התרחבה והתפשטה לענפי כלכלה חדשים והיא פוגעת במשק הישראלי, בצרכנים, במגזר העסקי, בהכנסות המדינה ואפילו במעמדה הבינלאומי של ישראל.

 

עם זאת, בעקבות פעילות של המשטרה וענישה מוגברת של מערכת המשפט, ישנה ירידה הדרגתית בכמות הזיופים. מהנתונים עולה כי שיעור השימוש בתוכנות לא חוקיות במגזר העסקי בשנת 2003 ירד בשנים האחרונות והגיע לכדי 37% מכלל השוק העסקי בישראל. שיעור זה נחשב לגבוה לעומת שיעורים מקבילים של 25% בארה"ב ואנגליה.

 

הנזק הכספי לתעשיית התוכנה הבינלאומית בשוק הישראלי נאמד בכ-100 מיליון דולר. בשוק הצרכנים הפרטיים קיימת תופעה חדשה של טכנאים המתקינים תוכנות פיראטיות על גבי מחשבים חדשים, תופעה המובילה לרמת זיוף של כ-80% בשוק הביתי.

 

רמת הזיופים בתחום המוזיקה בישראל עומדת על 50% משוק המכירות. 95% מהתקליטורים המזויפים הנמכרים בישראל משוכפלים במעבדות צריבה ומופצים בשוק. היקף מכירות תקליטורים אלה עומד על כ-50 מיליון דולר בשנה. חברות התקליטים השונות דיווחו על ירידה של כ-30% במכירות במהלך שנת 2003, ירידה אותן הן מייחסות לפריחת שוק הזיופים.

 

במהלך שנת 2003 חל מפנה בתחום סרטי הקולנוע המזויפים. בעבר זויפו בעיקר קלטות וידיאו, דבר שחייב את המזייפים באחזקת מבנים גדולים להקמת אולפני וידיאו. כיום, רוב המוצרים המזויפים הם תקליטורים מסוג CDR ו-DVDR, אותם קל לייצר גם במקומות מסתור קטנים.

 

עוד בתחום הקולנוע, מהנתונים עולה כי הורדת סרטים חדשים מהאינטרנט והפצתם בשווקים פגעה מהותית בכמות הצופים בבתי הקולנוע. על פי הערכות מדובר בשני מיליון תקליטורים צרובים, בעלות של כ-60 מיליון שקלים, הגורמים לנזק של כ-160 מיליון שקלים בשנה לענף הקולנוע והוידיאו. הנזק הנגרם כתוצאה מהירידה בכמות הצופים בבתי הקולנוע מוערך ב-50 מיליון שקלים.

בגדים, משקאות, ספרי לימוד

 

בענפי הטכסטיל וההנעלה עומד היקף הסחורה המזויפת של כל מותג על כ-500 יחידות בחודש, 7 מיליון יחידות בשנה. למשווקים מורשים בענף זה נגרמים הפסדים בהיקף של למעלה מ-20 מיליון דולר בשנה, מעבר ל-250 אלף דולרים שמשקיעות החברות השונות באמצעי הגנה מזיופים.

 

הנתונים מתייחסים גם למכירת משקאות חריפים מזויפים, מכירה המגלגלת מחזור כספים של למעלה מ-70 מיליון שקלים בשנה.

 

תופעה נוספת שפורטה בסיכום השנתי היא תופעת צילום והעתקה של ספרי לימוד במוסדות החינוך, החל מבתי ספר יסודיים וכלה באוניברסיטאות. פעילות ההעתקה מתבצעת באופן פרטי על ידי תלמידים ואף על ידי סגלי ההוראה במוסדות השונים, המפיקים ספרי לימוד הכוללים חומר מועתק. היקף הנזק הכספי לענף ספרי הלימוד כתוצאה מפעילות הזיוף נאמדת ב-50 מיליון שקלים בשנה.

 

רב פקד אהרון גרנדמן, ראש היחידה לקניין רוחני, אמר כי בשנת 2003 נרשמה ירידה של 12% במספר תיקי המשטרה שנפתחו בנושא. לדברי גרנדמן, המאבק בעבריינות הקניין הרוחני הוא חלק מהמאבק בעבירות כלכליות אחרות.

 

מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יוסי שוסטק, אמר בתגובה לנתונים שהוצגו כי "זיוף מותגים זה חלק מהכלכלה השחורה של ישראל. אחת הרעות החולות של המשק הישראלי".