א.ד. הוא איש עסקים, שכל פעילותו מתמקדת ברכישת נדל"ן בארה"ב. הוא ורעייתו עזבו לפני שבוע את הארץ, לאחר שנוכחו לגלות שהם יעד מודיעיני של מס הכנסה. אחרי לבטים החליטו, שיעברו להתגורר בקליפורניה.
"אין לנו בעיה לקבל גרין קארד על סמך העסקים הרבים שאנו עושים שם", הוא מספר. "בשביל הילדים רצינו לגור בארץ, אבל המדינה לא רוצה אותנו".
א.ד. אינו היחיד. מתברר, שמאות אנשי עסקים ישראלים, בעלי רכוש בחו"ל, עזבו במהלך השנה האחרונה את הארץ, בעקבות הרפורמה במס, שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2003. הרפורמה חייבה אותם במס, ששיעורו מגיע עד 20%, נוסף על המס שהם משלמים בארצות בהן מתנהלים עסקיהם.
בעקבות הרפורמה, הפכה שיטת מס ההכנסה בישראל לשיטה פרסונלית. לפני כן היא היתה טריטוריאלית. במילים אחרות, אם מישהו תושב ישראל, ומרכז חייו בישראל, אך הוא מנהל עסקים גם בחו"ל - לפי השיטה הטריטוריאלית הוא חייב לשלם מס רק על עסקיו בישראל. לפי השיטה הפרסונלית, מה שקובע הוא הישראליות שלו, ולכן הוא חייב לשלם מס על כל עסקיו, גם אם הם מתנהלים בחו"ל.
הנזק יהיה בלתי-הפיך
הבעיה היא שבישראל מגיע המס השולי ל-60% (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות), ובמקומות אחרים בעולם הוא נמוך יותר. לכן, אם ישראלי משלם על עסקיו בחו"ל מס נמוך מ-60%, הוא יחויב לשלם בארץ מס נוסף. לדוגמה: אם הוא שילם בארץ אחרת 40% מס, הוא צריך להשלים בארץ מס הכנסה עד 50%, ועוד ביטוח לאומי ודמי בריאות בשיעור של כ-10%. כך משלם הישראלי מס גבוה יותר מהמתחרים שלו, מה שהופך את העסק שלו בחו"ל לפחות תחרותי.
שניים מחברי ועדת רבינוביץ', דר אבי אלתר ואודי ברזלי, החליטו לפעול במשותף במטרה לשנות את הנהלים, לאחר שנוכחו לדעת, כי רבים מלקוחותיהם עזבו את הארץ, או מתכננים לעזוב. מסביר ברזלי: "עסק הפועל בחו"ל, והבעלים שלו תושב ישראל - מעבר למס ההכנסה שהוא משלם במדינה הזרה, הוא צריך להוסיף תוספת מס בישראל, למרות שלעסק אין כל שייכות לישראל".
בשנים האחרונות החליטו אנשי עסקים רבים להעביר את מגוריהם לישראל, לעתים לצרכי מחיה או לימוד. את עיסקיהם הם השאירו מאחור, מעבר לים. התופעה בולטת במיוחד בקרב קהיליית ההיי-טק, שאצלם מקום המגורים אינו משמעותי לצורך הפעילות העיסקית.
שינוי המיסוי על הכנסות מחו"ל הביא לכך, שהתקנות יושמו בצורה דרקונית, מה שגרם לאנשי עסקים ובעלי הון לברוח ממדינת ישראל, אומר ברזלי.
יישום ההמלצות לא התחשב באוכלוסיה שלא מרוויחה כאן, אלא מחוץ לישראל. החיים כאן הפכו לתענוג יקר מאוד לרבים מאנשי העסקים. זאת בעוד שמדינות אחרות, כמו הולנד למשל, מעודדות אנשים כאלה להשתקע. אלתר מוסיף, כי הרבה אנשים פרטיים, שהביאו את עושרם לישראל, ובעבר מצאו כאן גן-עדן, עוזבים את הארץ. אם המדינה לא תעשה דבר, הנזק יהיה בלתי הפיך.
אין סיבה שלא ישלמו את המס
איש עסקים ישראלי, הגר כיום במיאמי, מספר: "אני בעל רשת של תחנות דלק בארצות-הברית. בגלל שאני ישראלי, אני נאלץ לשלם מס בשיעור של 20% יותר מהמתחרים שלי. לא ייקח הרבה זמן עד שאני אצטרך לסגור את העסק וללכת הביתה. בימים אלה מתחילה התארגנות של אנשי עסקים ישראלים המעוניינים לפנות לשר האוצר, בנימין נתניהו, במטרה לתקן חלק מהוראות הרפורמה.
בין אנשי העסקים שבחרו לגור בחו"ל בשנים האחרונות ניתן למנות את בעל בתי הקזינו יגאל זילכה (בעל השליטה בקווינקו), את פז ליטמן וצבי מיתר, בעלי מניות בחברת אמדוקס, את בעלי חברת פאונדרס, רוני וטניה אמיד, את בעל השליטה לשעבר בחברת הפניקס, יוסי חכמי, את אודי רקאנטי, ארווין איזנברג, את שרי אריסון וסמי שמעון.
ממס הכנסה נמסר בתגובה: "מדובר באזרחי מדינת ישראל, המתגוררים בישראל ונהנים מהמחיה פה. אין שום סיבה שלא ישלמו את אחוזי המס הישראלים".