בשנים האחרונות נרשם ביקוש אדיר של לוחמי חי"ר למדרסים המותאמים אישית, העולים מאות שקלים, הן בשל המלצות מפקדים וחברים וכמובן בשל הלחץ הפרסומי של יצרני המדרסים. עורכי המחקר, באגף לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון ומפקדת קצין רפואה ראשי בצה”ל, נדרשו לבדוק אם יש לכך הצדקה - האם המדרסים המותאמים אישית אומנם משפיעים על שיעורי שברי המאמץ בטירונות החי”ר.
המחקר נערך בשלושה מחזורי טירונות, כאשר למחצית מהחיילים נופקו מדרסים לפי מידת גבס, מתואמים אישית לכף הרגל, ולמחצית השנייה נלקחו מידות בשיטה זהה אך המדרסים שלהם יוצרו בשיטה הסטנדרטית.
התוצאות שהתקבלו מפתיעות: לא היה הבדל בשיעור שברי המאמץ בין חיילים שהלכו עם מדרס מותאם לחיילים שהלכו עם מדרס רגיל. עוד התגלה בשיחת חתך שנערכה עם החיילים לאחר-מכן כי רבים מאלה שהשתמשו במדרסים הרגילים חשבו כי הם אלה שזכו למדוד את המדרסים המיוחדים.
בעקבות המחקר קבעו במפקדת קצין רפואה ראשי כי אין הצדקה לניפוק המדרסים ואף המליצו בפני החיילים לא לרכוש אותם באופן עצמאי. "למדרסים מותאמים אישית אין השפעה על שיעור שברי המאמץ, הם אינם נוחים ממדרס מדף באיכות טובה, וייתכן שאף פחות נוחים ממדרס זה", קבעו עורכי המחקר.
לטענתם, "בכל הקשור לתעשיית המדרסים, ההרגשה הסובייקטיבית חשובה ביותר, וקשה להפריד בין אמיתות מצד אחד ובין אמונות ופרסומים מסחריים מאידך". בצה”ל מותחים ביקורת על שיתוף הפעולה של האורתופדים עם יצרניות המדרסים ואומרים כי "הטיפול במרבית האבחנות האלה לא מבוסס על ראיות מדעיות ,כלשהן והרושם הוא שהאורתופדים שמחו לשתף פעולה עם יצרני המדרסים ולו כדי שהחייל ירגיש שהוא מקבל טיפול".
פרופ' מאיר ניסקה, מנהל המחלקה האורתופדית בבית-החולים מאיר אומר: כי "זהו המחקר המקיף והרציני ביותר שנעשה אי-פעם בארץ ובעולם". לדבריו, "גם לפי נתונים שנעשו מחוץ לצבא עולים ממצאים דומים. אם רוצים לשמור על בריאותו של החייל אין צורך לנפק את המדרסים".