בחור ישיבה חרדי ממוצא בלגי ואיש עסקים ישראלי חברו להביא לארץ את אחד מהלהיטים הכי טעימים שהפיקה האומה הבלגית: הוופל הבלגי.
ישראל שיין, הוגה הרעיון של ה"בלג'י בייט", הוא בחור ישיבה בן 24, בן למשפחת יהלומנים בלגית שעשה עלייה לירושלים, ולא הצליח לדמיין את חייו כאן ללא הוופל האהוב עליו. במקום להתגעגע, הוא עשה מעשה, חבר לשרגא ישראל, איש עסקים ישראלי, והשניים הימרו על הקטע הבלגי, ובגדול.
לאחר תהליך פיתוח ארוך, השקעה של מאות אלפי דולרים, התאמתו של המתכון הבלגי המקורי לחומרי הגלם המקומיים ומבחני טעימה חוזרים ונשנים - אפשר כבר למצוא את ה"בלג'י בייט" הכשר (פרווה) הראשון ב-15 נקודות מכירה ברחבי הארץ, ביניהם בתי קפה, מסעדות ומעדניות.
הכל בזכות שאריות חיטה ברחבת הכנסייה
לגופרה הבלגית היסטוריה ארוכת שנים שהתחילה במאה ה-12. בתקופה זו הורשו העניים הבלגים לקחת עודפי חיטה מהבעלים העשירים של השדות אותם עיבדו. את עודפי החיטה הם ניצלו להתקנת הגופרה, אותה מכרו בדוכנים מיוחדים בכניסה לכנסיות בימי חג דתיים.
לפני כ-50 שנה בלגית בשם איבון ונגוידסינהוון המציאה מתכון מיוחד להכנת הגופרה הליאז'י (ופל סוכר) והחלה למכור אותו ברחבי העיר. הגופרה המשווקת בישראל הותקנה, אגב, על פי המתכון הזה של איבון. מחירו המומלץ של הבלג'י בייט, ללא תוספות, יהיה 12-10 שקלים והוא יימכר בתוך קופסת קרטון מעוצבת, בטעמי וניל, קינמון ושוקולד צ'יפס.